גינון במלון מצפה הימים

מלון מצפה הימים נחשב לאחד מהיוקרתיים ביותר בארץ, ובכל זאת לא תמצאו בו פאר מנקר עיניים - להיפך. המלון מופעל כיחידה אקולוגית השומרת על איכות הסביבה, תוך השתלבות בטבע. השטח כולו, כ-150 דונם הכוללים גינות נוי, בוסתנים, גני תבלין וערוגות ירק – מועבד בשיטות אורגניות.

כתב: עופר אדר צילמה: עדי אדר

מוקדם בבוקר, בדקות השקט שלפני הזריחה, שומעים במלון מצפה הימים רק את הציפורים. עשרות, ואולי מאות מהן, מתגודדות על עצים בשטח במלון, וממלאות את האוויר בקונצרט של ציוצים. כמו האורחים האנושיים, הנמשכים למקום בשל השקט, השלווה והסביבה הירוקה, גם הציפורים רוצות ליהנות ממנעמיו של בית המלון, השוכן במדרונות המזרחיים של הר כנען, בחצי הדרך בין ראש פינה לצפת. לציפורים - ולבעלי חיים באופן כללי – מצפה הימים הוא מקום מפלט: המלון מופעל כיחידה אקולוגית השומרת על איכות הסביבה, תוך שימת דגש על השתלבות בטבע והשטח כולו – כ-150 דונם, הכוללים גינות נוי, בוסתנים, גני תבלין וגינות ירק – מועבד בשיטות אורגניות. המשק האורגני העצמי של המלון, הכולל גם רפת, דיר עזים וכבשים, לול תרנגולות ומכוורת קטנה, הוא המקור העיקרי למזון המוגש לאורחים, שכולו על טהרת הצמחונות.

הגן
גינון הנוי של המלון מאוד לא פורמלי. בשטח שולטים עצים ותיקים, הכוללים איקליפטוסים ממינים שונים, עצי אורן רבים, ואפילו כמה ארזי לבנון. מבין עצי הפרי יש כאן עצי זית ורימון, תאנה וחרוב, שסק ומשמש, אגוזי מקדמיה ועוד. יש גם כרם גפנים קטן, שמענביו מפיקים במקום יין.
לאורך שבילי ההליכה החוצים את השטח נטועות משוכות של שיחי פירות יער ושל צבר. אין כמעט דשא, לחסכון בעבודה ובמים, ואת הצבע משיגים בעזרת צמחים עונתיים. לקראת החורף, נשתלות פקעות רבות של גיאופיטים, כמו צבעונים וכלניות, המנקדים את השטח בשלל צבעים.
נעשה שימוש רב בשתילה במכלים וחוסר הפורמליות כאן בולטת ביותר: זה לצד זה יכולים לשכון חבית עץ שהפכה למכל, עציץ מסוגנן ואגן כביסה ממתכת שבו שתולים צמחים.

אך עיקר ייחודו של המלון במרחב האורגני-חקלאי שלו, המשתרע על שטח של כ-115 דונם. העיבוד נעשה בשיטות חקלאיות עתיקות, לפיהן הגידול מפוזר על שטח גדול מאוד כאשר כל חלקה מורכבת מצמחים שונים, ובכך מונעים התפתחות של מזיקים ומחלות. לפני השתילה או הזריעה מפוזרת בכל חלקה כמות גדולה של דשן אורגני, זבל עופות וזבל צאן ממשק החי או קומפוסט המיוצר באופן עצמי. לאחר כל מחזור גידול נעזבת הקרקע לזמן ארוך, כדי לתת לה להתאושש לפני מחזור הגידול הבא.
בכל השטח לא נעשה שימוש בכלי גינון מוטוריים, אלא בכלי גינון ידניים בלבד. החלק החקלאי של הגן הוא ה"בייבי" של בעל המלון, המשכים קום מדי יום, מעבד את הקרקע, שותל וזורע.
בשטח יש גם גן תבלינים המשתרע על כ-20 דונם. יש בו כ-40 סוגים של צמחי תבלין, שחלקם משולבים גם בתוך גינון הנוי. מלבד השימוש כתבלינים, מפיקים מצמחים אלה גם תמציות המשמשות בטיפולים הבריאותיים השונים הניתנים לאורחי המלון.

