שתילה בכדים ואדניות

הכתבה עוסקת בסוגים שונים של אדניות. כיצד ניתן לטפל בהן? איך מתבצעת ההשקיה? מהו המיקום האופטימלי? אילו צמחים מתאימים לשתילה באדניות? ושלל טיפים לתחזוקה יעילה

כתבה וצילמה: נורית חרמון

לדוגמאות של אדניות לחצו כאן

לאדניות בחלון או במרפסת אין על פי רוב מערכת טפטוף (כי שוכחים לבקש מן הקבלן להתקין ברז במרפסת בעת קניית הדירה, או בעת השיפוצים). לכן זהו סוג אחד של אדניות. סוג אחר הוא אלה שאכן מחוברות למערכת השקיה. סוג שלישי הוא אדניות ענקיות המוצבות בדרך כלל על גג או על מרפסת-גג והן לא רק מושקות על ידי מערכת השקיה אלא שלזו נלווית גם מערכת דישון, האדניות רחבות מאוד ואף עמוקות הרבה יותר מן המקובל על אדן חלון רגיל.

הבחנות אלו חשובות כי כתבה זו איננה עוסקת בסוג השלישי. אדניות אלו הן בבחינת "ערוגות מנותקות מן הקרקע" ותכנונן לעתים קרובות דומה מאוד לתכנון של ערוגה בגן הכוללת גם שיחים של ממש בנוסף לרב-שנתיים עשבוניים ולעונתיים.
כתבה זו תתרכז באדניות "רגילות" שאורכן בערך 80 ס"מ, רוחבן 15 ס"מ ועומקן כ- 15 ס"מ, בין שהן מושקות בקפדנות ידנית ובין שהן מושקות בטפטוף. אך כל הנאמר כאן נכון גם לגבי אדניות עם מימדים החורגים מעט לכאן או לכאן.

כיצד מטפלים באדנית
השקיה

אף על פי שיש כאלה שישבעו שהם משקים את האדניות שלהם מדי יום ביומו, על פי נסיוני אין כאדניות המופקדות לחסדי מערכת טפטוף תקינה. בעזרת הטפטוף אנו יכולים לווסת את כמות המים שמקבל צמח מסוים ואנו יודעים בדיוק מהי הכמות שהוא מקבל. בהשקיה ידנית, צריך לא רק זמן פנוי, התמדה וסבלנות אלא חוש גנני המכתיב מתי הצמח זקוק להשקיה שופעת ומתי להשקיה מתונה יותר ומתי בכלל לא. אם יש לכם כמה וכמה אדניות ויש אפשרות להתקין צינור טפטוף – עשו זאת.

עומק האדנית

אם בכוונתנו לשתול באדנית פרחים עונתיים בלבד, עומק האדנית יכול להגיע גם ל- 15 ס"מ בלבד. זאת מפני שלצמחים העונתיים מערכת שורשים גושית ורדודה ואם ההשקיה סבירה הם יוכלו לגדול היטב באדנית כזו. לעומת זאת, אם אנו מעוניינים לשלב עונתיים עם צמחים רב-שנתיים, כמו למשל, גאורה קיפחת או כריך כלשהו
((Carex כלשהו, מוטב להשתמש באדנית עמוקה יותר, שיהיה בה די מקום לשורשי הרב-שנתיים המעמיקים ומסתעפים יותר (אדנית "מגן" או דומותיה, שממדיהן 1 מ' אורךX 33 ס"מ רוחב X 25 ס"מ עומק). רק בלית ברירה הניחו להשקיה יעילה ולדישון לכפר על רדידות האדנית (אך לא פחות מ- 15 ס"מ).
יתר על כן, אם הצמחים שלכם כבר התפתחו היטב והאדנית נראית במיטבה, יש להביא בחשבון את העובדה שמערכות השורשים המפותחות של הרב-שנתיים עלולות למלא את האדנית די מהר ולכן הן תתבענה הגברה של ההשקיה. לצורך זה אין תחליף למעקב צמוד אחרי מצב הצמחים באדנית.

