המלצות לשתילת ירקות באביב

כתב: רם שחר, משתלת רם שחר

"דעו לכם שהנביטה וההנצה, הניצנים והנבטים הם נס הטבע הגדול מכולם, ויותר לא אגלה לכם עליהם דבר - גלו אתם בעצמכם". קארל צ'אפק.

האביב הוא הזמן להתחיל את גידולי הקיץ. לא צריך לרוץ ולזרוע את הזרעים ישירות בקרקע, כי היא עדיין קרה – רוב זרעי הקיץ לא ינבטו לפני שטמפ' הקרקע תהיה 15 מעלות צלזיוס לפחות ולמעלה מזה.

אז מה עושים? ישנן מספר אפשרויות:
1.אפשר להעלות את טמפ' הקרקע הגינה בעזרת חיפוי ביריעות ניילון.
2. לזרוע את הזרעים - אלו שמתאימים- במנבטה שבה נשלוט בטמפ'.
3. אפשר פשוט לחכות שהטמפ' תעלה לקראת סוף מרץ.

זרעים מאבדים מפוריותם לאורך התקופה בה הם נשמרים וממתינים לזריעתם. לכן, בכדי לא להתאכזב רצוי לזרוע זרעים בני שנה, או לחילופין אם ישנם זרעים ישנים להגדיל את כמות הזרעים שנזרע במקום אחד. במידה שכולם ינבטו, נדלל בהמשך.
את רוב הירקות אנו מרבים בזריעה (לא בייחורים) ולכולם יהיה יותר קל לנבוט במנבטה, אך ישנם צמחים שחייבים לנבוט במקום הגידול שבו יגיעו להבשלה כמו ירקות השורש השיפודי - למשל גזר לצבעיו השונים, ושורש פטרוזיליה.
בנוסף, צמחים בעלי נוף זקוף וגבוה דוגמת תירס, במיה וכו', יהיו יציבים יותר אם ינבטו ישירות בקרקע הגינה. זאת משום שהגידול במגש הנבטה גורם לשורש שהגיע לתחתית הכלי להתחיל להתפתל. "קשר" זה בשורשים יתחיל להיפרם ברגע שהצמח יעבור לקרקע, אך בית השורשים שלו לא ישתווה לצמח שנבט מזרע שנטמן ישירות בקרקע.

בטבלה המצורפת מרוכזים הנתונים הרלבנטיים לגבי הצמחים לעונת האביב-קיץ (חלקם צמחי קיץ, וחלקם צמחי חורף שאם יגדלו בתנאים מתאימים יעברו גם את הקיץ). לגבי כל צמח נפרט:

- האם רצוי להתחיל את גידולו כבר באביב (רשום "אביב" בלבד) או שניתן להתחיל בגידולו גם לאורך הקיץ (רשום "אביב קיץ");
- האם רצוי להנביטו במנבטה (סימון V תחת "מנבטה") , או לזרעו ישירות בגינה;
- עומק הזריעה המומלץ לזרעים שיש לזרעם ישירות בגינה;
- מרווח מומלץ בין שורות שתילים באותה ערוגה;
- מרווח מומלץ בין שתילים באותה שורה;
- הערות – למשל האם רצויה הדליה (הצבת סמוכות וקשירת הצמח אליהן);
- תאורה מתאימה (ש"מ = שמש מלאה).

לטבלה לחץ כאן

השקית ירקות

במהלך הגידול הצמח חייב השקיה סדירה לצורך קיומו. ככל שנוף הצמח מתפתח, גדל גם עומק השורשים כך שיש להגדיל את מנת המים על מנת להעמיק את חתך ההרטבה. לצורך החישובים נשתמש ב"מדד אצבע" של פיצוי על צריכת המים בשיעור של 3 ליטר/מ"ר/יום בתחילת הקיץ עד 4.5 ל'\מ"ר\יום בשיא הקיץ.

יש לזכור שאין הבדל באידוי בקרקעות השונות, אך קרקע כבדה - לעומת קלה - תחזיק את המים זמן רב יותר ולכן בקרקעות כאלו אפשר לרווח יותר בין השקיה אחת לשנייה.
דרך החישוב של זמן ההשקיה בא לתת לנו את הפיצוי הרצוי ולכן יש להתחשב בסוג מערכת ההשקיה שלנו: טפטוף, המטרה או צינור.

דרך החישוב תהיה 
א. חישוב שטח הפיזור של האביזר
ב. חישוב כמות השקיה יומית לאביזר
ג. חישוב זמן ההשקיה הרצוי.
נתוני ערוגה לדוגמה -
- רוחב ערוגה 50 ס"מ
- בערוגה קו טפטפות אחד
- מרווח בין טפטפות 30 ס"מ
- שיעור ההשקיה של קו הטפטפות על פי נתוני היצרן 1.6 ליטר\שעה.

חישוב זמן השקיה רצוי  

- חישוב שטח פיזור הטפטפת - 0.5 (רוחב הערוגה במטרים)*0.3 (מרווח בין טפטפות) = 0.15 מ"ר
- חישוב כמות מים יומית מתבקשת מטפטפת- 0.15 (שטח פיזור הטפטפת)*3 (מ"מ ליום לתחילת הקיץ) = 0.45 ליטר
- חישוב זמן ההשקיה יומי לטפטפת:
0.45 (כמות מים יומית מתבקשת מטפטפת) * 60 (דקות) = 17 דקות
1.6 (שיעור ההשקיה של קו הטפטפות)

זמן ההשקיה היומי בכדי לפצות את השטח ב- 3 מ"מ ביום (פיצוי לתחילת הקיץ) במערכת המוצגת בדוגמה יהיה 17 דקות.
בנוסף
לאותן 17 דקות יש להוסיף כ- 2 דקות השקיה לצורך מילוי הצנרת.
בקרקעות קלות שבהן הניקוז גבוה כדאי להשקות כל יום. בקרקעות כבדות כאמור אפשר לרווח את ההשקיה ולחשב את זמן ההשקיה כפול מס' הימים בין השקיה להשקיה.

 להמשך קריאה על הכנות לזריעה ושתילה