כתבה וצלמה: רונית זקס, מתכננת נוף

עם כל המודעות לטביעת כף הרגל האקולוגית הגסה והתובענית של החיים המודרניים, ניסו ברמת אלמוגי בחיפה לשלב בניה רוויה עם ההר הירוק כל ימות השנה. התוצאה: 5 מבנים בני שש קומות, כאשר לכל דירה מרפסת הצופה לפחות לשלוש מרוחות השמים. 

אבל גם כאן, יש כאלו שהפכו את המרפסת לסניף של המחסן בבית, ויש אחדים, יחידי סגולה, שהגינון במרפסת מהווה עולם ומלואו. כך התמונה אצל מתנה ומיכה לימור.

 

רקע:
הזוגיות הנהדרת של מיכה לימור איש התקשורת הידוע ושר החוץ הפרטי של המשפחה, עם אשתו מתנה, ברוכת הכישורים ביניהם נטייה ביתית מהסוג המפנק, היא עוד דוגמא כיצד משתלבים הפכים ומשלימים זה את זה.
אל חיפה הגיעו מגבעת יערים, שליד ירושלים. אל הבית הובילו אז 32 מדרגות, והוא ניצב על חצי דונם, ידוע בכינויו ה"צימר" של המשפחה לדורותיה, על כל המשתמע מכך: כרמי זית וגפן, עצי פרי ונוי, והפקה מירבית של יתרונות בית צמוד קרקע. ברם, בשלב מסוים הפכו כל אלו למשא כבד והוחלט להתאים את מקום המגורים לצרכים וליכולות. פרויקט בינוי ושיכון ברמת אלמוגי התאים: נוף נהדר, דירות צנועות, ילדים ונכדים קרובים ושפע של חברים סביב.

עושר מיני הצמחייה העולה מתשעת המיכלים
נתונים בגובה:
הפרוייקט על הניר נראה מרווח: תריסר דירות בלבד בכל בנין, שתיים בכל קומה, והנוף- חלום. הדירה המדוברת היא במקום טוב באמצע (קומה שלישית) וזוכה במרפסת הפונה אל ארבעה כיווני אוויר. כן, ארבעה כיוונים בזכות יציאת המרפסת אל מעבר לקונטור קירות הבנין. רעיון מצוין לולא העובדה, שכל דירה ניחנה במפרסת גאונית שכזו, ובפועל יושבים כל הדיירים במרפסת ביתם, ביחד עם כולם .  

אחידות בצבעי עלווה והפריחה

דרישות התכנון:
דבר ראשון, שניתן יהיה לנצל את המרפסת כאזור מגורים משובח. מדובר בחלל מכובד שמספיק היה לחדר ילדים של היום (שעולמם, לעיתים, צר כמסך הטלפון הנייד) בשטח של 20 מ"ר.
דבר שני, אפשרות לצאת אל החלל עם כוס קפה של שחרית ועיתון, מבלי להיות בשיא הייצוגיות...
בשלישית, למתנה בהירת העיניים הפריע בוהק השמש הישראלית שאינה יודעת רחם, המתעצם בקירות התמך האדירים במקום בו נחצב ההר, וקירות המבנים סביב. תרומתו של עץ זית פיסולי ומספר צמחי כיסוי בקומת הקרקע בטלה בשישים. גם עצים שנשתלו במינימום אדמה על קו ההר לא מצליחים בשלב זה לתת מענה לגושי האבן העצומים.
ואחרון, והכי חשוב: הנוף נהדר, מתנה בפני עצמה, שאולי בשלב מסוים הופך מובן מאליו: מפרץ חיפה, רמת אלון והשמים. על הגינון להשכיל להותיר את הנוף על ארבעת כיווניו, ולהיות דינמי, משתנה בין עונות השנה ועושה את הבלתי אפשרי: נראה ואינו נראה .
כיצד מתמודדים עם פרדוקס שכזה, כאשר ברור שהרבה מקום לתמרון אין כאן. אבל אז אירע נס קטן.

להתחיל את היום בקפה ועוגה

במוחו של הגנן
בעז לב-ארי, הנדסאי אדריכלות נוף בוגר רופין, ובוגר מצטיין אצל משתלת מלצר.
ברור מראש, שלא תמצאו כאן חמישה מיכלים מלבניים של פיקוס בנימינה ועוד שלושה עגולים עם אוג חרוק, שייצרו גטו ירוק, רחוק מלהיות מגוון.
בעז אימץ את הקו המנחה של עושר בעלווה ללא הזדקקות לפריחות, וצמחי יסוד ירוקי עד בעלי קצב צמחיה בינוני. זיהה שבמפנה המרפסת הצפון-מזרחי של הבנין הצמחייה תקבל שמש בוקר קופחת, ובאותה מידה תזכה גם בהצללה של אחרי הצהריים. בנוסף העובדה שהמרפסת בולטת מקיר הבניין, היא יתרון שכן היא מציצה בחלון הסלון וגם מופיעה בפינת העבודה והתקשורת של מיכה.
בעושר מיני הצמחייה העולה מתשעת המיכלים שהוא פוטנציאל לבלגן, מסתתרת אחידות העושה סדר נעים לעין:

