סלע טבעי בגן

מאמר זה עוסק בנושאים הבאים: השימוש בסלע, הדמיון, הצניעות והיצירתיות החייבים להיות נר לרגלנו, בבואנו לשלב סלעים בגן.

כתב וצילם בועז דרומי 

סלע מטבעו שייך לנוף ההר. השפלה הנמוכה, המישורים והעמקים, רובדו עם השנים באדמה כזו או אחרת, וסלעים נעדרים מנופם, אלא אם מדובר במצוק כלשהו, בשריד גיאולוגי, נקודת חן ויופי, אך לא משהו מאפיין.

אין ספק שעץ רב צמרת בגן הררי המטיל צל כבד תחתיו, אזי "הצמח" הבולט והמרשים ביותר תחתיו יהיה הסלע הבהיר העולה מתוך הצל והאדמה. לעיתים אין צמח במבחר העצום ושופע הצבעים העומד לרשותינו, שמסוגל להביע נוכחות אסתטית כה בולטת ומשפיעה כמו סלע. צא וראה בחורשים שלנו את הסלע תחת האלון, יופי בחורף ובקיץ, עם הרקפת ובלעדיה, יופי מרהיב בחינם.
הקיבוצים משנות השלושים עד השישים, שהיו העיסה התוססת של היצירה הגננית דאז, גם הם ביטאו את ההבדל ב"במה" הטבעית שלהם. קיבוצי ההר התהדרו במדרונות המרתקים שלהם, בטרסות, במחשופי הסלע המבצבצים מן הגינון. קיבוצי המישורים התהדרו במשטחי הדשא העשויים כפלס מרהיב, ערוגות הוורדים הגדולות, הפיקוסים העצומים על הדשא, ארץ קטנה, פה קיבוץ ושם, והפער גדול.
אלא שהדינמיקה היצירתית שיפור הטכנולוגיה וכן הלאה קרבו בין הקצוות, והדור החדש של אנשי הנוי, שהיו ערים לתרומה האסתטית של הסלע לנוף הגן, החלו להביא אותו מההר למישור ולשבץ אותו בגן, לא כמסלעה, קיר-חומה וכד' אלא כסלע בודד שנבחר מדוקדק הן במראהו והן לייעודו וכאן בעצם מתחילה הצגת העמדה האישית שלי כיוצר גנים מאפס, מהמסד עד הטפחות.

במאמר זה אציג את תפיסתי המקצועית לגבי השימוש בסלע, הדמיון, הצניעות והיצירתיות החייבים להיות נר לרגלנו,בבואנו לשלב סלעים בגן. אין ספק שהנושא שולח שלוחות ונושאי משנה לעסוק בהם בספר ולא כמאמר בירחון מקצועי, אבל אנסה לתמצת את הלוז מן העיקר.

אני חי ויוצר על התפר בין הגליל התחתון לעמק יזרעאל. אזור קריית-טבעון והישובים הקהילתיים סביבה הנטועים בהר, לבין העמק המישורי ויישוביו החקלאיים. מבחינה זו, עיין פה ועיין שם, לא פוזל חלילה, אבל רואה את שני צידי המטבע.
בהקמת גן בישובי ההר הנמוך והיה והבולדוזר לא יישר את השטח טוטאלית כפי שהרשות המוניציפאלית או אי-אלה אדריכלים אוהבים לצורך העלאת מופעם, אזי שורדים את עבודת הטרקטור מספר סלעים, פער הגבהים מקבל ביטוי, אפשר שעץ או שניים נותרו על מכונם, והנה חצי מעבודת המתכנן עשויה, העוגן הרעיוני נותר באדמה.
גן הררי למשפחה ממוצעת ובפונקציות המתבקשות ממנו, הוא ככל הגנים המשפחתיים. מתחייב הביטוי לדשא כמרחב בילוי, צריך לתת במה נכונה לאזורי נוי עשירים רב-שנתיים, לעיתים גם מתבקש אזור ל 4-5 עצי פרי, בוסתן, וככזה הגן הוא מענה ראוי לצרכי המשפחה כולה, מהילדים, להורים, לחברים ולסבא וסבתא שבאים לבקר.
בגן הררי שכזה ששרד סלעים טבעיים מה-טוב ובמידה ולא שרד, קל לי לדרוש מקבלן התשתית והפיתוח שעובד בהנחייתי, להביא 5-6 סלעים, בהעדפה מובהקת למקומיים, ולהניח אותם בפינות הגן השונות. קבלן הפיתוח ולו המעולה ביותר אינו רואה את התמונה השלמה עד תומה ולכן הגם שמדובר לכאורה בסלע, לא בצמח, אזי הסלע עתיד להיות חלק מנוף הגן וכאן חייבת לבוא לידי ביטוי מעורבותו של הגנן היוצר.
בגן ההררי שילוב הסלע מתבקש הן כשותף אסתטי והן כשיקום נוף וכחיקוי מרבי למופע הטבע הפצוע כעת.
תוך שנים ספורות, כשמרכיבי הצומח כולם יגדלו ויתעבו, אזי הסלע שהבאנו כמו יחזור למקורות וייראה כאילו הוא כאן מקדמת-דנא, וקיבלנו נוף משוקם קמעה, המבטא את סביבתו ההררית.
בכל מקרה לא מפזרים סתם כך סלעים בגינה העתידית ובכלל. לא היכן ואיך שהם נשמטים מכף הטרקטור. אלא יש להציבם/להניחם ( להלן הנחה והצבה ) מתוך מחשבה תחילה ומדוקדקת, שאחרת גם בהר יראה הסלע תלוש וזר.

