מקומם של השיחים בגינה

כתב: יצחק יפה

האלמנט המקופח ביותר בין קבוצות הצמחים בגן הוא השיחים.

כשמדברים על גן נוי נראים לעינינו עצים רחבי צמרת, מדשאות מוריקות, ערוגות ורדים ופרחים בשלל צבעים. פה ושם מטפס פורח בשפע או קומץ קקטוסים זקופי קומה. אכן, כל אלה בולטים במראה נוף הגן, אבל למעשה הגורם המקשר ביניהם הוא השיחים, כצמחים חשובים בחלל הגן.

במה מקופח השיח ומדוע אני תובע את עלבונו? ראשית, בגלל מופעו המכוסח היום ברוב הגנים הציבוריים ובמספר ניכר של גינות פרטיות. מן השיחים ניטלה חזותם הטבעית. ניטלה מהם נשמתם כיסוד צמחי מן המכובדים והמעניינים ביותר. נפגע מראם הטבעי, חינניות גזרתם הרב-ממדית. נפגם מראה התפרסות ענפיהם במגוון רחב – מזקופים עד נטויים ובכותיים. נמנע מהם הלבלוב הצעיר המלבב וכן פריחה משמעותית, וגם מופע הפירות הקישוטיים. וכי מי צריך שיח פירקנתה חסר פירות?

כל זאת, משום שרבים מעובדי הגינון אינם מודעים כלל להבדלים בין היביסקוס להדס, בין פיטוספורום לאזוביון. בכל שולט הביצועיזם וככל שקלה יותר האצבע על הדק המגזמת, גדול יותר הספק העבודה וירבו יופי וניקיון בגן. ביטא זאת בהחלטיות מפקח מקצועי ברשות מקומית: "ענפים ארוכים רק מפריעים לשיחים להיראות יפה".

למעלה מזאת, בגנים רבים אין כלל שיחים. או שלא תוכננו מבראשית או שנעלמו עם הזמן מבלי שאחרים יחליפו אותם. בגינות בית רבות לא מנוצל פוטנציאל השיחים לתרום מיופיים. לעתים נשתלים על רקע קירות הבית ממיטב צמחי העלים הגדולים: דקלים נמוכים, יוקה, מיני פילודנדרון, סטרליציה ענקית או רוונלה. אמנם אלה מרשימים ביותר, אבל אינם תורמים לגינה מסגולות השיחים המעוצים: הרמוניה, רוגע ואינטימיות.
כידוע אין בגינה קטנה מקום לשיחים רבים, כי בתכנון לא נבון ובעומס של הרבה שיחים יכולים הללו להצר חללים חיוניים, לחסום חלונות לנוף שמעבר לגדר או לצמצם את שטח המדשאה וערוגות הפרחים. נטייה טבעית ומובנת של בעל גינה היא לגדל בה את הצמחים היפים ביותר. לעתים התוצאה היא ערבוביה ועומס על חשבון האיזון וקשה לעין להתמקד בחשוב וביפה.
מקובל למתוח קווים מקבילים בין גינה לסלון הבית. כפי שרהיטי הסלון במגוון נפחים, צורות וצבעים, מקנים לאדם הרגשה ביתית, כך משמשים השיחים להשגת תחושת שלמות והרמוניה בחלל הגינה. עיצוב נכון של החלל הוא מן העקרונות החשובים באומנות התכנון. בדומה לרהיטים, על השיחים ליצור חיוניות לגבולות הגן, לעשותם מדו-ממדיים לתלת- ממדיים ולהוסיף נופך של פיסוליות. כך נוצרות גם אשליות אופטיות המגדילות ומעמיקות את החלל. האם גן בלי שיחים אינו דומה לסלון חסר ריהוט?

עוד מיכולות השימוש בשיחים

גישור בין נמוך לגבוה, כקו דמיוני, העולה מן המדשאה לצמרות העצים או בין זו לקירות הבית: לחסוך מן העין קפיצות חדות ופתאומיות.
יצירת רקע ירוק ונייטרלי, המבליט את הצמחים הייחודיים הנטועים לפניו, צמחים בעלי עלווה מעניינת ופרחים.
יצירת מחיצות ומחסומים לבלום רוח ואבק ולהחליש, לפחות פסיכולוגית, עוצמות רעש הבא מן הרחוב או מהסביבה.
הבלטת מופעים עונתיים בעזרת שיחים נשירים המציגים לבלוב, פריחה, פירות וצבעי שלכת, כמו ננדינה תרבותית או רימון מצוי. חוויית ההשתנות בשיח הנשיר חשובה, בהיות רוב שיחי הגן בישראל ירוקי עד.
לא פחות מעצים, תורמים שיחים רבים לאווירה המיוחדת שאדם מבקש בתחומי הגן. זה מכלול הצורות, המרקמים והצבעים, גוונים אין ספור בעלים ירוקים וצבעוניים. זו הפריחה ומשחק אורות וצללים של ענפים ועלים. זו שירת הציפורים הדולגות בין ענפים ופרחים. יש שיחים המשדרים רצינות, כבדות ועצב. אחרים מקנים תחושה של רוגע, קלילות ועליזות.