הגברה של ההשקיה במערכת טפטוף יכולה להיעשות בשתי דרכים - החלפת ראש הטפטפת מליטר אחד למשל, לשני ליטר או יותר. הגברה של תדירות ההשקיה בתוכנית ההשקיה. הפתרון השני מתאים רק במקרה שכל האדניות זקוקות לתוספת השקיה ואילו הפתרון הראשון הוא נקודתי וממוקד יותר.
כבר נאמר שאין כמו טפטוף אוטומטי להשקיית אדניות. כדאי לזכור שבקיץ הישראלי עדיף טפטוף לפחות פעמיים ביום לכמה דקות על השקיה אחת ביום. למותר לציין, שאין לצרף באדנית אחת צמחים בעלי דרישות מים שונות. את הבירור הזה חייבים לעשות לפני שבוחרים צמחים רק לפי הצבע או המראה המצודד שלהם.
אם היתה לכם תקלה במערכת השקיה והאדנית קמלה אך תפשתם את העניין בזמן, עליכם להפעיל את מערכת ההשקיה במשך כמה שעות רצופות כדי שמצע השתילה יירטב שוב. מצע שחלק הארי שלו מורכב מכבול או מסיבי קוקוס נרטב בקצב איטי למדי. אין טעם להשקות השקיה גדושה כשהמצע יבש מאוד כי הוא מתפקד כמסננת והמים עוברים דרכו ולא מצליחים להרטיב את המצע. לאלה המשקים ידנית, יש להשקות את האדניות שוב ושוב עד שאתם מבחינים שהמצע לח והמים נאחזים בו ולא מסתננים דרכו. פטנט אחר הוא סתימת חורי הניקוז בעזרת פלסטלינה למשך 12 שעות אחרי השקיה גדושה. שימו לב, הצלחת ההחייאה של אדנית כזאת תלויה בכך שתבואו לעזרתה זמן קצר אחרי ההתייבשות. אדנית שעמדה קמולה שלושה ימים – גם קוסם לא יעזור לה.

דישון אדנית

אם קניתם שתילים בריאים וצעירים (בדקו היטב את השורשים שלהם, ואל תקנו שתילים עם שורשים חומים או שורשים שנכרכו סביב עצמם) והשתמשתם בתערובת טובה ונקייה, קרוב לוודאי שלא תזדקקו לדישון. עם זאת, פעמים רבות הדישון מפצה על תנאים שאינם מיטביים. מי שאין לו דישון במי ההשקיה, יכול לפתור את הבעיה בקלות על ידי שימוש בדשנים אטיי-תמס או דשנים אורגניים פעם אחת או פעמיים לעונה. החרוצים יותר (דשן נוזלי הניתן ידנית מחייב בדרך כלל חזרה על הדישון מדי שבוע או שבועיים) יכולים להשתמש בכל דשן נוזלי אחר לפי המינון המופיע על האריזה.

שיקולים בעיצוב אדניות
המיקום

מיקום האדנית עשוי לקבוע את עיצובה. אם האדנית עומדת על חלון נמוך ואנו רואים היטב רק את החלק העליון של הצמחייה שלה – כדאי לשתול צמחים זקופים ולא משתפלים. אם האדנית תלויה על מעקה מרפסת עלינו להביא בחשבון שצמחים ישתפלו לכיוון האור או השמש הישירה ולא לכיוון של פנים הבית. כדי לראות את הפרחים מוטב להעדיף צמח גושי כמו בגוניה פורחת-עד, ציניה מסדרת פרופיוז'ן או טורניית פורנייר או טורנייה מסדרת מון. אם יש מספיק מקום אפשר לשתול צמח משתפל שייראה בעיקר מבחוץ (להנאת כל העוברים ושבים) וצמח נוסף זקוף או גושי שייראה גם מן המרפסת או הבית.

