אריסטוקרטיה של איריס

הפרח המיוחד של האיריס וצורת עליו הסרגליים מככבים בתרבויות השונות, כמו גם בסמלים של בתי מלוכה באירופה. בארץ אנחנו מכירים בעיקר את קבוצת איריסי ההיכל, או בשמם האחר איריסי השושן, את פריחת כולם ניתן לראות בעונה זו בגן האיריסים שברמת הנדיב

כתבה: רונית זקס

צילומים: ארכיון רמת הנדיב, רונית זקס

במיתולוגיה היוונית, תחום האחריות העיקרי של האלה איריס היה הקשת בענן. נשמע לכם אולי תפקיד ססגוני שמתאים לחג הפורים, אבל בין שאר המשימות שקיבלה מהאלים נדרשה להעביר נשמות (בעיקר נשמות של נשים!), מהעולם הזה לעולם הבא. בימים אלו, עם תחילת פריחתם הקצרה והמרשימה של האיריסים, זה הזמן לגלגל את הנושא.
אריסטוקרטיה בתרבות המזרח והמערב

את האיריסים תמצאו בתפוצה רחבה בחצי הצפוני של כדור הארץ: מצפון לאזורים הטרופיים ומדרום לאזורים הארקטיים. יפאן, סין, מרכז אסיה, הקווקאז, טורקיה והמזרח התיכון, וכן גם באירופה, בצפון אפריקה ובארה"ב. פרח האיריס המיוחד וצורת עליו הסרגליים מככבים בתרבויות השונות: בטיבט מסמלים עוצמה ושפע. במצרים, יובא על ידי הפרעונים כשלל בעל ערך ממלחמותיהם בסוריה, והם מתוארים על תבליטי קירות. ביפן יש לו עד ימינו תפקיד סמלי חשוב בחג הבנים החל בחמישי במאי בשל צורת העלים שנראית כחרב.
צורת הפרח של האיריס שכיחה בממצאים ארכיאולוגיים (אם כי יש חוקרים המשייכים את הצורה הזו לשושן הצחור), ואם עדיין יש שקל חדש בכיסכם, תוכלו להסתכל על דגם הפרח המוטבע בצד אחד של המטבע, שריד למטבע מתקופת ממלכת יהודה. סכימת עלי הכותרת מופיעה גם בסמלים של מיטב בתי המלוכה באירופה: המונרכיה הצרפתית, העיר פירנצה ובתקופה מסוימת גם התגלגלה לסמל המלוכה הבריטי ויצאה ממנו. בארץ, תנועת הצופים, השומר הצעיר וכמובן החברה להגנת הטבע - כולם סברו שצורת הפרח נאה ומייצגת בכבוד את אופי פעילותם.

איריס ושושנה

בהמשך לתפקידה של האלה איריס ובהסתמך על המסורת שהאיריס הוא אחד מהצמחים השכיחים בבתי עלמין (יחד עם הברוש), סבור ד"ר עוזי פז שהשושן המוזכר במקרא הוא לא אחר מאיריס ההיכל. על פי ראיות נוספות מהתנ"ך, בהם השושן נזכר 15 פעמים, גם כשושנה נאה בין החוחים, סבור ד"ר פז שמדובר בפרח הפורח בין הקוצים האחרים (חוחים), ולא ב"שיחי הוורד" כפי שנוטים לחשוב. למשנה השתרבב השושן והפך לאיריס עם כניסת מילים יווניות לשפה העברית.
זאת ועוד, איריס אונקוציקלוס היה הראשון שזוהה על ידי אנשי המדע בשנת 753, ושם נקרא איריס השושן (iris susiana). ד"ר פז מבקש להשיב עטרה ליושנה ולקרוא לכל קבוצת האיריס האונקוציקלוס בשם איריסי השושן, במקום שמם האחר, איריסי ההיכל ומכאן ואילך נקרא להם כך בכתבה זו... ועוד משהוא קטן בענייני שמות: איריס או אירוס? על פי החלטת האקדמיה העברית ללשון, שניהם נכונים.

