אדני רכבת ממוחזרים הפכו לחומר גלם מבוקש בגינון. בכתבה הבאה - תקבלו מידע ורעיונות למי שמרגיש קרוב אל החיספוס והמאסיביות של האדן.
כתבה: רונית זקס צילם: אבי מיטל
אדן הרכבת נועד לשאת את משא הקרונות בשימוש יום יומי, העץ עובר תהליכי ייבוש ואימפרגנציה כדי לעמוד טוב יותר בתלאות מזג האוויר והמשא לאורך שנים. לכן אדני רכבת הם אלמנטים ארוכי חיים, בעלי פוטנציאל להזדקן בכבוד בגן הנוי.
הסטנדרט עומד על עובי של 15 ס"מ ורוחב של 25 ס"מ, האורך בסביבות 2.5 עד 3 מ' מטר. האימפרגנציה היא בעומק של 5 ס"מ לתוך העץ, והיא אחראית לצבע הכהה של האדן.
פן נוסף חשוב לשימוש באדנים הוא מיחזור: בעוד שכמותם של עצים בעולם הולכת ומדלדלת, ניתן להשתמש באדן פעם נוספת, לאחר שסיים את חייו מתחת למסילה.
היתרונות והחסרונות של שימוש באדני רכבת בגן
בין תכונותיו המובהקות של האדן ניתן למנות את הקו הישר, החוזק, החיספוס במגע, המראה החם, העובי האחיד, עם אופציית ניסור וחיתוך בכמה מישורים: לפרוסות, לקוביות או לאורך האדן.
תכונות אלו יכולות להיות לרועץ אם כופים את השימוש באדן הר כגיגית. למשל, אם בונים פרגולה מאדנים בתוך גינה קטנה. בהתחשב בנתון המרקם הגס ובעובי האדן, חשוב שלא להעמיס את החלל בנוכחות האדן. כך גם לגבי שבילים ואלמנטים אחרים. מה עושים אם "ממש חייבים"? ניתן ל"פרוס" את האדן כדי להקטין את המסה שלו.
השימושים של אדני רכבת בגינה
האדן הוא אלמנט דומיננטי מאוד בבניה בכלל ובגן בפרט. הוא בולט בקשיחותו ובמראהו הכהה גם יחד. עוביו הנדיב מאפשר להשתמש בו כחלק מתשתיות הגן: כמדרגות, כקיר תומך לשטח מגונן מוגבה או מונמך (טרסות), או כעמודים לפרגולה. כל אלו מחייבים שטח גדול דיו וחלל פתוח כדי שהעץ לא ימלאו ויסגור עליו כליל.
לפני מספר שנים החלה בארץ בניה בסגנון ספרדי/ ים-תיכוני, שביחד עם המדרגות העולות אל הגג השטוח הביאה עימה פרגולות עשויות אדני רכבת או לחלופין מעמודי חשמל, מעל דלת הכניסה, המחוברות יפה אל הבית. שוב, העניין מחייב שטח גדול מסביב לבית, ושמירה על פרופורציה. יש המגדילים לעשות ומעטרים את כותרת חלונות הבית באדן מנוסר. המראה, כמובן בשילוב עם תריסים חשמליים עדינים, מציג דבר והיפוכו.
תיחום הגינה עם אדני רכבת
אחד הדברים שהאדנים יודעים לעשות יפה בגן, הוא להגדיר שטחים.
בין אם מדובר בתוחם לערוגת פרחים או שיחים, בערוגה מוגבהת קימעה מגובה הדשא או בניית מתחם פשוט לערמת הקומפוסט בפאתי החצר, האדן המאסיבי ישרטט בקווים ישרים ופשוטים את האזור. הקווים הישרים של האדן והזוויות החדות יתנו מראה מסודר ומאורגן אפילו במקום שבו הצמחיה עולה מעל לקו האדן, תשתרע ותגלוש מעליו.
כתוחם, אפשר להניח את האדן על צד הצר יותר, ולטמון את שארית האדן בקרקע, בהתאם לגובה הרצוי בהתאמה לגובה הדשא או הפרחים.
יצירת דירוג בגינה עם אדני רכבת
גם כאן מאסיביות העץ אינה לרועץ: בכל הקשור למדרגות, האדנים יודעים לתמוך יפה בקרקע, ומעקה העשוי מאדנים ניצבים בגבהים שונים או שווים, יתרום ליציבות המדרגות בשולי הדרך. כל צמחיה תשתלב יפה עם העץ, וזה מצידו יעניק ברוחב לב בונוס של מראה גינה ותיקה ונושנה.
בהתקנת מדרגות, המסה של האדן משחקת לטובתנו: בפילוס אחד אפשר לקבל מדרגה שרוחבה כאורך האדן, ללא שימוש בחומרים מייצבים כמו מלט, הדרושים בעת התקנת מדרגות מאבן, למשל.