מהו שיח במהותו?
בניגוד לעץ, שהוא לרוב בעל גזע יחיד עם צמרת סימטרית בעיקרה, אין לשיח צללית מוגדרת ואחידה. הוא מופיע במגוון גדול של צורות נוף, לרוב בעלי אופי מבודר וענפים פרושים בזוויות שונות. בניגוד לעצים, השיחים גדלים מסמוך לפני הקרקע בלי לגלות את עירום בסיסם.
על פי רוב השיחים מעוצים, ולעתים רחוקות עשבוניים. גובהם, מהנמוך כמו רוזמרין רפואי 'זוחל' ועד לגבוה כמו ליגוסטרום יפני שגובהו מטרים אחדים. קשת גווני העלווה רחבה ביותר, מאפור מכסיף ועד ארגמן כהה, כשביניהם גווני ירוק רבים.
בעיצוב השיח לא נדרשת התערבות כלשהי. הוא מעצב את עצמו! ממיני שיחים רבים יש להרחיק משור ומזמרה במשך כמעט על שנות חייהם. למשל פיטוספורום, אלת המסטיק, מורן מ"ש, ער אציל, אוג חרוק ועץ השמן המנוקד. לא כן בגידול שיחים כגדר חיה גזומה, המחייב ליווי צמוד במשך כל ימי חייהם.
לכל שיח אישיות משלו, יש מתבלטת ומעוררת ויש שקטה ומרגיעה. זה מחייב התאמה ושילוב נכון של צורות, מרקמים וצבעים. חשוב גם לשמור על פרופורציות נכונות בצירופים כמותיים בין מין למין, כך שתתקבל אחידות חזותית נעימה, כמו למשל צירוף צבעים חמים עם קרים ביחס הנכון. בשילוב שיחים מיוחדים או בעלי אופי ייחודי יש לשמור על יחסי כמויות בינם לבין שכניהם, בעלי המראה הצנוע יותר. צורות מיוחדות הן עמודיות, פירמידליות ובכותיות, וגם אלה שבהן הענפים מפותלים באופן בולט.
כך גם ביחס לשיחים עם עלווה צבעונית. באמצעות צירופים של גוני עלווה שונים, כמו למשל ירוק כהה עם מכסיף, ניתן להעצים את כוח המשיכה של קטע מסויים בגן גם ללא תוספת של צבעי פריחה. לעתים, שיח אחד כזה או קבוצה קטנה מסוגלים לשבור מונוטוניות של שיחיה גדולה. יש גם להימנע מהפגשת עולמות מנוגדים, כמו צמחים בעלי אופי צפוני או ים תיכוני עם צמחים אקזוטיים או מדבריים. דוגמה שלילית יכול לשמש שילוב ערער עם היביסקוס או חבושית עם יוקה.

השיח הבודד
השיחים נטועים בגן בשורות, בקבוצות קטנות או בגושים מאסיביים. השיח הבודד, כתופעה בעלת ערך אסטתי, ראוי לציון מיוחד. בגלל מראהו הייחודי הוא משמש כמוצג יחיד בדמותו הפיסולית, בגוון בולט של עלוותו, בפריחתו המרשימה או גם בגלל שלכת צבעונית. באלה הוא מושך את תשומת הלב וממקד את עינינו. בגינה הקטנה מקומו ליד שער הכניסה, בפינת הבית, בצד ספסל ישיבה, לרגלי גרם מדרגות או במסלעה, כשזו מוצבת היטב בגן. כך משמש השיח הבודד, המכונה סוליטר, בדומה ל"יהלום מבריק יחידי על אצבע יד אחת".
בגן השקט, לעתים שקט מדי, הוא מכניס עניין וחיוניות מגוונת ומאפשר לעין להיתפס במשהו מעניין, יפה, לעתים נדיר, אפילו חווייתי ומעורר התפעלות.
שיחים בודדים רבים מדי עלולים לאבד את עצמם ביוצרם דחיסות, עומס ועירבוביה, הפוגעים באחידות התמונה. זה אמור בגן הגדול, כל שכן בגינה הקטנה, שבלאו הכי סובלת לרוב מעומס יתר.
במקום צמח אחד בודד בשיחים נמוכים, כמו רוסליה שבטבטית, פיטוספורום יפני 'ננסי' ופלכון יפני 'מוזהב', עשויה שלישיה מכל מין להגביר את אפקט השיח הבודד.
סוד ההצלחה של שיח בודד הוא בשלושה גורמים:
ידיעת הצמח וייחודו, מידותיו בבגרות לרבות דרישותיו לתנאי הגידול.
בחירת המקום המתאים בו יינטע, כולל הבטחת "מרווח ביטחון" בינו ובין צמחים סמוכים לו.
שמירה עקבית על צורתו הטבעית.

סיכום
כיצד לגדל שיחים כך שיתרמו מיופיים במידה מרבית? לפני הכל – להניח להם לצמוח כאוות נפשם, ברווחי נטיעה נכונים. במידה שהם טעונים גיזומים לשמירת צורה, להעשרת פריחה, לבריאות ולתוחלת חיים, יש לגזום אותם בדרך המקצועית באחד האופנים המנוסים: הקצרה, הסחה, דילול, החלפת ענפים או חידוש. כל שיח לפי הדרוש לו.
מומלץ בהחלט לצמצם את השימוש בצמחי עלים עשבוניים. אופנה זו נפוצה בשנים האחרונות והיא דומיננטית בגינות פרטיות רבות, שעה ששיחים כמו אבליה גדולת-פרחים, מיני חבושית או פיטוספורום נעשו זניחים. יש להרבות בנטיעת השיחים המעוצים המצויים במשתלות במבחר גדול. בכוחם לתרום ביפי העלווה תרומות אסטתיות שלא תמיד מוכרות לגנן המקצועי, לא כל שכן לחובב בעל הגינה.
שיחים אינם רק יופי ושירה. הם גם ממלאים תפקידים מאד פרוזאיים, כמו מילוי שטח, הסתרה, עצירת רוח ואבק. למעלה מכל ספק הם מרכיב בלתי נפרד של הגן, בלעדיהם לא תושג שלמותו.

לכתבה על שיפעת הפירות הסתווית

להמשך קריאה על סיזיגיון קסקד