תכנון גינה - חלוקה לאזורי פעילות

כתבה: עפרה קורן

צילומים: בלוק אמריקהרצוי לחלק את הגן לאזורי פעילות או ל"חדרים", ממש כמו שאנו קובעים את ייעוד החדרים בתוך הבית. השלב הראשון אם כן הוא לבדוק אלו אזורים נחוצים לנו בגינה והיכן אנו רוצים למקם אותם

שרטטו וקשקשו על התוכניות עד שתגיעו לתוצאות הרצויות לכם. בסוף התהליך כדאי שתהיינה בידיכם כ- 3 תוכניות שונות לארגון המרחב בגינה, מתוכן תוכלו לבחור את זו שתתאים לצורכיכם ביותר. עוד לפני שמתחילים לחשוב על סגנון הגן או על הצמחיה שנשתול בו, צריך להחליט "מה הולך והיכן". את הגן, כפי שכבר הזכרנו בכתבות הקודמות, רצוי לחלק לאזורי פעילות או ל"חדרים", ממש כמו שאנו קובעים את ייעוד החדרים בתוך הבית.
אזורי הגינה מתחלקים לאזורים "נוקשים", כאלה שיש בהם אלמנטים בנויים כמו אזור הישיבה או החניה, ולאזורים "רכים", המיועדים לצמחיה. חלק מאזורים אלה נרצה שישתלבו זה בזה, חלק נרצה שיופרדו מהאזורים האחרים. לצורך ההפרדה ניתן לנצל הפרשי גבהים במגרש או למקם את אזורי הצמחיה בנקודות הדרושות.
השלב הראשון אם כן הוא לבדוק אלו אזורים נחוצים לנו בגינה והיכן אנו רוצים למקם אותם, ולצורך כך תוכלו להיעזר בהנחיות הבאות.

אזור ישיבה בגינה

זהו בדרך כלל האזור הראשון שחושבים עליו, שהרי כולנו רוצים מקום לנוח בשלווה באוויר הפתוח, לארח חברים וכיו"ב. ברוב המקרים אזור האירוח הוא משטח בנוי ומרוצף המצוי בצמוד ליציאה מן הבית, בדרך כלל מהסלון.
הבעיה היא שבארצנו החמה ושטופת השמש, אם השטח הזה פונה דרומה או מערבה, הרי שבמשך מרבית היום האזור הזה עומד חסר שימוש, כי מי יכול לשבת בחוץ בצהרי קיץ כשהשמש קופחת על הראש?
אחד הפתרונות הוא כמובן, פרגולה, או שמשיה רחבה שיצלו על האזור. פתרון נוסף הוא שתילת עץ או עצים שיתנו את צילם. אבל פתרון מסוג אחר הוא למקם את פינת הישיבה במקום שונה, שלא לפי דרך החשיבה הרגילה.

זה יכול להיות בחלק הצפוני של הבית למשל, שאין בו שמש ישירה. אם זה בכיוון ההפוך לסלון, אפשר למקם אותו קרוב למטבח, ודרך חלון המטבח להעביר החוצה את הכיבוד.
באירופה בדרך כלל מחפשים את הנקודה החשופה ביותר לשמש על מנת למקם בה את פינת הישיבה, על מנת להתענג על אמבטיות שמש. אצלנו המצב שונה, ולכן, מאחר והגן נמצא בשימוש בעיקר בקיץ, כדאי לחפש את המקום המוצלל ביותר. היו יצירתיים ואל תיצמדו בהכרח לסטנדרט המצוי.
אם אתם מחפשים פרטיות, מקמו את אזור הישיבה רחוק ככל האפשר מהשכנים. בגינת בית עירונית יש למקם את פינת הישיבה במקום שקט, הרחק מרעש הרחוב.