איריס בעיניים בוטניות

האיריסים הם צמחים חד-פסיגיים, גיאופיטים רב-שנתיים, בעלי איבר אגירה תת-קרקעי השייכים למשפחה מכובדת, איריסיים (Iridaceae), שעליה נמנים גם הכרכום, הסייפן והרומולאה. בקרבה משפחתית רחוקה קצת, נמצאות גם משפחת השושניים והנרקיסיים. שלושה אבקנים עושים את ההבדל בין שתי משפחות אלו לבין האיריסיים: לראשונות שישה אבקנים בעוד שלאיריסיים רק שלושה.
הסוג איריס מאופיין בפרח בעל שישה עלי כותרת, שלושה עמודי עלי, שלושה אבקנים ושחלה תחתית. וכאן בא הייחוד של הסוג: שלושה מעלי הכותרת זקופים כלפי מעלה ונקראים דגל ושלושה עלי כותרת כפופים כלפי מטה ונקראים נופלים. שלושת עמודי העלי מונחים על העלים הנופלים, ויחדיו הם יוצרים שלוש מנהרות האבקה, שבתקרתן נמצא האבקן.

איריסי השושן

סימן מובהק לאיריסי השושן הוא ה"זקן" שצומח על עלי העטיף הנופלים, בתחתית המנהרה, בצורת שערות, ולעתים קרובות מופיע גם ככתם ברור. הפרח המרהיב נישא בודד על גבעול התפרחת, בקשת של גווני סגול. פרחים שלהם נתק בשרשרת האנזימים יהיו לבקנים ויפרחו בצהוב. תכונה של עיקור עצמי מונעת מהפרחים להפרות את עצמם. לזרעים יש תוספת הנקראת עטי (aril), המכיל שומנים מרוכזים המושכים נמלים לאסוף את הזרעים וכך עוזרים בהפצתם.
לצמח קני שורש לאגירת המזון. גודלם ואורך השלוחות תלוי בבית הגידול: קני שורש גדולים ללא שלוחות ארוכות יהיו לאוכלוסיות הגדלות ברום של 350-800 מטר ועם כמות משקעים של 400-600 מ"מ גשם בשנה. ברום גבוה יותר, עם מנות גשם ושלג רבות, או ההיפך, במקומות נמוכים ומעט מים, הצמחים הם בעלי קני שורש קטנים ולעתים עם שלוחות.

אוסף איריסי השושן ברמת הנדיב

הפרח המרהיב של האיריס הוא זה שהביא את הסוג לקו האדום, לסכנת הכחדה. החוק להגנת פרחי הבר שנחקק ב-1964 סייע להפסקת הקטיף והעקירה, אבל מאז נהרסים בתי הגידול מפיתוח אורבני מואץ. אם לא די בכך, גם חיות בר חובבות את השורש העסיסי...
יוזמה משותפת של רמת הנדיב ורשות הטבע והגנים, בשיתוף הגנים הבוטניים של אוניברסיטת ירושלים ואוניברסיטת תל אביב, ובניצוחו של דוד שחק ז"ל, הובילה להקמת אוסף חי, ייחודי במינו, של איריסי השושן שהוא הגדול בעולם. בשנת 2003 החלו לאסוף זרעים וקנה שורש של מיני איריס מבתי גידול מופרים מן הטבע אל הגנים. תחילה אל תוך המשתלה, שם הונבטו, גודלו במיכלים ואוקלמו בשטח פתוח. משך הזמן מהנביטה ועד לפריחה הוא בין שנתיים לשלוש, כאשר מועד הזריעה הוא בסוף אוקטובר, והנביטה מתרחשת בדצמבר-ינואר. יוצא דופן הוא איריס הארגמן, שפורח כבר בשנה הראשונה לנביטתו.
בשנת 2010 נפתח גן האיריסים לקהל הרחב, עם תשעה מינים, שפורחים ב"חלון" שנמשך כ-4 חודשים בלבד: מסוף ינואר – א. הארגמן, א. הנגב וא. ירוחם; מסוף פברואר, א. החרמון, א. הגלבוע, א. שחום וא. הדור; במרץ, א. נצרתי וא. שומרוני הפורחים עד אפריל. נעשה מאמץ להוסיף גם מינים הגדלים בירדן, בסוריה, בלבנון, בטורקיה בארמניה ובאיראן.
גן האיריסים, הממוקם בין גן הוורדים לגן הדקלים, מחולק לתאי גינון קטנים, ביניהם מפרידה מחיצה של צמחייה רב-שנתית כאלת המסטיק וצלף קוצני. בכל תא מופיע שם האיריס ומקורו בארץ, המוצג גם על גבי מפה. בנוסף, מסביר שלט גדול על הפרויקט ומעשיר במידע.
טיפול נקודתי נעשה לגן בסתיו, אז מנקים את שאריות העלים היבשים, עדיף בשריפה ממוקדת, כדי להפטר מפטריות הפוגעות בקנה השורש. כמובן שאין משקים בקיץ, ולא מוסיפים מים בחורף. נותנים לטבע לעשות את הכי טוב שהוא יודע.

