הדברת מזיקים בקיץ

חודשי הקיץ החמים מהווים תנאים אידיאלים למזיקים בגינה. איך מתמודדים עם זה? יש בכתבה כמה טיפים להדברת מזיקים.

כתב וצילם: שמעון ביטון, מדריך הגנת הצומח

מרבית התכשירים המוזכרים כאן להדברתם הם תכשירים ידידותיים לסביבה המורשים בדרך כלל לחקלאות האורגנית ויש להם סיכוי טוב בהדברת מזיקים המוזכרים בהמשך. באופן יוצא מהכלל, ציינתי שני קוטלי פטריות כימיים, העשויים לסייע בהדברת מחלת הריזוקטוניה בדשא ומחלת החירכון והעיוותים בדקלים.

כנימת עש הטבק

היא מהווה מזיק קייצי מובהק. מדובר בכנימה רב פונדקאית התוקפת מיני לנטנה, פוקסיה, פטוניה, בשמת, מרווה, בזיל, דלעת ועוד. לכנימה בוגרים מעופפים כעין "זבובים לבנים" זעירים (1.4 מ"מ), המתרוממים מהעלווה אחרי ניעור הצמח. דרגות הזחל של הכנימה נייחות, להוציא זחלי הדור הראשון שאינם כאלה. הכנימה מפרישה טיפות דבש המשמשות מצע העשרה להתפתחות פטריות פייחת המכערות את העלווה ופוגעות בכושר ההטמעה של הצמח.

ממשק הדברה – ריסוס בדטרגנט LQ 215 או בשמן מינרלי EOS 2% אחת לשבוע ידבירו את זחלי הכנימה.
קטילת בוגרים – שילוב של שמן מינרלי 2% + אקוגן תותח או נימפאר 0.5% בריסוס אחת לשבוע יצמצמו את אוכלוסיות הכנימה.

אקריות קורים

אקריות אינן חרקים, הן שייכות לסדרת העכבישיים, חסרות כנפיים ועיניים. האקריות תוקפות פונדקאים רבים כגון : מיני אלביציה, אזדרכת, ורדים, צמחי תבלין וירקות ועוד.
בעזרת גפי הפה הן דוקרות את רקמת העלה ושואבות את נוזל התאים לתוך גופן. לאקריות הבוגרות 4 זוגות רגליים. סימני הנזק בעלים מתבטא בהלבנתם בהדרים, באיבוד הברק שלהם בוורדים. כמו כן מבחינים בקורים לבנים וביניהם אקריות בוגרות אדומות או ירוקות הנראות יפה מבעד לזכוכית מגדלת.
בעצי תאנה נמצאו אקריות קורים צהובות, אשר גורמות להצהבת עלים ולנשירתם עד כדי תמותת העץ.
ריסוס בנימגארד 1% או בשמן מינרלי EOS בריכוז של 1-2% פעם בשבוע יפחית אוכלוסיות של האקרית.

מזיקים במדשאות

בעונה זו שוררים תנאים מיטביים להתקפות של זחלי עשים (תולעת הגדוד וקורן הדשא) וגורמי מחלות המזיקים לעלווה ולשלוחות.
זחלי עשים מכרסמים בעלים וגורמים לקרחות. ניתן לגלותם עלי ידי שפיכת מי סבון על המדשאה .שופכים בבת אחת את המים וממתינים דקה ליציאתם של הזחלים מתוך הקרקע. לפעמים ניתן לראות אותם מכרסמים בעלים.
התכשירים ביוטי +, פרובקט ועוד מדבירים זחלי עשים. אין להשקות את הדשא כאשר מטפלים בתכשירים הללו מחשש לשטיפתם מהעלווה.
כתמי עלים נגרמים ע"י פטריית הביפולריס, הגורמת להתייבשות עלים. הפטריה גורמת גם לכתמים חומים ולנזק לשלוחות. ריסוס בתכשירים טימורקס גולד 1% עשוי להפחית את נזקי המחלה. מרססים 2-3 פעמים ברצף, אחת לשבוע.
הזן סופר אלטורו רגיש במיוחד לפטרית הריזוקטוניה סולני הגורמת לריקבון יבש בצוואר שורשי המדשאה. תמותת הדשא מתבטאת בהתייבשות מעגלית.
למרות שעיקר ההמלצות כאן מבוססות על שימוש בתכשירים ידידותיים אציין כאן קוטל פטריות בשם עמיסטאר שניתן במינון של 100 סמ"ק\ד', המדביר את הפטרייה. לאחר יישום התכשיר יש לתת השקיית הצנעה.

זבוב הזית

נחשב למזיק העיקרי בגידול זיתים באזור הים התיכון. המזיק נפוץ גם בגינותינו ומהווה מזיק הפוגע בפרי וגורם לקלקולו.
אורכו של הזבוב הבוגר כ- 5מ"מ, צבעו צהבהב, עיניו גדולות ומבריקות וצבען ירוק-סגול. הביצה גלילית ומאורכת, בצבע לבן, מוטלת מתחת לקליפת הפרי. הרימה לבנה בצורת יתד ואורכה הסופי 7-8 מ"מ.

