קביעת נפח מצע הגידול

נקבוביות ואלסטיות הן התכונות הבולטות שהופכות את הכבול הקוקוס למרכיבים העיקרים במצעי גידול. אבל תכונות אלו גם מקשות על מדידת נפחם ומכאן קצרה הדרך לאי בהירות בנוגע לנפחה האובייקטיבי של יחידת מילוי או אריזה. אם כך, כיצד מודדים את הנפח? יש לכך פתרון.

כתב: אגר' יוני אוסרוביץ, מנהל מקצועי, טוף מרום גולן

השימוש במצעי גידול (תערובות שתילה) אורגניים נפוץ מאוד בכל תחומי השתלנות והגינון. המרכיבים העיקרים של מצעי הגידול האורגניים הם כבול וקוקוס, לשניהם מרקם ספוגי, ועל כן הם נקבוביים, קלים ואלסטיים מאוד. תכונות מיוחדות אלה גוזרות את התאמתם להתפתחות בית השורשים, אך אליה וקוץ בה – נקבוביות ואלסטיות מאפשרות לדחוס או לחילופין לנפח, כמות נתונה של חומר (בדומה למשל לספוג רחצה). ומכאן קצרה הדרך לאי בהירות בנוגע לנפחה האמיתי, האובייקטיבי, של יחידת מילוי או אריזה. נשאלת השאלה, מהי כמות האוויר המקובלת כחלק מנפח המצע?

להלן מספר דוגמאות לבעיה :

•  האם "שק 50 ליטר" אכן יכול למלא 50 עציצים שנפחם ליטר אחד? ברור הוא שאם נלחץ את מצע הגידול (נוציא אוויר) אחרי מילוי העציץ ניתן יהיה להוסיף לתוכו חומר נוסף.
  
• כיצד נמדוד את נפחו של שק ענק "קוב וחצי" (טוף או מצע גידול אורגני)? הרי הוא אינו עגול ואינו מלבני. האם השק נמתח בזמן מילוי מצע כבד (המכיל גם טוף) לעומת מילוי מצע קל?
  ומה הקשר בין רטיבות המצע לנפחו? האם מצע רטוב (כבד) מכיל יותר או פחות חומר?

קונפליקט זה אינו מופיע לראשונה בישראל. עם שאלות אלה מתמודדים כבר שנים גם יצרנים ומשתמשים במצעי גידול באירופה. ואכן, עם השנים התפתח תקן מדידה אירופי סטנדרטי הבא להגדיר "נפח מצע גידול ". סימונו של התקן EN-12580 ועל פיו מתבצע רוב המסחר במצעי גידול בעולם, וכך גם מתבצעת רכישת חומרי הגלם על ידי רוב יצרני מצעי הגידול הישראלים. תקן מדידה זה מבוסס בעיקרו על שני נתונים מספריים חד-ערכיים:

1. משקלו הנפחי של המצע (משקל הליטר).
2. משקל היחידה הנמדדת – למשל, משקל שק התערובת.

חלוקת משקלה של היחידה הנמדדת (ק"ג) במשקלו הנפחי (ק"ג \ ליטר) של מצע הגידול תיתן את הנפח המדויק של היחידה הנמדדת. למשל – ברצוננו לחשב את נפחו של שק מצע גידול שמשקלו 25 ק"ג ומשקל הליטר הבודד הוא 0.5 ק"ג. חלוקת משקל השק (25 ק"ג) במשקל הליטר (חצי ק"ג) תיתן אפוא את נפחו של השק (50 ליטר). כל עלייה במשקלו הנפחי של מצע הגידול ( למשל, בעקבות עלייה ברטיבות) תבוא לידי ביטוי באופן יחסי גם במשקל השק הנמדד ועל כן לא תשנה במאום את הנפח המחושב. כאמור, שיטת מדידה זו נכונה גם למשקלים ולנפחים בהיקפים גדולים, למשל נפח שקי ענק, אותם קשה למדוד באופן ישיר או כמות מצע שתילה באמבטיה של משאית.

מדידת משקלה של יחידת המכירה (שקית, שק ענק או משאית שלמה) היא פעולה אובייקטיבית שאינה מושפעת מהגורם המודד. עיקר הבעיה עימה מתמודד התקן היא מדידה אובייקטיבית של המשקל הנפחי. התקן מגדיר ערכה הכוללת מיכל מדידה סטנדרטי, אביזרים נלווים, ואת אופן המילוי בצורה שתבטל את סובייקטיביות המודד, בין אם הוא המוכר או הקונה. המיכל המשמש את הערכה מיוצר על ידי גוף אירופאי ותחת פיקוח קפדני. המיכל, שמידותיו ידועות, מופץ רק על ידי מורשים לכך מטעם התקן.
נפחו של המיכל 20 ליטר בדיוק ומעליו מונחת טבעת פלסטיק ורשת דרכה ממלאים אותו בתערובת הנמדדת. תפקידם של הטבעת והרשת הוא למנוע כל מגע בין החומר שבמיכל ובין האדם המודד. כך, נמנעת מעורבותו של המודד בכמות האוויר במצע שנמדד והאובייקטיביות נשמרת. בסיום הכנת מצע הגידול דוגם אותו הטכנאי וממלא את מיכל המדידה דרך הרשת בלבד, מעל לספו, ועד לקצה גובה הטבעת. בסיום המילוי מנוגבות שאריות המצע עד לסף גובה המיכל, ואז הוא נשקל.
משקלם של 20 ליטר (בדיוק !) מצע בתוך המיכל נקראים "משקל התקן EN". חלוקת משקל זה ב- 20 (נפח המיכל) נותנת את משקלו הנפחי של מצע הגידול. מכאן, כל שנותר הוא לשקול את יחידת המכירה (שק או משאית) ולחלק את משקלה זה במשקל הנפחי שהתקבל, בכך מתקבל נפח יחידת המכירה המבוקש.

סיכום

ובכן, כמה זה ליטר מצע גידול? האם עליו להיות דחוס, או לחילופין מאוורר ותפוח? האם הוא נמדד על ידי המוכר או על ידי הקונה? האם ניתן למדוד באופן ישיר ומדייק את נפח השק הארוז? מהי, אם כן, כמות האוויר הנמצאת בתוך מצע הגידול כחלק ממנו? השימוש בהליך סטנדרטי, מוגדר, למדידת נפחו האובייקטיבי הוא בסיס חישובי יסודי בתעשיית מצעי הגידול בעולם, וגם בישראל הוא הולך ותופס את מקומו. תיארנו כאן את הבעיה, ואת הפתרון האובייקטיבי הניתן לה על ידי שיטת המשקל הנפחי האירופאית הסטנדרטית. כאמור, השימוש בטכניקה זו נותן פתרון גם למדידה של נפחים גדולים, שקי ענק או משאיות מלאות במצעי גידול, אותן קשה, טכנית, למדוד באופן ישיר.

להמשך קריאה על השקיה ודישון בעונת החורף