צמחי תבלין לשתילה באביב

ההיצע הוא גדול,רק תבחרו: אזוביון, אזובית (זעתר, מיורן, אורגנו), בת-קורנית (טימין), מרוה, נענה, דם-המכבים האיטלקי (קארי) או ריחן הבזיל (בזיליקום).

כתבה: אלומה גלזר-דותן

אזוביון Lavandula sp

המין הנפוץ הוא האזוביון הרפואי L. angustifolia (=officinalis) הידוע בשמו העממי "לבנדר". צמח בעל עלים איזמלניים מכסיפים ועמודי פריחה בגוון סגול בהיר, הפורחים במשך כל העונה החמה. כיום ניתן למצוא במשתלות גם את הזנים 'הידקוט בלו', שלו פריחה בגוון סגול-כחול, והזן 'מונסטד', הפורח בגוון סגול-ורוד. מין נוסף חדש הוא אזוביון מנוצה L. pinnata שהוא בעל עלים מנוצים ופריחה סגולה, הפורח כל השנה. את כל המינים האלה יש לגדל בתנאי שמש מלאה והשקיה בינונית.

אזובית Origanum sp
כאן ידועים שלושה מיני צמחי תבלין נפוצים:
אזובית מצויה – O. syriacum הלא הוא תבלין ה"זעתר", שהיה ידוע עד לא מכבר תחת השם "אזוב מצוי". צמח חסכן במים, לתנאי שמש מלאה.
אזובית תרבותית O. majorana , תבלין ה"מיורן". צמח לתנאי שמש מלאה/צל חלקי, והשקיה בינונית.
אזובית פשוטה O. vulgare , תבלין ה"אורגנו". גם הוא לתנאי שמש מלאה/צל חלקי, והשקיה סדירה.
למין זה נוסף זן חדש - אזובית פשוטה 'זהובה' 'O. vulgare 'aureum, שהוא צמח שרוע, בעל עלים זהובים. קיימים שני מופעים שלו: "זהוב" ו"מגוון", שניהם מתאימים בעיקר לגידול באדניות ובסלסלות. בקיץ, כדאי לגדלם בתנאי צל חלקי, ובחורף ניתן להעבירם לתנאי שמש מלאה.
לשלושת המינים האלה מצטרף המין אזובית כרתית Origanum onites, שהוא צמח שרוע, בעל לבלוב צעיר צהוב, ההופך לירוק עם התבגרות העלה. צמח המתאים לגידול בתנאי צל חלקי.

בת-קורנית Thymus sp

המין הנפוץ בשימוש הוא הבת-קורנית הפשוטה –T. vulgaris, ממנו מפיקים את תבלין ה"טימין". צמח הזקוק לתנאי שמש מלאה.
למין זה נוספו זנים חדשים - 'סילבר פוסי' Silver Posie'' ו'קומפקטוס' 'Compactus', שהם זנים בעלי צמיחה נמרצת, כך שיש צורך לגזום אותם לעיתים תכופות יותר במהלך עונת הקיץ. שניהם מתאימים לתנאי צל חלקי, וזקוקים להשקיה בינונית בלבד. זן נוסף של הבת-קורנית הפשוטה הוא הזן "זהב", שלו עלים זהובים וירוקים.
כמו-כן ניתן למצוא מין חדש של הבת-קורנית – בת-קורנית לימונית T. x citriodorus, שלעליה ריח לימוני וגוון כהה. למין זה גם זן שרוע וזן מגוון.
הערה: במשתלות, בדרך-כלל נקראת הבת-קורנית בשם "קורנית", שהוא שם של סוג קרוב - Coridothymus.

מרוה Salvia sp

המין הנפוץ במשתלות הוא המרוה הרפואית S. officinalis, שמקורו באזורים הים-תיכוניים של אירופה, וכן ניתן למצוא את המין הנפוץ בצמחיית הבר של הארץ – המרוה המשולשת S. fruticosa, שהשימוש בה בטוח יותר מהשימוש במרוה הרפואית.
כיום ניתן למצוא במשתלות זני מכלוא בין שני המינים – צמחים הדומים יותר למרוה הרפואית, ולכן יש לנהוג זהירות בשימוש בהם כמו במרוה הרפואית. צמח הכלאיים מתאים להיות צמח כיסוי בתנאי שמש מלאה/צל חלקי, והשקיה מועטה.
כמו-כן, ניתן למצוא זנים שונים של המרוה הרפואית – "טריקולור", שלעליה שלושה גוונים – סגול, לבן וירוק; ו"סגול", שלעליה גוון סגול. תנאי הגידול דומים לאלה של מרוות המכלוא.

נענה Mentha sp
מיני הנענה הנפוצים הם זני הנענה החריפה M. piperita – "מנטה" וזני הנענה קרחת M. spicata – "נענע". עתה מצטרפת אליהם הנענה התפוחית M. suaveolens, שלעליה ריח תפוחים, והנענה המגוונת שעליה מגוונים. תנאי הגידול דומים לתנאי גידול מיני הנענה המסורתיים – שמש מלאה/צל חלקי, והשקיה מרובה.

צמח הקארי
אינו אלא מין של דם המכבים – דם-המכבים האיטלקי Helychrisum italicum. זהו בן-שיח נמוך, בעל עלים מכסיפים וריח המזכיר את תבלין הקארי. לצמח פריחה הדומה לפרחי דם-המכבים המצוי, הנפוץ בצמחיית הבר בארץ, אך בצבע צהוב. הצמח מתאים לתנאי שמש מלאה, וזקוק להשקיה בינונית בלבד. ניקוז טוב של הקרקע חיוני להצלחתו.
חשוב להזכיר שתבלין הקארי המקורי איננו תבלין המופק מצמח אחד, אלא מהווה תערובת של מספר תבלינים ביניהם כורכום, הל, קינמון, צפורן, קימל, פלפל שחור, עלי דפנה, וכוסברה בגרסאות שונות.

ריחן הבזיל Ocimum basilicum

זהו צמח אותו מגדלים בארץ כצמח עונתי, שזמן זריעתו הוא באביב. הריחן הוא אחד המינים מרובי הזנים, המשתנים בגוון העלווה מירוק לסגול, ובגוון הפריחה. עתה נוספו במשתלות זנים בעלי עלים בריחות שונים –"לימוני", "קינמון", ו"ריחן תימני", אשר בדרך-כלל אינו משמש לתיבול אלא רק כצמח בושם להבדלה.
כל זני הריחן זקוקים להשקיה סדירה, ומעדיפים תנאי שמש מלאה/צל חלקי. בצל עליהם גדולים יותר.

להמשך קריאה על אריסטוקרטיה של איריס