לבחירת סקאלת הצבעים בה אנו מתעתדים להשתמש בגן, יש חשיבות רבה בכל הנוגע לבחירת הצמחים אותם נשתול. על מנת שהגינה תעניק לנו את מה שאנו מצפים ממנה - עלינו לתכנן את מגוון הצבעים בה, כך שישיג את המטרה או האפקט הרצוי.
כתבה : עפרה קורן צילום : נורית חרמון
צבע הוא בעצם חוויה פסיכו-פיסיקאלית שעוברת דרך העין למוח.
הצבעים שאנו רואים שייכים לאותו חלק של הספקטרום הנראה לעין האנושית, להבדיל מאותו חלק שנסתר מעינינו כמו גוני האולטרא-סגול או האינפרא-אדום. כל משטח קולט את האור מקרני השמש בצורה סלקטיבית: ההחזרה - האור המוחזר והמשטח - הוא הצבע שאנו רואים.
אם ניקח לדוגמה פרח כגון כלנית אדומה, הרי שהיא בולעת את כל הגוונים האחרים והגוון הכמעט יחיד שמוחזר מעלי הכותרת הוא האדום - אותו אנחנו רואים. סקאלת צבעי האור המגיעה מן השמש, מתחלקת לשלושה צבעי יסוד ראשוניים: כחול, צהוב ואדום. בין כל שני צבעים כאלו מצוי צבע משני, המורכב משני צבעי היסוד שביניהם הוא ניצב: הכתום ניצב בין האדום לצהוב ירוק - בין הצהוב לכחול, וסגול - בין הכחול לאדום. מול כל צבע יסוד - מצוי צבע משלים. העין האנושית מטבעה "מחפשת" את הצבע הלבן, והוא מצוי בצבעי היסוד.
במעגל הצבעים יש חלוקה בין צבעים חמים וקרים. הקו המחלק את הסקאלה עובר במרכז הסגול והצהוב.
מכיוון שצבע הוא אנרגיה של קרינה - התאורה חשובה מאד בשימוש בצבע: כתם צהוב על משטח לבן לדוגמה, ייראה כהה ועז יותר, בעוד שעל משטח שחור הוא ייראה בהיר יותר. אותו כתם על משטח בצבע היין ייראה ירקרק קמעה. לבחירת סקאלת הצבעים בה אנו מתעתדים להשתמש בגן, יש חשיבות רבה בכל הנוגע לבחירת הצמחים אותם נשתול. על מנת שהגינה תעניק לנו את מה שאנו מצפים ממנה - עלינו לתכנן את מגוון הצבעים בה, כך שישיג את המטרה או האפקט הרצוי: האם אנו רוצים גינה של חיוניות ססגונית ומתפרצת. או גינה של שלווה ורוגע? האופציה הראשונה עלולה להתגלות כמגרה יתר על המידה ולהפוך למעייפת לעתים, בעוד האופציה השנייה עלולה להתגלות כמשעממת לאחר זמן מה.
לפיכך כדאי להקדיש מחשבה לבחירת הצבעוניות המתאימה. לצורך השימוש מתחלקים הצבעים לקטגוריות של חמים וקרים, ושל כהים ובהירים, כאשר לכל קבוצה יש השפעה שונה.
גוונים חמים ובהירים - משרים אווירה של קלילות מעוררת וחמימות נעימה.
גוונים חמים וכהים - תחושה של ביטחון ומוצקות, אך גם של סגירות וצמצום.
גוונים קרים ובהירים - תחושה של שלווה, מרחב וגמישות.
גוונים קרים וכהים - כבדים יותר, אך יציבים וסולידיים.
לכל צבע יש השפעה אסוציאטיבית על המוח. האסוציאציה היא גם טבעית - תחושתית, ולעתים קרובות סובייקטיבית ואישית לכל אחד. אך הפרשנות יכולה גם להיות תלוית תרבות: הצבע הלבן למשל, שבתרבות המערבית מקובל כצבע חגיגי, בתרבות הסינית הוא צבע של אבל.
הצבעים והשפעותיהם
אסוציאטיבית, הולכת סקאלת הצבעים מן הקל אל הכבד:
- לבן - צבע של ניקיון וטוהר, של מלאכים, קדושה וצניעות. הגשת פרח לבן יכולה להביע אמון, הוקרה חיבה או הערכה.
- צהוב נקי - מזכיר את השמש, אור היום, חום, תחושה של ניקיון, של חופש וקלילות. הוא מקרין אופטימיות, פעיל, חיובי ומגרה.
- צהוב לימון (זרחני) - צבע עליז עד עצבני. במסות גדולות הוא מגרה לעתים יתר על המידה. לעתים מזכיר ארס.
- צהוב זהב / צהוב כתום - זורח, צבע של חמניות או חלמון ביצה. גם הוא מזכיר את השמש. הוא מרגש ומחמם יותר משאר הצהובים, קל, מאיר וצעיר. תורם למצב רוח טוב ולתחושה של מרחב ופתיחות.
- כתום / דבש - חושני יותר, נוח לעין. סמיך וגמיש.
- כתום אדמדם - צבע הגזר. צבע תקשורתי ומקרין חום. הוא זורח, לבבי ומקרב. צבע של בשלות, מלא חיים ושמח. מכיל מעט תוקפנות.
