חלון לים התיכון

סיור מודרך עם נחשול, רכז הנוי של קיבוץ שדות ים, שמצבו הכלכלי האיתן מאפשר לתחזק גינון ברמה גבוהה, כפי שהיה מקובל בזמנו בכל הקיבוצים כמעט.

ראיינה: נורית לוי

צילמו: נחשול אמיר, נורית לוי

נתחיל בגילוי נאות: ים הוא האהבה הגדולה שלי, וכשנחשול הציע שאצטרף אליו לסיור בקיבוץ כדי לשמוע על הפעילות של צוות הנוי ולהכין כתבה, קפצתי על הרעיון ואפילו התלהבתי . קיבוץ שדות ים נמצא על שפת הים התיכון, וגובל מצפון בעיר העתיקה קיסריה, ומדרום בתחנת הכוח של חברת חשמל. על הקשר עם עתיקות קיסריה עוד ידובר בהמשך.

משרדי הנוי והמחסן, נמצאים כחוצץ בין האזור התעשייתי של הקיבוץ (מפעל אבן קיסר) לבין שטח המגורים של הקיבוץ, מקום חביב עם אווירה 'גברית' לכל הדעות (עדות לכך - הפסל שמקבל את פניך).

נחשול התחיל לעבוד בנוי של הקיבוץ בשנת 2001 אחרי שהשלים לימודי גינון והתקבל לעבודה על ידי רכז הנוי אורי ארצי (הבעל של יעל ארצי, שפסליה מקשטים את הקיבוץ), שהיה הגנן הוותיק של הקיבוץ. נחשול מעיד על עצמו שבתחילת הדרך לא היה לו ידע רב אבל התשוקה לעבודה הייתה גדולה.
אחרי שש שנים של עבודה בנוי תחת ניהולו של ארצי, נחשול לקח פסק זמן וירד לאילת לשוט על יאכטה ולהגשים חלום ישן. הוא חזר לנוי בשנת 2011 עם כוחות מחודשים וקיבל לידיו את הניהול של ענף הנוי של הקיבוץ ומאז הוא מנהל את הענף כעסק לכל דבר ומקפיד על תוכנית עבודה שנתית עם תקציב מסודר. "אם לפני 20 שנה, כשהיו מקימים שכונה חדשה היו 'מגרדים' צנרת השקיה מהמטע ופורשים בשכונה החדשה, בשנים האחרונות מאז שהקיבוץ ידע רווחה כלכלית אנחנו מקבלים תקציב שנתי ופועלים לפיו".

נחשול מעיד, כי שדות ים נחשב בטופ של 10-5 קיבוצים בארץ מבחינת השקעה ו-'השקיה' בגינון (משקים כ-90,000 קוב בשנה).

צוות הנוי בניהולו של נחשול מונה 5 אנשים, כולם חברי קיבוץ צעירים וחסונים מלאי אנרגיה. למרות השאיפה שכולם ידעו הכול, לכל אחד מהם יש אחריות על תחום פעילות מסוים (אחד גוזם עצים, אחד אחראי על המדשאה, נחשול אחראי על ההשקיה). נחשול מעודד את חברי הצוות לצאת להשתלמויות, כפי שעודדו אותו, כדי שירכשו ידע ויתמקצעו בתחום.

את הסיור הרגלי בקיבוץ אנחנו מתחילים במתחם גני הילדים ובקיבוץ כמו בקיבוץ, הכי בולט הם משטחי דשא הגדולים, שכמוהם ניראה גם בהמשך הסיור באזור חדר האוכל, לאורך שביל הירידה לים ובשכונות המגורים הוותיקות של הקיבוץ. בקיבוץ שדות ים יש 110 דונם דשא בעיקר מסוג פספלום, "דשא יפה אבל מצריך טיפול וצריך להיות עם אצבע על הדופק, דורש הדברת מזיקים, יש עונות קשות".

בצד השני של השביל המרכזי בקיבוץ אנחנו נתקלים במבנה נמוך, שמשמש כמסתור אשפה ובנוי מאבן כורכר מקומית. נחשול מספר בגאווה שהקמת מסתורי אשפה היתה יוזמה של צוות הנוי שהתחילו בה לפני מספר שנים ובשכונות החדשות כבר אימצו את הקונספט והקימו את המסתורים עם הקמת השכונה, כחלק בלתי נפרד מהתכנון של השכונה ובעיצוב זהה לעיצוב המקורי.

באזור של גני הילדים, נחשול מפנה את תשומת ליבי לשלושה עצי אשל שכמוהם היו בקיבוץ בעבר מאות פריטים: "היתה אמונה שרק הם ישרדו על חוף ים, אולם לאורך השנים האמונה הזו התנפצה", הוא אומר.

טיפוח צמחיה ליד הים הוא נושא בעייתי, ונחשון מציג מציאות שבה חלק מהצמחים לא מצליחים בכלל, חלקם אומללים וחלקם כפי שניתן לראות בצילומים נוטים מזרחה כתוצאה מהרוחות המערביות שמכות בהם. למרות החום והלחות, יש צמחים שדווקא מגיעים לשיא בחודשים יוני- ספטמבר וחוגגים בתנאים המקומיים, כמו פיטנה, יטרופה, חלבלוב דמוי קוטינוס, צמחים שאוהבים את הלחות הגבוהה.