ריצוף עם אדני רכבת
כמוליכי רכבות מועדים, שבילים הם אולי הדבר המתבקש ביותר לאדנים. שביל הליכה העשוי כולו מאדנים או בחלקו, מדגיש את מהותו של האדן - להוביל למקום כל שהוא. צורת השביל המתבקשת מחומר הגלם - ישר וארוך - היא רק אפשרות אחת מני רבות. יציאה מתפיסת השבילים הישרים ניתן ליצור בעזרת קוביות אדן מנוסרות שוות צלעות, המאפשרות גמישות בזוויות, ובדרך עקיפה גם מרככות את מראה העץ המאסיבי. לחילופין, יש המשלבים חומרים אחרים בין האדנים (חלוקי נחל, דשא, שברי חרסים, שבבי עץ וכד') ויוצרים את הצורה החביבה עליהם. למשל: ריבועים שווי צלעות העשויים ממספר פסי אדן קבועים וביניהם חצץ, כאשר פסי הריבוע הקרוב לו אנכים ובכך תוחמים הריבועים זה את זה. המשקיעים יוצרים כעין קרניים ממרכז אל השטח הרחב, ולמעשה מכניסים את האדן הישר למעגל.
ריהוט גן מאדני רכבת
גם משטחי עץ להסבה בנויים מאדנים ניתן לראות, אבל יש לקחת בחשבון שגם כאשר מצופפים את האדנים זה לזה, לא נוצר משטח חלק ומהוקצע. החיספוס הוא חלק מהעניין, וכדאי להתאימו לנתונים ולצרכים.
אפשר להשתמש באדנים גם לצרכים נוספים: לבניית ערוגות מוגבהות, להתקנת מכלי שתילה, תשתית לסככות צל ועוד.
אחרון חביב הוא ריהוט גן העשוי אדנים. נגרים יוצרים מהם ספסלים, שולחנות פיקניק, שערים ודלתות ואפילו רהיטים של ממש. אז העץ מנוסר למימדים הדרושים, מוקצע ומטופל להארכת ימיו. כאן המקום להיזכר בתחושה המאסיבית של האדן, ולהתחשב בגודל החלל הנתון: דלת העשויה אדנים יכולה להעניק תחושה של שער בחומה החיצונית של מבצר מימי הביניים.
הקנייה
צריך לתכנן היטב מה רוצים להפיק מן האדן: תיחום, דירוג, שביל וכו', למדוד במדויק את הנתונים ולהחליט כיצד רוצים להניחם, גם משום שהם כבדים, ובעיקר משום שקשה לנסר עובי שכזה. מסור שרשרת אומנם יכול לעמוד בניסורים ספורים, אבל אם צריך לחתוך כמות גדולה, חבל על המשור. מומלץ להשתמש בשרותי הניסור של המקום בו קונים את האדנים. הבריטים מובילים בכמות האדנים שהם מוכרים בעולם, אבל גם בקווקז, ברומניה ובסיביר יש תשתיות רכבות הדורשות תחזוק, וגם מדינות אלו מספקות אדנים ממוחזרים.
לצורך הפרוטוקול, האיכות הטובה ביותר של האדן נמדדת ב - AA, ופרושה אדן ששהה במסילה בין 6 ל-8 שנים. ככל שהאדן שהה יותר זמן תחת גלגלי הרכבת, איכותו יורדת.
לאדם מן הישוב לא פשוט להצביע על האדן המשובח, ולבחור אותו מתוך ערמת אדנים. צריך לבחון אותו בכמה מישורים:
- לבדוק שאין עליהם חלקי מתכת, ברזלים וברגי ענק מיותרים (למרות שחלקי המתכת האלה, לאחר שפורקו מהאדן, הם חפצים קישוטיים בפני עצמם).
- לבדוק שמרקם העץ אחיד וישר, ללא סדקים, פיצוצים, שקעים ושקערוריות, ולהתאים אדן לאדן באיכות ובטקסטורה.
- לבדוק שאף אחד לא התחיל להתגורר בהם: רקבונות, תולעים ושאר משמידי עץ למיניהם.
החיבור של אדני רכבת עם הצומח
בשל מקורו ותכונותיו האדן ישתלב יפה עם כל צומח: בגינה פורמלית בעזרת הקווים הישרים, אחידות הצורה והמרקם; בגינה הטבעית תרכך הצמחיה את קווי האדן, תתבלט לה על הרקע הכהה וביחד תשרה אווירה של ותק.
שילובו של אדן הרכבת בגינה הוא יותר מאשר אופנה חולפת, שכן מדובר בתשתית גננית מובהקת ההולכת ותופסת מקום ככל אשר מאפשרים לה. יותר משמונים אחוז של האדנים המפונים מתשתית הרכבות עובר לגינון ולפיתוח. השאר לנגרות ולאדריכלות בניין. יש להיזהר שלא להגזים בכבד-כבד הזה, אבל לא הרבה חומרים מסוגלים ליצור תחושת עומק, התעלות מעל פני השטח תרתי משמע, ואווירה של יציבות ובראשיתיות בגן.
להמשך קריאה על עיצוב גינה עם צבעי שלכת