בכתבה קודמת תיארנו מושגים ועקרונות שהכרתם חשובה לקביעה נכונה של ממשק ההשקיה במצעים מנותקים. הפעם, נתאר את טכניקת ההשקיה הלכה למעשה. בבואנו להשקות, נפעל לפי הכללים הבאים.
כתב: אגר' יוני אוסרוביץ, אגרונום, טוף מרום גולן
לאחר שלמדנו את העקרונות העיקריים של ההשקיה והדישון במצעים מנותקים, נציג בפניכם כיצד מיישמים אותם בשטח
נקבע את אחוז הנקז הרצוי – תפקיד הנקז להרחיק את עודפי המלחים שהצטברו מאז ההשקיה האחרונה. הגורם העיקרי שמשפיע על אחוז הנקז הנדרש הוא ריכוז הכלורידים (Cl-) במי ההשקיה, לו גם השפעה רבה גם על המוליכות החשמלית (EC) של המים (לפני הוספת הדשנים). בשנים האחרונות, עם התגברות השימוש במים מותפלים מחד ובמים מושבים מאידך, אנו עדים לשונות גדולה באיכות המים המתקבלת בברז בין אתר אחד למשנהו וגם, לעתים, באותו הברז עצמו בזמנים שונים.
הטבלה שלהלן מתארת את ריכוז הכלורידים ואת המוליכות החשמלית שנמדדו במים במספר אתרים לדוגמה, ואת אחוז הנקז הרצוי בהשקיה בכל מקרה ומקרה.
איזור
הדיגום
|
אופי מקור המים
|
מוליכות חשמלית –EC(mmoh/cm)
|
ריכוז הכלורידים (mg\lit)
|
אחוז הנקז המוצע בהשקיה (%)
|
מושב זמרת - נגב
|
מים מותפלים
|
0.3
|
50
|
20-25
|
מגדל העמק
|
מי רשת
|
1.0
|
250
|
30-40
|
|
מים מושבים
|
משתנה
|
300-600
|
מעל 50
|
טבלה זו היא כללית, ויש להתייחס אליה כבסיס לשינויים בהתאם לסוג ולאופי הצמחים שנשתלו, אינטנסיביות הטיפול הנדרשת בשטח ואילוצים הקשורים במערכת ההשקיה
נקבע את גודל מנת המים – גודל המנה מבטא את כמות המים הנדרשת להחזרת הדיות של שטח וליצירת הנקז הנדרש. ברוב המקרים מומלצת מנת השקיה בטווח שבין 2 ועד ל- 6 מ"מ (ליטר מים\מ"ר מושקה), בהתאם לאקלים, לסוג הצמח, ולאינטנסיביות הטיפול הנדרשת. גם לסוג המצע ולעומק בית השורשים חשיבות: בגידול על טוף נקי, חדש, נעדיף השקיה במנות קטנות ותדירות גבוהה. הוספת חומר אורגני, או השימוש במצעים קלים (פרלייט, קוקוס, תערובות כבול) מאפשרת את הגדלת המנה והפחתה בתדירות ללא פגיעה ברעננות האדנית. מפרט מקומי, בו מספר טפטפות גדול המשקה עצים באדנית עמוקה, מאפשר גם הוא הקטנת תדירות, תוך ניצול עומק שורשים גדול יותר. ככלל, הגדלת התדירות תגביר את צריכת המים של הצמחים, תשפר את רעננות האדנית, אך תגדיל כמובן את התחזוקה הנדרשת.
בקרת ההשקיה הלכה למעשה
מי ההשקיה הניתנים לשטח כוללים בתוכם מלחים מומסים שאת ריכוזם הכולל ניתן לתאר ולמדוד על ידי המוליכות החשמלית של המים (EC). מקורם של חלק ממלחים אלה הוא במי הברז (כלוריד, נתרן, סידן, מגנזיום), ומקורם של האחרים (בעיקר חנקן, זרחן ואשלגן) בתוספת הדשן המוזרק, או בחומר אורגני המתפרק מהקרקע. השוואת ערך ה- EC שבמי ההשקיה לערכם הנמדד במי הנקז הוא אמצעי בקרה פשוט ויעיל מאוד לקביעת ממשק המים של החלקה.