פינת ברבקיו בגינה

בדרך כלל מדובר במתקן נייד שניתן למקמו לפי הנוחיות, אבל אם אתם במקרה מנגליסטים נלהבים, ומחליטים לבנות מתקן של קבע – בדקו את העדפותיכם.
יש כאלו המעדיפים אותו קרוב לסלון, לתנועה נוחה בין פנים וחוץ הבית. אחרים רוצים אותו ליד המטבח – לתנועה נוחה של מיני מזון ומצרכים, וחלק מן האנשים מעדיף אותו הרחק מן הבית, אם משום שימוש נדיר במתקן, ואם משום שהם מתעבים את ריח העשן המסתנן לתוך חלל המגורים.
בכל מקרה, גם אם הוא לא ממוקם ליד אזור הישיבה והאירוח, כדאי לוודא יכולת תנועה נוחה בין שני האזורים.

חניה 

במרבית הערים, כל בניית בית מחייבת הכנת חנייה, ובדרך כלל אף לשתי מכוניות. יש לוודא שקיים מקום במגרש לצורך העניין. אם אפשר, קרוב לדלת שרות על מנת שניתן יהיה להיכנס ישירות הבית עם הקניות, למשל, מבלי לשוטט סביב הבית עם השקיות והתיקים בידיים. אם המעבר בין הרכב לתוך הבית יכול להיות מקורה – מה טוב!
לעתים קרובות חשים אנשים שהחניה ליד הדלת הקדמית פוגעת אסתטית בבית, ולכן מחפשים אלטרנטיבה אחרת, אולם לעתים אין אפשרות אחרת, ויש למצוא את הדרך המוצלחת ביותר לשלב את הנוי עם הפרקטיקה.

אזור משחקים בגינה 

גם למבוגרים (אם יש לכם מקום למגרש טניס או כדורעף בחצר...) אבל בעיקר לילדים. אזור המשחקים משתנה עם השנים. בגיל הרך הוא יכלול בוודאי ארגז חול (כזה שניתן לכסותו נגד בעלי חיים!), מגלשה ו/או נדנדה, אולי מנהרת זחילה מצמיגים וכיוצא באלה. בגיל מאוחר יותר המקום יכלול עמוד עם סל או שער מרושת למשחקי כדור וכדומה.
כדאי שאזור זה ימוקם במקום בו ניתן להשגיח על הפעוטות המשחקים, אפילו מחלון הבית, ולא יהיה מוסתר מאחורי שיח גדול או בקצה מרוחק של החצר.
במקרה של פערי גילים גדולים בין ילדי הבית, כדאי להפריד בין מקום המשחק לפעוטות לבין המקום המיועד לילדים הבוגרים, העוסקים בפעילות נמרצת העלולה לפגוע בפעוטות.

בריכה או אלמנט מים  
אמנם לא בכל גינה יש מקום לבריכה של ממש, אם לנוי ואם לשחייה, אבל כמעט בכל חצר יש מקום לאלמנט מים.
כשמנסים להחליט איזה סוג של אלמנט מים כדאי להכניס לגן, יש להביא בחשבון השיקולים את גודל השטח, המיקום, עלויות הבניה ועלויות האחזקה של אלמנט מסוג זה. ללא ספק קיים הבדל בין "שלולית" שכשוך לפעוטות, לבין בריכת שחייה למבוגרים. או בין בריכת נוי לבין אלמנט מים קטן שיכול להיות מורכב מגיגית או עציץ עמוקים, או אפילו מאקווריום ישן שדגיו בטלו מן העולם.
כיום קיימים אבזרי מים כגון מזרקות, פסלים או אלמנטים דקורטיביים המתאימים גם למכל קטן, ולאו דווקא לבריכה גדולה.
בכל מקרה, אם החלטתם על בריכה, יש לשמור על כללי בטיחות מכסימליים, במיוחד אם בבית מצויים ילדים קטנים או אם הם מתארחים בו לעתים תכופות! גידור או הגנת הבריכה בסורג שיוסתר על ידי הצמחיה יכולים לפתור את הבעיה, אולם בכל מקרה יש לנהוג בזהירות רבה, ולפעול לפי התקנות.