שמירת הטבע
מרבית הבניה במלון מתבצעת באבן מקומית, המשתלבת במרקם הטבעי. הבניה נמוכה, ומקפידים על כך שגגות המבנים לא יבלטו מעבר לצמרות העצים. כשהוחלט להוסיף קומה באחד המבנים, התכנון והביצוע נעשו כך שלא לפגוע בעצי האיקליפטוס הנטועים סביבו. המתכנן היטיב לנצל את הנתונים הטבעיים, קרע חלונות גדולים בקירות החיצוניים של הקומה, ולמי שמתארח בחדריה יש תחושה שהוא שוכן בצמרת עץ.
כך גם נעשה שנבנתה חנות המלון, במקום בו ניצב עץ אורן. העץ שולב במבנה החדש, בצורה שלא פגעה בו ותרמה רבות לייחודו של המבנה.

ההדברה
בכל שטח הגינון של המלון לא מתבצעת כלל הדברה, מלבד הדברה ביולוגית. בעונת ההבשלה וההנבה מכסים את כל עצי הפרי ברשתות. להדברת זבוב ים התיכון משחררים בשטח צרעות שהן אויב טבעי של הזבוב. כנגד מזיקים אחרים, מעודדים את אוכלוסיית הציפורים להשתכן במקום בעזרת תליית כמות גדולה של תאי קינון. הבז המצוי אוהב לאכול זחלי פרודניה; התנשמות טורפות את העכברים ובעקיפין גורמות גם להרקתם של נחשים
הרחקת עשביה נעשית בעישוב ידני בלבד. בבוסתנים מבצעים את העישוב בעלי כנף כמו תרנגולות, אווזים וברווזים, המשוחררים ל"רעות" בשטח ומבצעים עבודה לא רעה כלל. בצורה זו גם מקבלים ביצים אורגניות מבלי להשקיע במזון לעופות.
בנקודות שונות ברחבי הגן שתולים ורדים – הרגישים למחלות ולמזיקים – והם משמשים כמעין "נייר לקמוס" הנותן לגננים תמונת מצב לגבי נגיעות הגן.

המים
מלון מצפה הימים ממוקם כאמור במדרון המזרחי של הר כנען, בגובה של כ-570 מעל פני הים. המקום שוכן מזרחית לקו פרשת המים וכמות המשקעים היורדת בו מדי שנה זעומה, גם באופן מוחלט ובמיוחד וכיאה למקום הדוגל בגישה אקולוגית – נושא החסכון במים מפותח מאוד. המים המשמשים במלון עוברים טיהור, מועלים באמצעות משאבות לראש השטח, ומשם מפכים ויורדים בתעלות בנויות, החוצות את כל השטח לאורכו, נקווים לרגע בבריכות קטנות, וממשיכים לזרום במדרון. בתוך התעלות ובברכיות שתולים צמחי מים, כמו גרגיר הנחלים. בתחתית התעלות נאספים המים שוב, ובסופו של תהליך משמשים להשקיית הצמחיה. ההשקיה מתבצעת באמצעות טפטפות, בפולסים (פתייחת המים מספר פעמים ביום, למשך כמה דקות) והיא מבוקרת מחשב.