  1. אחידות מוחלטת בצורת המיכלים
    כאשר השיקול המוביל הוא עומק מכסימלי של קרקע במגבלות המקום. 9 מיכלים בעומק וברוחב של 50 ס"מ, בבסיס כל אחרת טוף OVERSIZED ועליו 15 ליטר קומפוסט ו-100 ליטר מצע גן. מתוך הנחה כמה שיותר קרקע במרפסת יותר טוב. בתוכן קרקע גננית על בסיס כבול עם קומפוסט בכמות של חצי שק לאדנית 

  2. אחידות בצבעי עלווה ופריחה: לצבע הסגול במה רחבה, וקשת צבעי הירוק מבהיר לימוני ואפורים עד אפור תכול. בסגולים תוכלו למצוא כאן: קליקרפה, בודליית דוד ננסי, דורנטה זהובה תאילנדית, וד. גיישה גירל., פלקתרנתוס "מונה", פורמיון חסון, בוגנווילאה מיני-תאי, לגסטרמיה ננסית, איריסין ססגוני אדום,המיגריפיס גלוני (ששורד נהדר במיכל ופחות בקרקע), לבן- עלה (לוקופילום) בלו קלאוד. באפורים: דיכונדרה כסופה, בוצין בומביסיפרום, לענה לואיזיאנית 'סילבר קינג', פרובקסיה 'בלו ספייר'

  3. אחידות בוטנית המתבטאת ומינים שונים בכל סוג:
    לפופית- הבטטה 'בלייקי', לפופית קוומוקליט מכלוא multifida, לפופית הבטטה 'מרגריטה',
    מסיקנתוס סיני- מגוון ומפוספס, פלרגון- מצויר (הזה השם?) , פלרגון קרקפתי 'לוונדר ליייס', פלרגון ריחני, ביצן- רובי, אוסטרלי, 'פרטי טיים' (שני צבעים באחד), דורנטה- תאילנדית, גיישה גירל, מרווה- קוקסינאה אדום ולבן

  4. שני מיכלים שונים: האחד מוקדש לצמחי תבלין ותה והאחרת למיני בשרניים הפותחים עולם נפלא לצמחיה בזעיר אנפין.

  5. יתרון הדגנים: אלו כידוע, מעוררים אסוציאציה של שדות חיטה, ומעשירים את תמונת הטבע בתנועתיות גבעוליהם הדקיקים. באדניות תרומתם גדולה שבעתיים. העובדה שהם אלופי האחזקה הנמוכה מקרבת אותם לחברים יקרים אחרים כגון פיטוספורום יפאני ננסי, ננדינה קומפקטום ועוד. מליניס מעורק, בעל ציצת עלים בצבע ירוק כחול, יפה כל השנה, ובעל פריחת ברונזה. מסיקינתוס סיני מגוון, מסיקנתוס סיני מפוספס, טולבגיה חכלילית 'סילבר לייס', לריח שום באויר.

  6. אם אפשר למחזר אז למה לא: שלש אדניות מונחות על המעקה, וניקוז המים ממשיך דרכן לאדנית מתחת. מחוץ לעובדה החשובה שהם מוסיפים מיסוך במקומות הקריטיים. 

  7. עוד קצת טבע- רוב הצמחייה מושכת בעלי כנף כצפורים ודבורים- אורחים רצויים. מצטיינת ברשימה היא הקליקרפה.

ומה בחורף? טופח ריחני שנעזר במעקה המרפסת וממלא חלל צמחי קיץ בתנומה ומעשיר את הקרקע בחנקן. כובע נזיר ולוע ארי לנכדים ולאוהבי הצמחייה בשבט לימור.
על ההשקיה מנצחת מערכת ממוחשבת ללא צינורות ניקוז בין מיכל למיכל וללא מערכת דישון.

מה אפשר לאמץ לעתיד לבוא?
כידוע, מעשה הגינון מקום קטן הוא מעשה אומנות בפני עצמו, ראו דוגמא מגידול הבונזאי היפאני והסיני. אצלנו בישראל הקטנה (וגם גדולה), הרבה מרפסות, שבהן אפשר לעלות בקנה מדה במעט, וליצור תמונת נוף המזינה עצמה ומכילה בתוכה רבדים בעלי ענין. במרפסת של מתנה ומיכה לימור, לצמחים עדיפות גבוהה בסולם, והם מחזירים תודה בצמיחה עשירה, ומי שרגיש יכול לשמוע אותם גדלים.....

 להמשך קריאה על תכנון גינה ביתית