גינון על גגות יעיל במניעת הצפות

יום גשום אחד וערי ישראל מוצפות, איילון נשטף וכולם בפקקים. ונגרם נזק במיליוני שקלים. הפתרון הזול והאקולוגי: גינון גגות העיר.

כתבה: חגית נול, חברת רב נוי

מידי שנה מוצפות ערים בישראל. הסיבה? הבינוי המואץ פוגע בכושר החלחול של מי הגשמים לקרקע ומגביר את התלות במערכת הניקוז.
בישראל, הגשמים העזים יורדים בפרק זמן קצר, קצב זרימת המים עולה על כושר הקליטה של מערכות הניקוז והמערכות קורסות. הפתרון המקובל למניעת הצפות הנו התאמת תשתית הניקוז לכמות הגשמים, פעולה שעלותה נאמדת בממוצע בכ-50 מליון ₪ לשכונת מגורים אחת.

פתרון אחר לבעיה הוא גינון גגות העיר. כאשר הגג חשוף, כ-90% ממי הנגר שלו מגיעים בתוך רבע שעה בלבד אל פתחי הניקוז ברחוב. לעומת זאת, כאשר על אותו הגג מותקנת כהלכה גינה, נדרשת שעה שלמה כדי שרק 50% ממי-הנגר יצאו מהמרזבים. כלומר, גינת גג שהותקנה כהלכה מאטה את קצב זרימת המים פי שבע!!.

מה הכוונה בגג ירוק שהותקן כהלכה?

כלומר, שימוש במצע גידול מחלחל ובניקוז יעיל של הגג. לגג הירוק יתרונות נוספים: אקולוגיים וכלכליים. גגות ירוקים מייצרים מיקרו-אקלים המביא לצינון המבנה והסביבה, הם משפרים את הבידוד התרמי של המבנה, מפחיתים זיהום אוויר, אבק, ערפיח ורעש, מגדילים את המגוון הביולוגי בעיר, מאפשרים חקלאות עירונית ועוד. 

בנוסף, צינון הסביבה והבידוד התרמי של המבנה חוסכים בהוצאות על חימום ומיזוג, וכן, הקטנת הקרינה על הגג מביאה להארכת חייו של האיטום מ-12 שנים בממוצע ל-40.
אז מה עושים עכשיו? הרשויות המקומיות בישראל יכולות לקדם את הנושא בכמה מישורים:
גינון על גגות של מוסדות ציבוריים (בתי ספר, בניין העירייה..),
תמריצים כלכליים לגורמים פרטיים ולחברות שמגננות את הגגות והמרפסות שלהם (הלוואות, הקלות מס), וקביעת תקנה שמחייבת את הבניה החדשה לגנן חלק מסוים מהגג הבנוי שלהם.
התהליך קורה בישראל באופן איטי, (למשל בעיריית ירושלים) , בינתיים נותר לאזרחים להתקין גגות ירוקים ללא מימון או תמיכה.

באחד ממפעלי פורד, הקימו גג ירוק בכדי לטפל כראוי במי-הגשמים ולהחזירם נקיים לנהר הסמוך. השיקול היה בעיקר כלכלי: עלות הקמת גג ירוק היתה כ-1/3 מהתקנת מערכת אחרת לטיפול במים.

 להמשך קריאה על תכנון ועיצוב גינת גג בקונסוליה האמריקאית