למושגי הנחה והצבה של הסלע בגן

סלע טבעי הינו בד"כ בעל מראה אופקי כזה או אחר. כולנו מכירים את הסלעים האדמדמים מגיר קשה בעלי שתי הצלעות הישרות למשעי המככבים משום כך במסלעות העצומות שצצות בכל פינה. פחות מכירים את סלעי הקירטון ( גליל תחתון ) או הגיר קשה המעוגלים יותר, אבל עדיין בעלי תצורה אופקית כזו או אחרת.

הנחת סלע

כאן ממומש המראה האופקי של הסלע ובד"כ תוך השתדלות לשמור על אופקיו הן כמראה נוף והן כסלע לישיבת אקראי. כשאני מניח סלע אני חופר קלות באדמה כדי שמראה הסלע יהיה כעולה מתוכה, ומניח ( הטרקטור ) את הסלע בחפירה הקלה. במידה וייעודו גם ישיבה אזי גוף הסלע לא יגבה מעל 45 ס"מ, גובה ישיבה מתבקש. במידה וייעודו של הסלע המונח, מראה בלבד, אזי הגובה הוא בהתאם לצומח שיתפתח סביבו בעתיד.

הצבת סלע
כאן ממומש המראה האנכי של הסלע, סלע בעמידה, סלע כמעט כפסל. ברור שמאחורי החלטה כזו עומד הרצון להבליט, למקד ולהציג באופן יותר דרמטי סלע בגן. אני יכול להציב אותו כבודד, להדגיש צמח כלשהו, פינה מעניינת, תליית פנס עליו וכן הלאה. הצבת סלע בכל מקרה זו עבודה קשה מהנחת סלע, משום הצורך לחפור בור כשליש מאורכו ואז להוריד את הסלע הקשור ברצועה לכף הטרקטור לתוך הבור המוכן לייצב אותו למעמד המתבקש ולמלא מהר באדמה סביב ולהדק. רצוי גם להשקות סביבו מים רבים ושוב להדק כל זאת כדי שיהיה יציב לאורך השנים ולא יהווה סכנה בטיחותית. בנוסחה כזו סלע באורך 1.5 מ' יבלוט מהאדמה כ1 מ' כגובה שיח בינוני. ככזה עלי להציב אותו בסביבה עתידית שלא תסתיר אותו אלא במינימום אחרת הסלע הזקוף ילך ויעלם עם השנים.