איריס בגינה הביתית

את איריסי השושן הגדלים בבר כמובן שלא נוכל להכניס לגינה הפרטית, שכן כולם מוגנים, אבל ניתן לרכוש קני שורש של זני התרבות במשתלות המתמחות בפקעות ובצלים כגון "אסא". במשתלות אחרות, כ"שתילי ההר", תוכלו למצוא את איריסי השושן במיכלי גידול, טיפוח של זני תרבות. כמו כן ניתן לרכוש מיני מכלוא תרבותיים מהמשתלה בטירת צבי, אבל יש לתאם עמם מראש עוד בחודשי הקיץ.
מיני איריס אחרים שישרו אוירה אצילית: איריס ארם-נהריים, השומר את עליו הסרגליים גם בקיץ, ועל עמוד הפריחה שלו מתנוססים מספר פרחים. זהו המין הנפוץ בבתי העלמין, סגולה לעמידותו גם בגינה ללא השקיה כלל. ב"משתלת מלצר" תוכלו למצוא איריס אלג'ירי (איריס כרתי), היוצר כרית של עלים סרגליים שהפרחים התכולים עולים ממנה לגובה של 50 ס"מ, בחורף ובאביב. איריס זה צריך השקיה מעטה עד בינונית, ובאזורים קרים ישרוד בשמש בעוד שבאזורים חמים יעדיף מקום מוצל למחצה.
במופע עונתי של פעם בשנה תוכלו לאמץ את האיריס ההולנדי, פרי הכלאות וטיפוח שנעשו בהולנד, שהוא בעל בצל שגובה פריחתו כ-60 ס"מ, בשלל צבעי סגול, צהוב ולבן. הבצל מתמיד לפרוח כל שנה, וגם עמיד בהשקיה סדירה. ואם תרצו את המופע המקומי, ניתן לרכוש איריס ארץ-ישראלי וצהרון מצוי (איריס אחר-הצהריים) אצל "זרעים מציון". לאלו יתאימו השקיה מועטה בחורף והתייבשות מוחלטת של השורשים בקיץ.
בניגוד לחובבי היובש, האיריס היפאני פורח בכחול-סגול באביב ובחורף, והוא מתאים לאזורים קרירים ואף יעלה וישגשג באם ישתלו אותו ליד בריכה או ערוגה לחה. אלו אומנם לא איריסי השושן של הבר, אבל גם זני התרבות הם מרהיבים בצבעיהם, ומעניקים לחצר הפרטית הוד והדר כמעט כמו בטבע.
פריחות איריסי השושן גורמות להתמכרות קשה. ומי שמתמכר, מוצא עצמו שקוע עד צוואר בחיפוש תזזיתי בהרים, במדבר ובחולות אחר אחד הפרחים היפים ביותר בתבל. כך קרה לדוד שחק ז"ל, שהציץ אל תוך הפרח ומצא עצמו עף אל מחוזות רחוקים. בתוך גני הזיכרון שברמת הנדיב רוכזו תשעת המינים שגדלים בבר בארץ, החוסכים את הצורך לחפש אותם ברחבי הארץ.
איש האיריסים

דוד שחק ז"ל, היה מומחה בגידול איריסים, שבמשך עשרות שנים סייר את הארץ לאורכה ולרוחבה ואף מעבר לה, ומיפה את בתי הגידול. הנביט איריסי שושן בשיטות שונות כולל תרבית עוברית, גם כחלק ממחקר אקדמי. בשנת 1973 הוחלט להפוך את התחביב לענף חקלאי של גידול פרחים וקיבוצו, טירת צבי, היה ממובילי היצוא של איריסי השושן לחו"ל. שנת שמיטה אחת הקטינה מאוד את הגידול, והיצוא מהקיבוץ פחת.
ספרו "סודות של איריסים" יצא לאור ברמת הנדיב בעברית ובאנגלית, ומקפל בתוכו ניסיון וידע של שנים ארוכות. לפני כשנה, אחרי התמודדות עיקשת עם מחלה קשה, נפטר. סיורים בגן האיריסים לציון מורשתו ולהנאה מהפריחה האריסטוקרטית ביותר בטבע יערכו ביום שישי 17.3.2017 וביום שבת, 18.3.2017.

 להמשך קריאה על עונת הגיאופיטים בגינה הישראלית