הנקבה מטילה את הביצים בפרי. במקום ההטלה נוצר פצע שצורתו "חצי סהר" ואורכו כ- 0.75 מ"מ. כעבור יומיים עד ארבעה ימים בוקעת רימה, הניזונה מציפת הפרי. כתוצאה מאכילתה נוצרות מחילות בפרי. לקראת ההתגלמות, נוברת הרימה עד סמוך לקליפת הפרי (נוצר חלון שקוף, שדרכו יוצא הבוגר לאחר גיחתו מהחביונה)ו לאחר מכן היא נסוגה לתוך המנהרה ומתגלמת. משך ההתגלמות 7-10 ימים. עיקר פעילות הבוגרים מתבצעת בחובו של העץ, בחלקים המוצלים, ולא בהיקפו.

הנזק הנגרם מהזבוב מתחיל כאשר הפרי מגיע לגודל גרגר אפון, פרי קטן יותר אינו נפגע. הנזק מתבטא בהתמוטטות ציפת הפרי ובריקבונות במקומות הנבירה. פירות נגועים פסולים לכבישה ואף פוגעים באיכות השמן.
הזבוב תוקף את פירות הזית בשתי תקופות עיקריות : הראשונה בחודשים מאי-יוני והשנייה בחודשים ספטמבר-אוקטובר (בחודשי הקיץ החמים פעילות הזבוב מועטה מאוד), אבל ממשק ההדברה כולל ריסוסים בחודש יולי.

ממשק הדברה – מלכודות צבע

השיטה מבוססת על משיכת בוגרי זבוב הזית, זכרים ונקבות כאחד, אל הצבע הצהוב. משתמשים במלכודת צהובה אחת לכל עץ. תולים את הלוחית בחובו של העץ במקום מוצל, ומחליפים אותה מדי חודשיים. בשוק קיימת מלכודת צהובה דביקה עם כדור במרכזה. הכדור מכיל פיתיון המושך זבובים ומדביקה אותם ע"ג המלכודת הדביקה.
מומלץ לרסס בטרייסר אולטרא בריכוז של 0.3% פעמיים בחודש, בחודשים יולי וספטמבר.

סס הנמר

פרפר לילה רב-פונדקאי, המקים דור אחד בשנה. הוא תוקף עצים ממשפחות בוטניות שונות. זחלי סס הנמר נוברים בענפים ובגזע ועלולים לגרום לשבירת ענפים עד לתמותה של כל העץ, בעיקר בעצים צעירים.
לפרפר המתפתח בזיתים כנפיים ורודות ועליהן נקודות ירוקות. אורך הנקבה הוא 25-30 מ"מ. הביצים מוטלות בקבוצות קטנות או כביצים בודדות, המודבקות על קליפת ענפי העץ. הזחל גלילי, בצבע לבן, ועל גבו גבשושיות שחורות ומבריקות. אורכו 50-55 מ"מ ורוחבו כ – 8 מ"מ . הגולם בצבע חום – צהוב, אורכו כ- 35 מ"מ ורוחבו 7- 8 מ"מ.

פעילות הבוגרים מתחילה בסביבות חודש יוני ונמשכת כל הקיץ עד נובמבר. ההטלה נעשית על קליפת העצים המחוספסת. הזחלים הבוקעים נעים לעבר האמירים ונוברים בבסיס הפטוטרת. הזחל נודד לענפים עבים יותר וחודר לתוך הקליפה ואח"כ לרקמות פנימיות יותר. במקום הנבירה ניתן להבחין בגללי נסורת, שהזחל מפנה מהמחילה.
במשך 10 חודשי התפתחותו של הזחל הוא נובר מחילה ארוכה. הזחל שסיים את התפתחותו מתגלם סמוך לפתח היציאה ומגיח כבוגר כאשר מעטה הגולם נשאר בפתח היציאה.

ממשק הדברה – ענפים נגועים גוזמים ושורפים. מדבירים את זחלי הסס ע"י החדרת חוט תיל דק המכופף בקצהו (40-50 ס"מ אורכו) לתוך המחילה. כמו כן מומלץ להזריק למחילות תכשיר המבוסס על חיידק הבצילוס בשם ביוטי + בריכוז של 2% (2 סמ"ק ל-100 סמ"ק מים).

מחלת העוותים והחירכון (טילביופסיס)

פטריה התוקפת את קודקוד עצי דקל שונים וגורמת לעיוות בכפות הדקל, לניוון כפות צעירות, לכתמי חריכה בכפות ובלולבים ואף לתמותת העץ כולו. הפטריה קיימת במטעי דקלי התמרים וגם בגן הנוי בדקלים מסוגים שונים.
מדבירים את הפטריה בריסוס תכשיר נחושתי מסוג קוציד 0.5% + פוליקור 0.1% אחת לשבועיים בעונה זו. הריסוס יכוון לקודקוד העץ בלבד.

להמשך קריאה על הדברת מזיקים לקראת הקיץ

 

אזהרה: האמור בכתבה זו הינו דעה מקצועית עקרונית של הכותב. השימוש בחומרי הדברה עלול להיות כרוך בסיכונים ומחייב קבלת יעוץ מקצועי פרטני מגורם מוסמך.