גן עדן חבוי בירושלים

כתב וצילם: יצחק בירן

בתוך קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שבמערב ירושלים, הוקם בשנות השישים של המאה הקודמת שיכון סטודנטים צפוף מאוד כדי לשכן אלפי סטודנטים למשך כמה שנים, עד שיוקם שיכון חדש מודרני. לאחר הקמת השיכון החדש נסגר השיכון הישן למגורי סטודנטים ושימש כמחסנים למחלקות השונות של האוניברסיטה.
לפני כעשר שנים, עיריית ירושלים והאוניברסיטה העברית החליטו להפוך את 44 הביתנים ל"כפר הייטק". החלק הפנימי של הביתנים שוקם והגינון החיצוני טופל בצורה מינורית. אולם חברה חדשה בשם לייטריקס, ששכרה חצי ביתן, החליטה להשקיע משאבים רבים בשיפור הסביבה. מחצי ביתן החברה גדלה ל-15 ביתנים וכל הסביבה שלהם עברה פיתוח סביבתי מרשים.

ביתני הגרנוליט כוסו בנוף ירוק ופורח. המעברים כוסו במטפסים וצמרות עצים סוככות עליהם. הוקמו שלושה מפלי מים ובריכות נוי וכן נחל עם דגי קוי. קטעים מסוימים הדגישו נושאי גינון שונים כמו צמחיית בר, טרסות עם עצי פרי, תבלינים, קטע בדגש אתנו-בוטני ועוד. נושא הריח הודגש מאוד – כ-15% מהצמחים הם ריחניים: 15 קלונים של ורדים, 4 מיני יסמין, טרכלוספרמום יסמיני ועוד. בתוך השטח הוקמו פינות ישיבה מוצלות, אחד השטחים הפך לגן ירק.

אחת התופעות שקרו בעקבות הפיתוח הסביבתי של חברת לייטריקס היה שארבע חברות אחרות בכפר ביקשו לשפר את הסביבה שלהם ל"רמה של לייטריקס". זה קרה באופן חלקי בלבד. חברת לייטריקס שכרה 5 עובדי גינון קבועים שמתחזקים את מערכת הגנים ומטפחים אותה בנאמנות.
בזמנו הייתי יועץ של הגן המטופח בישראל – גן הבהאיים. בגן זה שבחיפה יש 90 גננים, מספר גבוה ביחס לשטח. אולם בלייטריקס הגנים יותר אינטנסיביים מגני הבהאיים בחיפה והשטח בו מטפל כל גנן הוא קטן יחסית. מדובר בגן האינטנסיבי ביותר בישראל.

נקודה מקצועית נוספת היא אופן גידול הצמחים. בעבר וגם כיום, רוב הגנים מבוססים על גינון באדמה טבעית. כיום יש יותר ויותר מעבר לגינון על גגות, במרפסות, קירות ירוקים והרבה צמחי בית, "צמחים בקרבת האדם". לגידול כזה לא מתאימה אדמה טבעית, גם לא באחוזים נמוכים.

הגידול במקומות בלי אדמה טבעית מבוסס על "תערובות אינרטיות". המרכיבים יכולים להיות מאחת מ-3 הקבוצות: חומרים אורגניים (כבול, קוקוס), מינרליים (פרלייט, טוף) או סינטטיים (קלקר, שבבי מזרונים). תערובת טובה היא סטרילית אבל לא מכילה חומרי הזנה, ולכן יש צורך בדישון קבוע. צימוח השורשים בתערובת אינרטית טובה, הוא פי עשר מאשר באדמה טבעית. לכן אפשר לגדל עץ ענק במיכל קטן יחסית. בגני לייטריקס הערוגות נחצבו בסלע ומולאו בתערובות אינרטיות, כעובי השכבה שמוסיפים הוא 30-40 ס"מ.

אתר בגודל מאה מ"ר בין ביתנים במצב לפני ואחרי פיתוח, כולל מיכל איפאה בודד  



פס גינון צר לפני ואחרי הפיתוח, כולל פרט של עציץ בודד      

מבט לקיר כניסה לפני הפיתוח, שלב ביניים של עציצי פרחים ומטפסים בחלק התחתון, ושלב סופי של כיסוי כל הקיר בצמחייה  

בריכה בשלבי הפיתוח הראשונים ואחרי 

ביקור באתר אפשרי למי שמבקר בקמפוס גבעת רם, הוא נמצא בקצה הדרומי של הקמפוס.

*יצחק בירן, אדריכל נוף, המתכנן של גני לייטריקס והאחראי על אחזקתם