שימוש בדשנים מבוקרי שחרור מאפשר יישום חד פעמי של מנת דשן גדולה המספיקה להזנת צמחים למשך תקופה ארוכה. בכך, אין אנו נדרשים לספק את חומרי ההזנה בכל השקיה, ועדיין נקבל אדנית בריאה וחזקה.
כתב וצילם: יוני אוסרוביץ, אגרונום
שחרור איטי או מבוקר של דשנים הוא מושג חדש יחסית. דשן איטי שחרור (S.R.F) מתאר קבוצת מוצרים בהם קצב הזמינות של יסודות ההזנה איטי מאשר בעת השימוש בדשנים מסיסים, בהם רוב יסודות ההזנה זמינים לקליטה כמעט מידית לאחר יישומם אל המצע.
האטת קצב השחרור חומרי ההזנה משפרת את יעילות הדישון ומקטינה את הסיכוי ליישום עודף (מזיק) או לבזבוז. האטת קצב השחרור יכולה להתקבל תוך שימוש במנגנונים שונים: א) המסה איטית של החומר המיושם בקרקע כאשר רק לאחר המסתו הופך הדשן לזמין לקליטה על ידי הצמח.
מנגנון זה מקובל בעיקר בישום סוגים שונים של דשני זרחן בחקלאות. ב) פירוק בקטריאלי של דשני חנקן אורגניים (תרכובות שונות של אוראה). ג) חסימה פיזית של גרגר הדשן המסיס על ידי עטיפתו בציפוי ומניעת מגע מידי ישיר בינו לבין המצע.
בשני המנגנונים הראשונים שתוארו (מסיסות כימית ופירוק בקטריאלי) קצב השחרור אכן מואט, אך הוא תלוי בו זמנית במספר גורמים, כמו הרטיבות וסוג המצע, הטמפרטורה וה- pH. על כן, הוא קשה לשליטה ועלול לסכן צמחים הגדלים באדנית בה נפח השורשים מוגבל.
לעומתם, מנגנון שחרור הדשנים דרך הציפוי תלוי אומנם בטמפרטורה, אך תלותו בגורמים האחרים קטנה ועל כן הוא ניתן להגדרה ולשליטה טובים בהרבה. מכאן, שהשימוש במוצרים המבוססים על מנגנון זה נחשב לבטוח ומקובל כחלק מהמרכיבים הכוללים מצעי שתילה. יתר על כן, השליטה המתקבלת משימוש בדשנים מצופים מאפשרת להתייחס אליהם כ- "דשנים מבוקרי שחרור" (C.R.F. ). אלה הפכו לקבוצת המוצרים העיקרית המשמשת להוספה במצעים בתחום השתלנות והגינון. כאן, אף ניתן להשתמש במגוון של הרכבי דשנים וטווחי שחרור תוך התייחסות לצמחי המטרה.
מנגנון הפעולה של דשנים מצופים
קיימות מספר שיטות, כאשר המשותף למוצרים הנפוצים בישראל הוא ציפוי גרגרי הדשן בשרף (resin) נקבובי, לא מסיס, אשר מקטין את קצב חדירתה של לחות הקרקע אל פנים הגרגר. עובי הציפוי, צפיפותו ועמידותו בפגיעות מכאניות קובעים את זמן השחרור של הדשן וכן את יעילותו ואיכותו המסחרית של המוצר. תחילתו של תהליך השחרור הוא במגע הגרגר עם לחות הקרקע, המתחילה לחדור דרך המיקרו נקבובים של הציפוי. חדירת המים אל פנים הגרגר מגדילה את הלחץ שבתוכו ומותחת מעט את הציפוי.