קווי המתאר של האדנית

אדניות הן על פי רוב עשויות כמלבן זוויתי ולכן שתילה אשר משאירה את מבנה האדנית חשוף תיצור מעין מבנה דו-קומתי של צמחים ירוקים למעלה ודומם בעל קווי מתאר ישרים למטה. אפשרות זו מתקבלת על הדעת במיוחד כאשר מראה האדנית מיוחד ומצדיק את חשיפתה המלאה לעין. למשל, אדנית מטרה-קוטה עם תבליט בסגנון איטלקי עתיק, או אדנית ממוזאיקה או אדנית הנתונה בארגז עץ יפה. אפשרות אחרת היא לשבור את קווי המתאר הישרים והנוקשים של האדנית על ידי צמחים ש"מחבקים" את שפת האדנית או ממש משתפלים מעבר לה. המראה שיתקבל במקרה זה יהיה רך יותר והאדנית "תציץ" בין הצמחים פה ושם מבלי להיחשף במלואה. כאשר האדנית עשויה מחומר פשוט ולא יפה במיוחד, זהו יתרון גדול.

מספר סוגי/מיני הצמחים

בבואנו לעצב את האדניות אנו יכולים תמיד ללכת "על בטוח" ולבחור צמח אחד לאדנית אחת. אף על פי שזהו פתרון פשוט, יש בו הרבה יופי, במיוחד אם הצמח או הפרח בעלי צורה יפה או צבע מיוחד. מצד שני, קצת משעמם לשתול תמיד סוג אחד באדנית.

צורת הצמח או מבנהו

אם בוחרים ביותר מצמח אחד כדאי שיהיה הבדל ביניהם בצורת הצימוח. אם צמח אחד הוא גבוה זקוף, מוטב שהשני יהיה כריתי. אם אחד שיחי מבודר, כדאי שהאחר ישתפל כלפי מטה. דרך סידור מקובלת היא לשתול צמח גבוה יותר לאורך גב האדנית וצמח משתפל לאורך החזית שלה. כך יתקבל מראה מסודר ומאורגן. מי שאוהב יותר גיוון יכול להשתמש בשני הצמחים באותו מישור באדנית אך לסירוגין - בן-אפר מכחיל 'אלייג'ה בלו' וקליברקואה עם פרחים בכתום-אפרסק, למשל. אם בוחרים ביותר משני צמחים אפשר לשלב בין כמה צורות צימוח – זקוף מאוד, שיחי ומשתפל, למשל. המשתפל על פי רוב יישתל קרוב לשפת האדנית אך גם אם לא, אל דאגה, הוא יימצא את דרכו החוצה. אם גם תהיה הרמוניה בין המרקמים של העלים השונים, מה טוב.

צבע האדנית

כיוון שבעיצוב לפי טעם אנו עוסקים, אין כאן כללים נוקשים או תורה מסיני. אלא מה, כיוון שנושא הצבע הוא עתיק יומין, יש כמה נוסחאות שאפשר להיעזר בהן:

• צבע אחיד (מונוכרומטיות מושלמת) למשל, אדנית באדום או בלבן, או בוורוד
• צבע אחד עם גוונים שונים של אותו צבע: כחול עמוק- כחול- תכלת- תכלת בהיר
• צבעים ניגודיים - כמו למשל, צהוב וסגול, כחול וכתום.
• צבעים קרובים - לצבעים הנמצאים זה ליד זה על גלגל הצבעים, למשל, כחול וסגול, כתום וצהוב
• צבעוניות מתפרצת (פוליכרומטיות). שימוש בצבעים רבים ללא עיקרון מנחה מסוים.
  אני מציעה לכל אחד להתנסות בכל אחת מן הנוסחאות הללו. לכל אחת יופי משלה ואולי רק אחרי התנסות עם כולן קל יותר להגיע למסקנה מה אנחנו אוהבים ביותר.
  אבל כמו כל דבר בחיים, גם עיצוב אדניות איננו פשוט כל כך ויש טיפים לא מעטים שכדאי לזכור, מלבד נוסחאות השילוב הנזכרות למעלה.

 להמשך קריאה על הידרופוניקה גידול צמחים במיכלים