העץ המתאים לחזית הבית

עץ זית בעל נוכחות מרשימה, עם נוף רחב וגזע פיסולי הוא בחירה רווחת לנטיעה בחזיתות הבתים בישראל. אבל יש במשתלות מבחר עצום של עצים אחרים שיכולים לתת אפקט מרשים לא פחות

מאת: ורד סובול, מעצבת גנים ונוף

במבט חטוף בחזיתות הגינות הביתיות באזור מגוריי, נוכחתי שהעץ המועדף להינטע שם הוא עץ הזית. גם במרחב הציבורי נוכחותו שברה שיאים, ותמצאו אותו בכיכרות, בפארקים, בגנים ציבוריים ובצדי הדרכים בערי ישראל.
כן, כמו שיש בן מועדף יש כנראה גם עץ מועדף, ולא בכדי. הזית הוא עץ מקומי שורשי, בעל נוכחות מרשימה, עם נוף רחב וגזע פיסולי, למרות שיש כאלה המעדיפים לגזום אותו עם "פונפונים" מוקפדים...

חזרתיות בשתילת שני עצי זית בכניסה לבית, צילום: טל בומץ, 'גינון על רמה'

הייתכן שבחירה בו מעידה על טעם ישראלי רווח, מקבילה לחומוס-טחינה? או שמה הבחירה בעץ מעידה על הרצון ללכת על בטוח, משהו כמו מטבח לבן בעיצוב הפנים? יתכן, ויתכן שלא.
ולא שאני פותחת לובי נגד מגדלי עצי הזית, חלילה. "כל העצים היו בני", יעידו זאת עבודותיי, כולל הזית. הוא נבחר על ידי לא אחת לחזית הבית ואף לפינות אחרות בגן הביתי.
ובכל זאת, בפגישת עבודה שגרתית לעיצוב גינה של בית בסגנון מודרני, זה היכה בי שוב, כשבעלי הבית ביקשו כבחירה ראשונה ולא מהוססת "עץ זית עתיק בכניסה". "עץ זית"? תהיתי בקול רם, ספק מאוכזבת ספק משועממת מבחירתם. "אני חושבת שעדיף משהו יותר מקורי" שיניתי את הטון ללבבי יותר. תשובתם היתה כנה: הם פשוט לא מכירים עץ מרשים אחר המשדר יוקרה ואצילות.
אז מבלי להיות יומרנית מדי חשבתי על כמה עצים – מתוך המבחר הענק הקיים במשתלות - היכולים לשמש כעץ לחזית הבית שהוא פחות שכיח אך לא פחות יפה מהזית העתיק.

פלומריה ריחניצת. צילום: ורד סובול

גילוי נאות, מבחינתי כל עץ יכול להיות מתאים לחזית הבית, בלבד שיתאים מבחינה גאוגרפית ואקלימית לאזור המיועד וגם כמובן לאופיו האדריכלי של הבית. זה יכול להיות עץ הדר, עצי נוי, מגוון דקליים, שיחי במבוק מתפרץ. בעגה המקצועית עצים אלה מכונים "אקזמפלר".
עץ אקזמפלרי נבחר לאחר שעמד בקריטריונים שאינם נופלים מאלה של מועמדת בתחרות מיס יוניברס: הפרופורציות מושלמות, מבנה הגזע ישר ולא עקמומי או נטוי, חף מפצעים, חורים ובקעים, בעל מראה רענן. נחפש גם עץ שמיתמר לגובה שמעל 2.5 מ' עם קוטר גזעו מעל 8-10 צול, כתלות במין העץ. בקיצור, החתיך שבחבורה.

צילום טל בומץ, 'גינון על רמה'

וכמה שהוא יפה, ככה הוא יקר, כי הוא אקזמפלר. זה יכול להיות עץ אלון בן 50 או פלומריה ריחנית בת 30. ורבותי בשביל עץ כזה - עמוד לפני המחנה - מחפשים במשתלות המתמחות בעצים איכותיים. עצים כאלה לא מוצאים במשתלות קטנות המוכרות עציץ של הרגע אחרון להביא לארוחת שישי.
שווה לדעתי להשקיע בעץ יקר יותר לחזית הבית ולהתפשר בגודלם ובמחירם של העצים האחרים הנשתלים בגינה. אם התקציב מוגבל ומאפשר קניית אקזמפלר אחד בלבד ולא נותר תקציב לעצים נוספים, אפשר לבחור בעצים צעירים יותר, בעלי אלמנטים המוגדרים כקישוטיים היוצרים אפקט חגיגי ומרשים לכניסה אותה אנו רוצים לעצב. וטובים השניים מן האחד, כן, גם בעיצוב גינה ישנה חזרתיות של אלמנטים.
אלמנטים המוגדרים כקישוטיים הם לדוגמה פריחה צבעונית מרשימה וריחנית, שפע פירות התלויים על העץ, צבעי עלווה ושלכת, גזעים פיסוליים או מבנה ייחודי של העצים. לדוגמה, עצים בעלי מבנה ייחודי הם העצים הבכותיים (מלשון בכי), שענפיהם משתפלים מטה ויוצרים מעין שמלה ארוכה. עצים כאלה הם אולמוס בכותי, ערבת בבל (ערבה בוכייה), ספורה יפנית בכותית, תות בכות זכר, כליל חורש בכותי.

עץ פשוט יחסית ולא יקר, השכיח בגינון הציבורי והפרטי ויכול לשמש כעץ חזית הינו שזיף פיסרדי. עלוותו סגלגלה ומבנה נופו עגול ומלא, הוא נשיר עם פריחה אביבית ורדרדה בולטת ויפה. עץ נוסף עם צבע בולט הוא כליל אדום 'מרלו', שעלוותו אדמדמה ופריחתו מרשימה והוא ייתן אפקט בולט על פני כל מבנה או צמחיית רקע ירוקה.

עץ מתאים נוסף בעל עלווה אפרפרה המזכירה מעט את הזית הוא הפיג'ואה, המכונה לעיתים "התחליף של הזית". לפיג'ואה נוף עגול ומלא, גזע מפותל ופריחה אדמדמה אכילה. יש המעצבים אותו בדומה לזית עם 'פונפונים'. בשל צמיחתם האיטית, עצי הפיג'ואה הבוגרים יקרים יותר משאר עצי הפרי הקיימים אולם אצילותו ומממדיו המרשימים שווים את המאמץ.
ולכל מי שמצלם פריחות אביביות ושולח בווטסאפ למכריו, ממליצה שיבחר לכניסת
ביתו עץ נוי עם פריחה. נכון שהפריחות לעיתים קצרות מאוד אך הן משאירות תמיד טעם של עוד עד לעונה הבאה. עם עצים אלה נמנים אגס קלרי, בוהניה בלייקנה, פלומריה ריחנית בשלל צבעים, אפרסק נוי, או סיגלון מימוזה 'בונזאי בלו' המשמש גם כעץ צל. ניתן גם לשלב כמה עצים כאלה, ולקבל פריחות בצבעים שונים.
עשו סיבוב במשתלות מתמחות וחפשו את העץ האחד שיתאים לכם ביותר.