השימוש בקליפת פרי הקוקוס (Cocos nucifera) כחומר גלם בתעשיית מצעי הגידול הוא חדש יחסית בהשוואה לחומרים מוכרים אחרים כמו כבול, טוף, פרלייט וכדומה.
כתב וצילם: יוני אוסרוביץ, אגרונום
עצי הקוקוס נפוצים בכ- 80 מדינות שונות מסביב לאזורי קו המשווה ומניבים את פריים במחזורים רצופים של 50-60 יום במהלך השנה כולה. כל עץ מניב עד 80 פירות לשנה בהתאם לתנאי האקלים והגידול. באזורי הגידול יש לעץ ולאגוז שימושים רבים ומגוונים, בחלקם בסיסיים הנדרשים לאוכלוסיה המקומית, כגון מזון ושתייה או כאמצעי שריפה, וחלקם מסחריים: כחומר גלם לריהוט, תעשיות הקוסמטיקה, שמנים או חקלאות.
בחלק מהתרבויות יצאו לו מוניטין כמי שיכול לספק לבדו את כל צרכיהם של החיים בצילו. האזורים העיקריים בהם מתבצע יצור של קליפות הקוקוס כחומר גלם ליצור מצעי גידול הם סרי לנקה ודרום הודו, אך שימושים דומים קיימים גם במקסיקו, וייטנאם והפיליפינים, באזור הקריבי ובאפריקה.
חומר הגלם המשמש ביצור מצעי הגידול מופק מקליפתו החיצונית (Husk) העבה של הפרי. קליפה זו מכילה מארג של סיבים חזקים וגמישים (Fibers) ושל חומר ספוגי ואלסטי (Pith). בתעשייה המסורתית של סרי לנקה מפרידים את סיבי הקליפה מהחומר הספוגי ומשתמשים בהם כחומר גלם ( ביחד עם גומי ותוספים) ליצור מזרונים ומחצלות.
בעבר, נהוג היה להשליך את החומר הספוגי ואת שאריות הסיבים שנותרו, וכמויות גדולות מהם היו מפוזרים ברחבי סרי לנקה. כיום, הפך השימוש בחלקה הספוגי של הקליפה לחומר גלם נפוץ בתעשיית מצעי הגידול בעולם המערבי. מעורבותן של חברות מערביות בתעשיית הקוקוס למצעי גידול החלה בסרי לנקה החל מראשית שנות התשעים וקידמה את שיטות היצור, הדיוק ובקרת האיכות.
עם השנים הפך הקוקוס למוכר ומכובד על ידי רוב החקלאים והשתלנים בעולם. הביטוי הנכון לתיאור הקוקוס המשמש כמצע גידול הוא Coir Pith אך הוא מוכר יותר בשמו Coco Peat או פשוט Cocos .
תהליך היצור
השלב הראשון והעיקרי ביצור של מצע גידול מקוקוס מתחיל בקבלת חלקי הקליפות שנותרו לאחר הפתיחה והשימוש בפנים האגוז. קודם מפרידים את הסיבים הגסים מהחומר הספוגי של הקליפה.
לאחר מכן הקוקוס עומד בערמה מהלך מספר חודשים בהם הוא מתבגר. מדובר בחומר אורגני צעיר, אך תכולת הליגנין (מרכיב קשה פירוק בחומר האורגני) בו גבוהה ומרקמו מאוורר לכן מתאפשרים בו תהליכי פירוק איטיים תוך עליה מתונה בטמפרטורה ואוורור טבעי, ללא צורך בהפיכות מכאניות של הערמה.
זמן התבגרותו של החומר בערמה מנוצל גם לשטיפת מלחים עודפים שמקורם במסת הקליפה המקורית ולעיתים בתהליך הריכוך שלה. עם סיום השטיפה עובר הקוקוס תהליך יבוש המכין אותו לקראת ניפוי החלקיקים, בעזרתו מתקבלים יחסי האוויר והמים הרצויים במוצר הסופי.