במצב של גירעון במים, יעלה ריכוז המלחים המומסים בבית השורשים, ואנו נמצא עליה בערכי ה- EC שבמי הנקז, בהשוואה לערכו הנמדד במי ההשקיה. במקרה של גירעון מצטבר, יעלה ערכו בתלילות! במצב הנגדי, של ממשק השקיה עודף, ערך ה- EC במי ההשקיה ובמי הנקז דומה מאוד.
רצוי לשאוף למצב יציב, בו מוליכותם החשמלית (EC) של מי הנקז תהייה גבוהה ב 0.5-1.5 יחידות (mmoh/cm) בהשוואה לזו שבמי ההשקיה (בטפטפת, אחרי דישון). הפרש מתון זה משקף ממשק מלחים מאוזן בבית השורשים. מכשירי שדה למדידת ה- EC זמינים לרכישה ברוב המחסנים החקלאיים והם אינם יקרים. לשימוש במד EC יתרונות נוספים אותם נפרט בהמשך, והם קשורים גם לממשק הדישון ולבקרת יחסי הזרקת הדשן לחלקה.
מדד נוסף אליו נהוג להתייחס בקביעת ממשק החלקה הוא השוואת ריכוז יון הכלוריד (Cl-) במי ההשקיה לעומת ריכוזו במי הנקז. התייחסות לריכוז הכלוריד, אשר אינו נקלט על ידי השורשים, אינו כלול בדשן ואינו נספח אל מצע הגידול, מאפשרת להתעלם מהגורמים האחרים, ולהתייחס אל ממשק ההשקיה לבדו. ניתן למדוד את ריכוז הכלורידים בשטח, אך ערכת המדידה היא מעט מסורבלת ועל כן אינה נפוצה אלה בעיקר אצל מדריכי השקיה.
עיתוי ההשקיה בגידול מנותק
קצב דיות המים מצמח נתון תלוי בגורמים אקלימיים ובתגובת פיוניות הצמח לגורמים אלה. כאשר הפיוניות פתוחות, קליטת פחמן דו-חמצני גוברת והצימוח גובר. תנאי עקת מים (עודף או חוסר), קרינה עודפת או מליחות, יאטו את הצימוח ויפגעו במופע הצמח. בממשק נכון אפשר להגיע לתנאים כמעט מיטביים לצמח לאורך היום:
השקיה בלילה – הנחת הבסיס במצעים מנותקים היא שאין אנו משקים בלילה. א) עם סיום ההשקיה תכולת המים העודפת פוגעת בנשימת השורשים. ב) בהשקיית לילה אין אנו מאפשרים לצמח ליהנות מהלחות הגבוהה שבשורש, מהטעם הפשוט שצריכת המים בלילה כמעט ואינה קיימת.
השקיה פעם במספר ימים - למשל של צמחי בית במצע בתערובות אורגניות קלות – מומלץ להשקות באמצע הבוקר. אז, יוכל הצמח ליהנות מכמות גדולה של מים זמינים ששילובם עם קרינה מתאימה מאיץ צימוח באופן מובהק. עודפי המים יתנקזו בחלקם, ויהיו בשימוש עד לשעות הערב, אז נפסק הדיות.
השקיה פעם ביום – גם במקרה זה המועד המתאים הוא באמצע הבוקר, מאותם השיקולים שהוזכרו קודם.
השקיה מספר פעמים ביום - כאן, גודל המנה אינו משתנה לאורך היום אך התדירות משתנה. נתחיל את ההשקיה מיד כאשר החלקה נחשפת לקרינת שמש ישירה. בשעות הצהריים נצמצם את המרווח שבין ההשקיות, ונסיים כשעתיים לפני השקיעה. מומלץ לבחון את אחוזי הנקז הכלליים ולהשוות אותם לאחוז הנקז הניגר בשעות הצהריים (מהשקיית הצהריים בלבד) עת החלקה עלולה להיות בעקה. במידה והנקז הנמדד במרכז היום נמוך משמעותית מהממוצע היומי, נוסיף מנת מים נוספת בשעות אלה
להמשך קריאה על מצע מנותק הכירות עם השיטה לגידול מנותק מהקרקע