הדשן שבתוך הגרגר נמס ונדחק על ידי הלחץ האוסמוטי אל מחוץ לציפוי בקצב קבוע למשך זמן התלוי בתכונות הציפוי, עד לדעיכה שקראת סיומו. כאמור, קצב שחרור הדשן שבפנים הגרגר כמעט שאינו מושפע מלחות המצע הגידול או מה- pH. לעומת זאת, הוא כן מושפע מהטמפרטורה – כחוק אצבע, קצב המעבר של הדשן דרך הציפוי מוכפל כתוצאה מעליית הטמפרטורה ב - 10 מעלות צלזיוס.
בחירת המוצר והמינון המתאים
בבואנו לרכוש "דשן בשחרור מבוקר" נתייחס בעיקר אל משך השחרור המצוין על השק ואל עונת השנה בה אנו מעוניינים להשתמש בו. הדשנים הנפוצים בשוק כוללים משכי שחרור המשתרעים מחודשיים ועד 12 חודשים. זמן הפעולה המוצהר מוגדר ל- 21 מעלות צלזיוס והוא מתאים באופן כללי לחורף הישראלי. לעומת זאת, כאשר השימוש המתוכנן הוא לקראת הקיץ, עלינו לזכור שקצב השחרור גדל מאוד. לדוגמה, דשן המוגדר ל- 8 חודשים (בטמפרטורה 21 מעלות) עלול לשחרר את כל חומרי ההזנה שבו לאחר כ- 4 חודשים בלבד ולעיתים אף בפחות מזה.
מכאן, שבשבועות הראשונים שלאחר היישום עלול להיווצר עודף בחומרי הזנה הגורם לבזבוז, לעליה במליחות מצע הגידול, ועלול אף לגרום להרעלה ולנזק. בהמשך, לאחר כארבעה חודשים, יגמר הדשן הכלוא בציפוי וייווצר גרעון בהשוואה לצריכת הצמח. על כן, כאשר השימוש המתוכנן הוא בתקופה בה הטמפרטורות גבוהות, נרכוש מוצר דשן בו טווח השחרור מוגדר כארוך יותר מהדרוש לנו בפועל.
התייחסות אל הרכב חומרי ההזנה בדשנים אלה (N.P.K) מוגבלת בהשוואה לדשנים מסיסים ונוזליים "רגילים" המקובלים בשוק. ככלל, אין מניעה לערבב גרגרים הכוללים טווחי שחרור וריכוזים שונים של חומרי הזנה במטרה להגיע לאופטימיזציה ההזנה של הצמח אך מומלץ להיעזר באיש מקצוע המומחה בתחום למטרה זו.
בקיץ, כלל האצבע הוא יישום משקל דשן כחצי מזמן השחרור. למשל – הוספת 4 גרם דשן המיועד ל-8 חודשים בכל ליטר מצע גידול באדנית. בחורף, כאשר הטמפרטורות נמוכות, אפשר לעלות בכמות עד למלוא זמן השחרור, 8 גרם בליטר לדשן המשתחרר ב- 8 חודשים, או 4 גרם בליטר מצע לדשן המשתחרר ב- 4 חודשים. במידה ואנו משתמשים במקור דישון נוסף מומלץ להפחית את המינון בהתאם.
יישום
במידה ורכשנו מצע שתילה שאינו כולל בתוכו דשן בשחרור מבוקר נערבב את המוצר הרצוי באופן אחיד נשקה ונשתול. לעיתים, נמצא שמצע השתילה כבר כולל בתוכו דשן בשחרור מבוקר. מכיוון שהדשן הוסף עם הכנת מצע הגידול הוא החל את פעולתו כבר בשק, עוד לפני פתיחתו על ידינו. אז, נרצה להוסיף מנת דשן נוספת כמספר חודשים לאחר שתילת הצמחים באדנית.
מומלץ ליצור חורים, או לחפור מעט ליצירת גומחות קטנות תחת הטפטפות אליהן נוסיף את הדשן בכמות שחושבה בתאם לנפח כלי הגידול, ולכסות. אין לפזר את הדשן על פני השטח מחשש לאיבוד החנקן המצוי בו לאוויר.
להמשך קריאה על מצעי גידול שימוש בקוקוס