כנס חירום - מזיקים בגן הנוי
שורה של מזיקים הפוגעים בעצים בגן הנוי הוצגו בכנס שערך משרד החקלאות, במטרה להנגיש את המידע עליהם לאנשי המקצוע בתחום. למרבה הצער, לחלק ממזיקים אלה אין עדיין פתרונות הדברה
מאת: יוסי בן שחר
תחום הנדסת הצומח בשרות הדרכה ומקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, קיים באמצע חודש אוגוסט כנס להגנת העצים בנוי.
הכנס נועד להציג את המזיקים הישנים והחדשים שתוקפים את עצי הנוי והפרי בגנים.
מתכונת הכנס הייתה הרצאות פרונטליות באולם וגם משתתפים בזום, ולקחו בו חלק כ-260 משתתפים באולם ועוד כ-65 בזום. כמו כן, שילבנו בכנס דוגמאות של המזיקים והנזק שנגרם לעצי הנוי. בסוף הכנס חולק חומר מקצועי של תחום הנדסת הצומח.
בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה במגוון ובעוצמות התקיפה והנזק שגורמים מזיקים לאילנות במרחב הציבורי והפרטי. לחלק מהמזיקים יש פתרונות הדברה ולחלקם אין עדיין.
הכנימה הצמרית של המייש
המזיק שעשה כותרות במהלך השנה האחרונה היה "הכנימה הצמרית של המייש". ביולי-אוגוסט בשנה שעברה (2022) התקבלו עשרות פניות על נוזל שקוף וצמיג שמטפטף על מכוניות ומדרכות בגוש דן. אחר כך התקבלו פניות ממקומות נוספים בארץ.
בעקבות התלונות זוהתה כנימה שמפרישה "טל דבש" שמטפטף על המכוניות והמדרכות. הכנימה זוהתה כ"כנימה צמרית של המייש" על ידי פרופסור צביקה מנדל ממכון וולקני וד"ר שחר סמרה מ"השירותים להגנת הצומח" במשרד החקלאות.
בעקבות התלונות והזיהוי נערך ניסוי לבחינת כמה חומרי הדברה. הניסוי התאפשר בעזרת התגייסות מהירה של שה"מ והשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ועיריית ת"א, שהקצתה משאבים לנושא.
בזמן קצר התקבל טיפול מומלץ להדברת הכנימה תוך אישור החומרים על ידי "השירותים להגנת הצומח" במשרד החקלאות.
הכנימה גורמת, כידוע לנו כרגע, רק נזק אסטטי ואינה יכולה למוטט את האילן, לעומת זאת חיפושית האמברוזיה עלולה לגרום למות אילנות והפיכתם למסוכנים.
חיפושית האמברוזיה ויקרוניות
ידועה מזה שנים כפוגעת באילנות במרחב הציבורי. השנה נראה שההתקפה שלה עוצמתית יותר ומגוון האילנות שהיא פוגעת התרחב.
החיפושית היא בגודל של כ-2 מ"מ והזיהוי שלה הוא בצורת הפגיעה באילנות. מזהים זיבת שרף אופיינית שמצביעה על כניסתה של החיפושית לגזע וענפי השלד של האילן.
במידה וזיהינו בזמן ומספר חורי הכניסה מעטים, יש סיכוי רב להצלת האילן על ידי השקיה נכונה, ריסוס "קרטה מקס" על ענפי השלד והגזע עד נגירה.
הזיהוי והאבחון הראשוני חשובים מאוד, במידה וישנם כבר הרבה חורי כניסה הסיכוי להדברה ושיקום האילן נמוכים יותר.
יקרוניות ממינים שונים הוצגו על ידי ד"ר שחר סמרה מ"השירותים להגנת הצומח" במשרד החקלאות. בעלי המקצוע בגן הנוי מכירים את הפגיעה של יקרונית התאנה והשקד אך ישנם עוד סוגי יקרוניות שפוגעות במיני אילנות נוספים. בנוסף ד"ר סמרה הציג יקרוניות שנמצאות בלבנון וטורקיה שיש לשער שיגיעו לישראל בתקופה הקרובה.
החוקרים הציבו מלכודות ניטור בגבול הצפון על מנת לאתר פלישה במידה ותהיה ולהגיב בהתאם.
תמר יגר ואלון בר ממשרד להגנת הסביבה הציגו את הנזק של "נמלת האש הקטנה" ושל "הטרמיט הפורמוזי".
נמלת האש
גודלה של נמלת האש הקטנה כ-1.5 מ"מ, צבעה חום-אדום-כתום. כל הנמלים בארץ מקורן בנקבה אחת ובזכר אחד. ניתן להסתכל על כל קיני הנמלים בארץ כעל מושבת-על אחת גדולה, ולכן קיימת סובלנות בין הקינים והנמלים לא משקיעות אנרגיה במלחמה ביניהן.
נזקיה של נמלת האש הקטנה מרובים ומגוונים: עקיצות הנמלה פוגעות בבני אדם ומסכנות את בריאותם. העקיצות כואבות ודומות לכוויה על העור ועלולות לגרום לתגובה אלרגית; פגיעה בנמלים ממינים אחרים ובחסרי חוליות אחרים כעכבישים וחיפושיות ובכך פגיעה במגוון הביולוגי ובתפקוד מערכות אקולוגיות; פגיעה בכושר הראיה של חולייתנים ובהם חיות הבית, המשק והבר; פגיעה בגידולים חקלאיים על ידי טיפוח כנימות ועקיצות לעובדים בחקלאות; כל אלו מביאים לנזק כלכלי כבד לאדם הפרטי, לרשויות המקומיות ולמדינה.
הנמלים עוברות ממקומות נגועים למקומות חדשים על ידי האדם כנוסעות סמויות. אחת מדרכי ההפצה המרכזיות של הנמלה היא באמצעות הפצת תוצרת צמחית הנטועה באדמה נגועה, ממשתלות למשתלות נוספות, ומהן לבתים פרטיים ולחצרות. המשרד מפעיל פקח ייעודי לביצוע ניטור אקטיבי של משתלות בכל הארץ, ותוצאות הניטור מפורסמות באתר המשרד.
חדקונית הדקל
ד"ר אורי דיקן – אגרונום ומנהל מחלקת עצים בעיריית אשדוד, הציג את המחקר שנעשה באשדוד על התקנת חיישנים של חברת " אגרינט" במאות דקלים במרחב הציבורי.
המסקנה הברורה מהמחקר - החיישנים זיהו את הפגיעה של "חדקונית הדקל" ורק דקלים בהם זוהתה פגיעה טופלו.
מתן טיפול רק לפי זיהוי הוריד את הצורך בטיפול גורף בכלל הדקלים, הקטין עלויות, הוריד את כמות הריסוסים ונתן פתרון מיידי לפגיעה.
כיום מטופלים דקלים בודדים באשדוד ורק לפי זיהוי.
כנימת הקטרוסית והדורנטה
המזיק הנוסף שהוצג בכנס הוא "כנימת הדורנטה והקתרוסית". זאת לא אותה כנימה שפוגעת במייש ולכן הטיפול יהיה שונה, אך עדיין אין טיפול מורשה שנבדק בניסוי מסודר.
ניסוי כזה מתוכנן להתבצע במהלך שנת 2024, כדי לתת הרשאה לחומרים להדברת הכנימה.