סך הכול יש בקיבוץ 45 דונם שיחיות ממגוון גדול של מינים וניכר השילוב בין צמחיה מסורתית לבין צמחיה חדשה. בכל אזור גינון חדש נחשול מקפיד לשלב תמיד צמח חדש ומנסה לבדוק את ההתאמה שלו לתנאים המקומיים. כחלק מהאני מאמין שלו בגינון הוא משתדל להכניס בכל פרויקט חדש כ-10 אחוז צמחים חדשים, שטרם נשתלו לפני כן בקיבוץ.

שאלה מתבקשת היא מה הנוהל לגבי גיזום, ונחשול שעבר השתלמות ארוכה בגינון בר-קיימא טוען ש'גיזום זה לא גינון'. הוא משתדל לשמור על מרווחי שתילה ולהמעיט בגיזום של שיחים, כדי לתת להם להתפתח בהתאם למופע הטבעי שלהם.
במקומות שונים בקיבוץ ניתן להבחין ביישום של שיטות שונות ברוח 'גינון בר-קיימא', ביניהן שימוש רב בחיפוי, שמפריד בין חלקות הגינון בשכונות החדשות, מרססים רק איפה שצריך, לא מרססים רחבי עלים במדשאה ולא שטחי בור. היות ואנחנו כמה ימים אחרי שירד גשם, נחשול מסב את תשומת ליבי לצמיחה של עשב ירוק בשטחי בור, לטענתו לא מפריעים לעשבייה ונותנים לה לצמוח ולקשט בירוק בהיר את השטחים הפתוחים.

אזור הירידה לים תוכנן במקור עם הקמת הקיבוץ לפני 70 שנה. לדברי נחשול ניכר, שלמי שתכנן את הגן במקור היתה הבנה בצמחייה כי היא נראית טוב עד היום. בדרך לים אנחנו עוברים דרך שני אתרי מורשת שקשורים להיסטוריה של המקום והקיבוץ. אחד מהם הוא בית חנה סנש שנחנך רק לאחרונה. כאן התכנון הוא בעל אופי מודרני, פחות צמחיה ויותר אבן וחיפוי, הצבע הלבן שולט ויש הקפדה על שתילה של עצים ליצירת צל מתוך מחשבה על המבקרים הצפויים במקום.

בצמוד לבית חנה סנש נמצא מוזאון עתיקות קיסריה, שכמו הרבה פרויקטים התחיל ממשוגע לדבר, אהרון וגמן, אחד מחברי הקיבוץ, ויש בו אוסף מרשים של עתיקות מהאזור.
באזור חדר האוכל כמו בכל הקיבוצים הוותיקים משתרעת מדשאה גדולה ובצידה נטועים כמה פרטים של דקל ביסמרקיה מלכותי, שלדברי נחשול מתאים לקו 2 לחוף ים. היות ואנחנו נמצאים 200 מטר מהים אנחנו מבחינים בתופעה של העצים שנוטים מזרחה (עליהם סיפר נחשול בתחילת הסיור) כתוצאה מהרוחות החזקות שבאות מהים. צמרות העצים חרוכות ובחורף יש עצים שנראים ממש רע ומשירים את כל העלים.

הפיתוח המואץ של הקיבוץ והקמת שכונות חדשות מייצרים לצוות הנוי עבודה רבה. אי אפשר שלא להתרשם מהרמה הגבוהה של עבודת הפיתוח בשכונות אלו, שנעשתה כולה על ידי צוות הנוי וללא עזרה מקבלנים חיצוניים. הצמחים בשכונות החדשות צעירים, כולם נקנו בגודל 7 או פחות, אבל לאט-לאט הם גדלים והמרווחים ביניהם נסגרים. יש גם שילוב של צמחיה פורחת שנותנת צבע לאזור שמאוכלס רובו על ידי משפחות צעירות. כאן אנחנו עוברים דרך הבית לגינה הפרטית של נחשול, שבה ניתן לראות את חיבתו הרבה לסוקולנטים, לקקטוסים ולאדניום.

האופי החברתי של הקיבוץ והמתח הקבוע בין הפרטי לציבורי מחייב התייחסות מתמדת בתכנון הגינות. נחשול נותן דוגמה לשכונה שהוקמה לפני 7 שנים בקרבה לים שבה ניסו לשלב רצף מדשאה, לתת תחושה של עומק ובמקביל לתת פרטיות מה שמדגיש את המתח המתמיד בין מבט לים, מרחב, פרטיות.

לסיכום אני שואלת את נחשול מה מושך אותו בגינון והוא עונה: "עבודה בחוץ, עם צומח, לעבור את מחזור העונות, עבודה קבוצתית". בתקופה שמתחילה בחודש נובמבר, למשך 3-4 חודשים מורגשת האטה של הפעילות בגינון וזה גם הזמן של נחשול לקחת אוויר ולבלות יותר זמן עם המשפחה. מאמצע פברואר עד יוני זו תקופה עם פעילות ענפה ונעשית עבודה רבה של טיפוח השטחים הציבוריים והמשותפים בשכונות המגורים. בעונה זו מחרמשים כדי לשמור על איזון בין פראי למסודר, כדי שהשטחים הגדולים של הנוי לא יראו כאדמה חרוכה.

בעידן שבו יש תחושה של התפוררות במסגרות רבות וירידה משמעותית בתקציבי הגינון הציבורי, זה מעודד להגיע למקום שמייחס משמעות רבה לגינון ומוכן להשקיע בתכנון ואחזקה לתועלת תושביו.

להמשך קריאה על פיתוח ושיקום נופי מעל תוואי מובל הניקוז בב"ש