ההיסטוריה
הוגה ויוזם "מצפה הימים" היה הד"ר אריך יעקב ירוסלבסקי (ירוס), שנולד בסוף המאה ה-19 בפרוסיה המזרחית. בבית קיבל חינוך יהודי ובנערותו הפך לציוני נלהב. למד רפואה, ובמלחמת העולם הראשונה שירת כרופא בצבא הגרמני. עם סיום המלחמה נשא אשה, ובדצמבר 1920 עלתה המשפחה הצעירה – עם בנה הבכור – לארץ ישראל. כאן החל לעבוד כרופא, במושבה הר-טוב. ב-1923 הגיעו הוריה של הגב' ירוס לביקור בארץ. באחד מטיוליהם, כשירדו מצפת לכיוון ראש-פינה, גילה ד"ר ירוס חלקת אדמה המשקיפה על כל עמק החולה והוקסם ממנה. בלבו נדר, שבמקום זה יקים בית הבראה שיושתת על צמחונות וטבעונות.
זמן קצר לאחר הטיול הועבר ד"ר ירוס לעבוד בראש-פינה וב-1926, בעזרת כספים שקיבל מחמו, רכש את האדמה שכה חשק בה. בכל רגע פנוי הגיעו בני הזוג ירוס לחלקה, סיקלו אבנים, בנו טרסות ואח"כ החלו גם בנטיעת עצים. מים לא היו שם, ואת השתילים הצעירים הישקו בעזרת שני פחים שנישאו על גב חמור.
ב-1927 חלתה אמו של ד"ר ירוס והוא החליט לחזור לגרמניה כדי לסעוד אותה. בברלין השתלם בהומאופטיה (רפואה טבעונית) ובנטורופטיה (רפואת צמחי מרפא). כשחזר ארצה השתקע בת"א, והיה הרופא ההומאופט הראשון והיחיד בה. הקליניקה שלו זכתה להצלחה, אך הוא נמשך כל הזמן לחלקתו שליד ראש פינה, הגיע אליה בסופי השבוע והמשיך לטפח עצים שנטע. ב-1936 בנה בריכה לאגירת מי הגשמים, בנפח 1,100 מ"ק ובעזרת מים אלה הפריח את המקום. אך היו גם אסונות: במאורעות 39' עקרו פורעים כ-100 עצי ברוש, שריפות יער פרצו מפעם לפעם, אך ידיו של ד"ר ירוס לא רפו והוא המשיך לחלום על בית ההבראה שלו.
ב-1939 הכין האדריכל זאב רכטר (מתכנן היכל התרבות) תוכניות לבניית בניין בן שתי קומות, מעל הבריכה. נציגי הצבא הבריטי, שהיה אז בעיצומן של הכנות לקראת פלישה צפויה של צבא גרמניה, הטילו וטו על הבנייה בטענה שזו תשבש את תוכניות
הביצורים שלהם.
מלחמת העולם השנייה הסתיימה, מדינת ישראל הצעירה קמה, וד"ר ירוס עדיין לא הצליח להגשים את חלומו. רק ב-1966, 40 שנה לאחר שרכש את החלקה, החלה הבנייה במקום. הארכיטקט יחזקאל רוזנברג (ממשרד שרון בת"א) הכין תוכנית למבנה צנוע, שכלל 12 חדרי אירוח, חדר אוכל, מטבח, מחסנים ועוד. הוכנה גם תשתית לקומה שנייה ונבנה בית למגורי משפחת ירוס. השם, מצפה הימים, ניתן למקום משום שניתן לראות ממנו שתי ימות: החולה והכנרת.
לאט לאט החל בית ההבראה לצבור מוניטין. הוא חובר לצינור מים ולרשת החשמל, הוספו שבילים ודרכים סלולות ואורחים הגיעו אליו גם מחו"ל. ד"ר ירוס טיפל אישית בכל אורח והשגיח עליהם בקפדנות: אסור היה לעשן במקום, שנים רבות לא הוכנסה טלוויזיה (בטענה שזה "לא בריא לחוט השדרה, לעיניים ולקיבה"...) וגם לא נבנתה בריכת שחייה מחשש טביעה.
למרות טרגדיות משפחתיות שפקדו אותו המשיך ד"ר ירוס להשכים קום בכל יום, לטפל במשך כשעתיים בכל יום בגינה ורק אחר כך התפנה לטפל באורחיו. ב-1984 נפטר, והוא בן 92 שנים.

להמשך קריאה על יער מאכל ותרומתו לסביבה העירונית