סלע בגן ההררי וכמשל
אני כאמור פועל באזור הגליל התחתון האזור הגיאולוגי-גיאוגרפי המכונה "גבעות אלונים-שפרעם" שמאופיין בחורש אלוני-תבור וסלע נארי-קרטוני. לכן באופן טבעי אני משתמש בסלע המקומי שהוא סלע רך המחליף צבעים ופנים בין חורף לקיץ. בחורף הוא יכול להיות עטוי טחב ירוק ורך, ובקיץ הוא לבן מכותם בכתמי חזזיות עקשניות. גן שיעשה בגליל העליון או בהרי ירושלים, לא ישתמש כמובן בסלע "שלי" אלא בסלע המצוי במקום.
הבית המוקם נמצא בשלבי בנייה אחרונים, אני נקרא לתת את תכנית המעטפת, הפיתוח והגינון. בראש שלי כבר "צרוב" הצורך בסלעים ואני מדמיין את מיקומם בתמונת הגן הסופית, דהיינו תמונת הגן הבוגר, לאו-דווקא עם סיום הקמתו.
סלע ראשון אני משתדל לשלב כבר בכניסה לגן, הוא יעשיר את התמונה וירמוז על הבאות.
אני מניח אותו וצלעותיו הרחבות כלפי שמים וארץ צידו הדק 40-50 ס"מ יבלוט מעל האדמה. ככזה הוא יכול לפלוש ס"מ ספורים לתוך מדרכת הכניסה וזה אומר שהצבתו היא טרם בניית המדרכה מכל חומר שהוא. זה דורש יותר מהבנאים (בטון/אבן) או הנגרים (דק) אבל התנועה שהסלע כופה על השביל העתידי מעשירה לכשעצמה את המראה.
מובן שהשתילה בצמוד לסלע תהיה בצמחים נמוכים ממנו כדי שלא יעלם תחתם. במידה ויש לי רצון לשלב עוד סלע באזור הכניסה שהוא בד"כ האזור המגונן בצמחי הנוי, אזי הסלע הבא יהיה רחוק יותר, מוצב בין צמחייה שתעטוף מרגלותיו עד חציו לכל היותר היותר. סלע המגיח מתוך הצמחייה בגן ההררי אין טבעי ממנו וזה מאפשר לי לשלב יותר סלעים ותצורות סלעים בגן.
סלע נוסף או שניים אפשר להניח בפינות הדשא העתידי, אחד מהם לרגלי עץ צל שתדיר מלווה את הדשא, בכל מקרה לא מניחים במרכז שלא יקטע את המרחב המתבקש.
בכל בית צמוד-קרקע מקובל לעשות רחבת ישיבה חיצונית הנושקת לדשא ולסלון הבית ולמעשה מקשרת נכון ביניהם. גם פה אני פולש קמעה עם סלע לתוכה, סלע מונח, וכך אני מציע מושב טבעי ברחבה עצמה לאדם עם כוס הקפה שלו. זו תוספת גן נטו לצד ריהוט המתכת/עץ/פלסטיק אשר על הרחבה וזה תמיד מעשיר ומעניין. כאמור גן הררי "סובל" בטבעיות נוכחות סלעים במרחביו, כפי שמאפיינים אותו הפרשי גבהים טרסות אבן וכד'.
למותר לציין שלעת לילה, כשמדליקים את אורות הגן, אזי הצמחייה מטושטשת ואפורה בעיקרה, ומתוך האפרוריות הזו יוצאים סלעים בהירים המודגשים בתאורה וככאלה הם ערך מוסף נפלא ומרתק.

הסלע בגן במישור ובעמק 
כאמור אין סיבה שלא נהנה גם כאן מנוכחות סלעים בודדים בחלקיו השונים, אלא שכאן יכולים להשתלב ביתר קלות "מינים" שונים של סלע משום שהבמה ניטרלית למעשה, ובחירת הסלע זה עניין של טעם בלבד. השימושים הם אותם שימושים שמתקיימים בגן ההררי בדגש על יופי, שילוב ופרקטיות.
פה יש להיזהר מהגזמה בסלעים, ראיתי כבר סלעים מפוזרים לרוב על דשא או בין צמחייה, סלעים על טוף ( אין קשר בין "הבמה" ו"השחקן" ) ונשאלת השאלה, מה ביקש המשורר להביע ?!
לסיכום. סלע בגן הוא כמו צמח בגן ואף יותר מכך. לסלע יש נוכחות רבה וסלעים בודדים בלבד בשילוב מלא דימיון ומדוייק, מעשירים מאוד את התמונה הכוללת. במעשה הגן אנחנו יכולים לטעות בצמח ולעקור את הטעות שנתיים לאחר מכן. להבדיל, איננו יכולים לטעות בבחירת הסלע ומיקומו, משום שאין לנו את הכלים לעקור את הטעות הזו.
הגן אפוא שאנו שואפים להגיע אליו בשיאו מן הראוי שיציע עושר של תצורות צבעים ריחות ופריחות. סלעים בגן כבודדים המשולבים בנופו הם הומוגניים בקומפוזיציה הכוללת ואך זה טבעי שכבר בשלב התיכנון המדוקדק, נחשוב עליהם בכובד ראש כפי שאנו חושבים על מפרט הצמחים ועל הדשא.
ולעושי הגנים המחזיקים את המכחול והאת בידם, ההיצע בהחלט התרחב וגדל.

 להמשך קריאה על אלמנטים בנויים בגינה