אזור שירות 
זה כולל בדרך כלל את פחי האשפה, חבל הכביסה, מחסן כלים, ולחובבי הגינון – מקום לקומפוסטר ולשולחן עבודה. לא תמיד ניתן "לארוז" הכל באותו אזור. פחי האשפה ממוקמים בדרך כלל ליד שער הכניסה לחצר, ושם מקומם ה"מוניציפלי", אז הקפידו שהמקום יהא נקי ומסודר, וגם צבוע היטב, אם אפשר. באשר לשאר השימושים של אזור השירות נוכל להיות גמישים יותר.
את חבלי הכביסה כדאי כמובן למקם קרוב ככל הניתן לאזור מכונת הכביסה. את שולחן העבודה כדאי למקם בצורה שלא יבלוט יתר על המידה מחלונות המגורים ואזור האירוח, בעיקר אם אתם קצת לא מסודרים. אין זה משנה אם ה"עבודה" היא גינון, נגרות חובבנית או כל תחביב אחר – אתם זקוקים לשקט ובידוד יחסי, וכמובן רצוי להיות קרובים למחסן הכלים. את שני אלו – המחסן ושולחן העבודה כדאי למקם קרובים זה לזה.
באשר לקומפוסטר, כדאי למשתמש לזכור שבתהליך התסיסה והפירוק של הזבל האורגני, יש לעתים ריח לא כל כך נעים, ולעתים גם זבובונים מרגיזים. המפגע הוא לא רציני אם מקפידים לאוורר את הערימה במועדים קצובים, ובכל זאת, עדיף שימוקם בפינה מרוחקת של הגן, ומתחת לעץ או מחסה, שכן קומפוסטר עדיף שיעמוד בצל ולא בשמש ישירה.

ערוגות לצמחים 
כל שהבית יהיה יפה ותכנון החצר מוצלח, הם לא יהיו מושלמים ללא צמחיה. בשלב זה חישבו היכן אתם רוצים לשתול ומה – עצים, שיחים, גדר חיה, עונתיים, רב-שנתיים או כל צמח אחר – התכנון צריך להיות כללי (היכן דרוש צל, היכן הסתרה וכו'), מבלי להיכנס בשלב זה לבחירת המינים והזנים השונים. עשו את התכנון באופן מושכל: בכניסה תרצו בוודאי גינון מרהיב וצבעוני, שיהווה את כרטיס הביקור של הבית; ערוגות הצמחים יכולות להוות את גבולות ההפרדה בין אזורי הגינה או להסתיר אלמנטים מכוערים בחצר.

גינת ירקות 
לאלו מביניכם הנהנים ממלאכת הגינון ואוהבים להתענג על מעשה ידיהם. תאמרו אשר תאמרו – תות שנקטף אצלנו בחצר, שגידלנו במו ידינו, בלא ריסוסים כימיים ושאר מרעין בישין – אין טעמו דומה לזה הנרכש בחנות. אין מה לעשות. השטח לגינת הירקות צריך להיות בצד המוצף שמש רוב היום.

חלקת עשבי תיבול 

אם אתם לא חסידי הגינון במו ידיכם, ואין לכם זמן להקדיש לגידול ירקות, ובכל זאת אתם נהנים מאוכל טעים ומתובל, הרי שעשבי תיבול הם בשבילכם. קלים לגידול ולטיפול, "שורדים" רציניים שנה אחר שנה, וממלאים את הגן בניחוחות מופלאים.
מבחינת אופני הטיפול, עשבי התיבול והתה מתחלקים לשתי קבוצות. קיימים אלו העמידים יותר כגון מיני המרווה, ריחן הבזיל (בזיליקום) ודומיהם. אלו יכולים לשרוד כמעט בכל תנאי. גם בלהט הקיץ הם אינם דורשים השקיה מרובה, ויכולים לחיות באדמה דלה וסלעית.
עם הקבוצה השניה נמנים אלו העדינים יותר: מיני הנענה, מליסה רפואית ואחרים, הדורשים השקיה תכופה בקיץ, ועדיף למקמם בעציצים או מכלים, על מנת שלא ישתלטו על השטח. בצפון הארץ הם גם נעלמים במהלך החורף, וחוזרים ומנצים באביב, אם מגבעולים תת קרקעיים כמו הנענע ואם מזרעים וספיח כמו הריחן.
בדרך כלל ממקמים ערוגה כזו בסמוך ליציאה מן המטבח, על מנת שהצמחים יהיו זמינים, והיא אחד האלמנטים הפופולריים ביותר בגינה הן בארץ והן בחו"ל.