- אדום - מקרין ראשוניות בסיסיות צבע של אהבה ודם, אך גם אסוציאציה של אתראה - תמרור "עצור", מכבי אש. מעניק סוגסטיה של כוח, שמחת חיים, דינאמיות ועוצמה, מקרין תחושה של ריגוש וערנות. עודף שימוש בו יוצר תוקפנות. סקרים סטטיסטיים מראים שהאדום מגביר את לחץ הדם, הדופק ותדירות הנשימה.
- סגול - אסוציאציות של כישוף ומגיה. צבע מתכתי לעתים. מעורפל הוא מרדים ויוצר אינטימיות. נותן תחושה קטיפתית של עלי כותרת, וטעם של מתיקות כבדה. עבור חלק מן האנשים הוא בעל קונוטציה שלילית מעט.
- כחול - ים, שמיים, מרחבים קור, חלום. צבע מרגיע. חלק וקריר.
- ירוק - צבע של טבע. מזכיר צמיחה ולבלוב, חופש ויער. בעל השפעה מרגיעה, ותחושה של טריות, רעננות ובריאות טבעית. מגע של עלה נותן תחושה של חיות, אך גם מזכיר גם רעל וארסיות.
- שחור - צבע של מוות ואבל, של כובד, לילה וחלל. מעניק תחושה של רשמיות ופורמאליות. זהו צבע מכובד ומקרין אלגנטיות. מעט מתנשא ומרחיק - מזהיר לשמור מרחק.
- חום - צבע של אדמה וראשוניות. אסוציאטיבית - קופץ ישר לצבעי העץ, נותן תחושה של ביתיות ומעלה בפה טעם של שוקולד וקינמון.
- ורוד - ילדותי, סטריאוטיפי לציון בנות וילדות, מתיקות והצטעצעות. עם זאת הוא אוורירי כמו צמר גפן ונותן תחושה של קלילות.
גלגל הצבעים
בשתילה של פרחים כדאי לתכנן היטב ולבנות סכימת צבעים לפי האפקט שרוצים להשיג:
סולם מונוכרומטי למשל, עושה שימוש בצבע אחד בלבד - אבל בגוונים אחדים שלו: כחולים ותכולים למיניהם, גווים שונים של אדום וכד'.
סולם משלים (דיאד) - עושה שימוש בצבעים הנגדיים, המשלימים, על הסקאלה, למשל: כחול וכתום, אדום וירוק, סגול וצהוב וכד'.
סולם אנאלוגי עושה שימוש בצבעים קרובים: צהוב, כתום ואדום למשל, או סולם של כחולים וסגולים.
בדרך כלל, לצורך הדגשה, כדאי להוסיף גוון ניטראלי כמו לבן בכמות מועטה - לשם הבלטה בלבד. בעזרת הספקטרום ניתן להשיג אפקטים דרמתיים או מרגיעים בהתאם לאווירה שרוצים להשרות.
לסיכום, ניתן לומר שהעיצוב בצבע מאפשר יצירתיות רבה מצד הגנן - הן המקצועי והן החובב. זכרו שבפרחים - מסה יוצרת אפקט, והפרח הבודד משמש להדגשה בלבד.
אם נשתמש בפרח אחד או שניים מכל מין - נקבל מעין ערבוביה בה לא יבלוט הייחוד של אף אחד מן הצמחים.
פרח פיסולי בולט אחד בתוך מסה של צבע אחר - יבלוט כפליים.
בגלל תחושות אלו, ומשקלם של הצבעים מן הקל אל הכבד, משתדלים בתורת הפנג שואי לאזן את הצבעים להרמוניה. בצדדים החמים של בית למשל, בדרום ובמערב, משתדלים לטעת צמחים בעלי עלווה כסופה או ירוקה-כחולה, ופרחים בגוונים קרירים יותר, בעוד שבצדדים הצפוני והמזרחי מומלץ להשתמש בצמחים בעלי צבעים חמים ולוהטים יותר.
כשאנו מתכננים גינה, אנו אומרים שאנו רוצים ,לראות ירוק בעיניים". ואכן, צבע הבסיס, הרקע לגינה הוא בדרך כלל ירוק של עלווה. גם גזעי העצים, ענפים חומים או אדומים וצבעי שלכת אינם יכולים להתחרות בירוק שהוא הצבע המרכזי בגן. אך גם הירוק הזה מצוי באינספור גוונים שונים של ירוק, ירוק-כחול, ירקרק, שלא לדבר על גוני הצהוב, הכסוף והלבן. כך שגם ברקע הזה יש להתחשב בעת התכנון.
הצבעים העזים הולכים ותופסים נתח גדול יותר ויותר בשוק, בעוד הגוונים הפסטלים נדחים מעט הצידה. בסוף המילניום הקודם, בסימפוזיון שנערך באנגליה הוסכם ברוב קולות המשתתפים ששילוב הצבעים המנצח של המאה ה- 20 היה שילוב של סגול עם כתום.
רשימת פרחים מסודרת לפי צבעים: רשימת פרחים לפי צבעים
להמשך קריאה על גיזום אומנותי של צמחים