השלב הבא הוא שלב הדחיסה שלאחריו מתקבלות קוביות קוקוס קשות, יבשות מאוד, הניתנות לאריזה קלה על משטחים לקראת העמסתם במכולה. כאמור, דחיסתו החזקה של הקוקוס מאפשרת להעמיס מכולה בנפח שהוא יותר מכפול מהמנפח הניתן להעמיס כבול, למשל.
תכונות הקוקוס כמצע גידול
עם סיום תהליך השטיפה והייבוש מתקבל חומר אורגני ספוגי, גמיש, לו נקבוביות גבוהה מאוד והוא קל במשקל (ראה טבלה 1). בדרגת ניפוי נתונה יהיה הקוקוס בעל תכונות אוורור מצטיינות בהשוואה לכבול ולרוב חומרי הגלם האחרים המשמשים בתעשיית מצעי הגידול.
הנקבוביות הרבה מאפשרת לו להכיל כמות נכבדה של מים אשר ביחד עם מוליכות הידראולית מצטיינת נותנים זמינות מים גבוהה ביחד עם אוורור ויכולת הרטבה חוזרת. לקוקוס שטח פנים פעיל עם קק"ח הנע בין 30 ל- 90 מא"ק \ 100 גרם חומר יבש.
התפתחות שורשים במצעי קוקוס או בתערובות שלו עם כבול היא טובה ומהירה במיוחד. עם זאת, לקוקוס תכונות אליהן יש להתייחס: המוליכות החשמלית (EC) תלויה ברמת השטיפה של החומר הנרכש, היא יכולה לנוע על טווח רחב למדי ויש להתייחס אליה לפני השימוש בחומר.
הקטיון המסיס העיקרי ממנו נגזרת המוליכות החשמלית הוא אשלגן ועל כן אין בדרך כלל סכנה של הרעלה ספציפית, גם אם החומר שטוף רק באופן חלקי. ריכוזי החנקן הם אפסיים. יתר על כן, תהליכים ביולוגיים צורכים את חלק מהחנקן המוסף בדישון במהלך השבועות הראשונים שאחרי שתילה.
בעת שימוש במצע גידול שבסיסו קוקוס נתייחס לכך בהרכב הדשנים המתוכנן לתחילת הגידול. יחס C/N יהיה בד"כ מעל 100. ערכי ה- pH של הקוקוס יציבים ונוחים להתפתחות שורשים ואין צורך לטפל בכך לפני השתילה.
בהגיעו אל היעד יהיה יחס התפיחה החוזר של קוביות הקוקוס לפחות 12 ליטר לכל ק"ג של חומר יבש. בהתפחתו החוזרת נעזרים במים אשר בספיגתם על ידו מנפחים ומפרידים בין החלקיקים הדחוסים. לאחר פירור נוסף החומר מוכן לשימוש כמצע גידול או כחלק מתערובת שתילה עם חומרים אחרים.
טבלה 1: תכונות פיסיקליות אחדות של דוגמת קוקוס אופיינית המשמשת למצעי גידול בישראל.
הדוגמה שהובאה למעבדה הייתה בניפוי 0-15 מ"מ.
|
משקל נפחי (ג' \ ליטר)
|
74
|
|
נקבוביות כללית (% נפחי)
|
95
|
|
*תכולת אוויר (% נפחי)
|
27
|
|
**מים זמינים בקלות (% נפחי)
|
25
|
*תכולת האוויר נמדדת בעומד יניקה של 10 ס"מ;
** תכולת מים זמינים נמדדת כהפרש תכולתם בעומדי יניקה של 10-50 ס"מ;
טבלה 2 : תכולת מספר מינרלים בדוגמת קוקוס אופיינית המשמשת למצעי גידול בישראל. התוצאות הן ממיצוי מימי ביחס 1:1.5 נפחי. הריכוזים שנמדדו מבוטאים ב מ"ג \ ליטר
|
מוליכות חשמלית (EC mS/cm)
|
0.3
|
|
pH
|
6.2
|
|
חנקן ניטרתי
|
< 3
|
|
סידן
|
<4
|
|
מגנזיום
|
<2
|
|
נתרן
|
16
|
|
אשלגן
|
58
|
|
כלוריד
|
45
|
|
בורון
|
0.1 |
להמשך קריאה על מצע מנותק כבול