בוסתן פירות 
נו טוב, לרובנו אין בדיוק שטח גדול דיו להקמת בוסתן של ממש, אבל חלפו עברו להם הימים בם היה "איסור גנני" על שילוב של עצי פרי בגן הנוי. היום הם רצויים שם מאוד, לאורך הגדר, במרכז ערוגות הצמחים, ויש אפילו כאלה שיצלו לכם על המדשאה ונמצאת תועלתם כפולה ומכופלת. רק הקפידו שלא יהיו מזן "המלכלכים" שכן אז לא ניתן יהיה להשתמש במדשאה כהלכה. שילוב עצי פרי כעצים בגן הוא מבורך, ובתנאי שתקפידו לבחור מינים שלא יצטרכו לטיפולי ריסוס ומלחמה כימית בפגעי הפרי.

מדשאה 
מרבית הגינות בארץ היום בנויות ממדשאה ותו לאו. כתוצאה מכם הגינות ברובן נראות שטוחות וריקות, ואם נודה על האמת – די חסרות עניין.
מה גם שהמדשאה היא החלק היקר והטרדני ביותר בגן מנקודת מבט תחזוקתית, שלא לדבר על כמות המים שהיא דורשת, מים המצויים במשורה בארץ.
בדקו היטב את נושא המדשאה. השטח אותו צורכים הילדים למשחקים הוא קטן למדי, השטח אותו צורכים המבוגרים לאירוח – קטן עוד יותר. מדשאה בת 50 מ"ר, המטופלת היטב, היא גדולה ונדיבה, וזהו גם הגודל המכסימלי הנדרש בגן הן לצרכים שימושיים ויומיומיים והן לנוי.
הקפידו שתהיה בנויה בקווים ישרים ככל האפשר, ובלא עקומות ופיתולים מיותרים. אלו סתם מקשים על הכיסוח. וודאו שהדשא שאתם קונים אכן מתאים לסוג הקרקע ולאזור האקלימי בו אתם מתגוררים.

חממה 
עד לפני שנים מספר, נשמע הרעיון של הוספת חממה לגן הישראלי מופרך מכל וכל. לשם מה זקוקים באקלים הישראלי לחממות? אלא שבתקופה האחרונה הדברים משתנים. נכון, לעתים נדירות הן בנויות כיחידות עצמאיות בגינה כמו בחו"ל, אבל יותר ויותר אנו מוצאים אותן בכניסות השונות לבית, כשהן משמשות כמרפסת שמש בחורף, כהרחבה של הסלון, כחיבור לגינה, כחדר כניסה עתיר צמחיה ועוד.
אם אתם מחליטים להוסיף את החממה לרשימה – וודאו בעת הרכישה שכל או רוב החלונות יהיו ניתנים לפתיחה, ורצוי לכלול גג נפתח לתוספת אוורור. מה שכן, הקפידו על מבחר ועיצוב השתילים על מנת למנוע מראה עמוס מדי ו"מבולגן" בעיניים.
 
החלק המעשי
כעת, לאחר שביררתם לעצמכם אלו פינות ואזורים אתם רוצים לכלול בגן מגיעים לחלק המעשי – כיצד מתכננים בפועל? ובכן, הניחו לפניכם את התוכנית, וקחו עיפרון ביד. אתם כבר יודעים מה אתם רוצים להכניס, אז פשוט החלו להתנסות.
כסו את התוכנית בנייר שקוף, עליו תשרטטו את האזורים הרצויים. כדאי לעבוד עם נייר מילימטרי או לחלק את דף העבודה שלכם למשבצות שוות בגודלן, על מנת לשמור בעת התכנון על הפרופורציות הנכונות.
שרטטו וקשקשו עד שתגיעו לתוצאות הרצויות לכם. בסוף התהליך כדאי שתהיינה בידיכם כ- 3 תוכניות שונות לארגון המרחב בגינה, מתוכן תוכלו לבחור את זו שתתאים לצורכיכם ביותר.

לעיצוב גינה הרמונית

 להמשך קריאה על תכנון גינה עקרונות בסיסיים