מחשבות על בוסתנאות

כתב וצילם: לירון פינצ'ובר*

כתבה זו לא נסקור את ההיסטוריה של הבוסתנים, מה היה תפקידם בעבר, איך פתרו את בעיות המים ולא ננסה לנתח את מקור השם. אשתף כאן במספר מחשבות ותובנות שאספתי במהלך השנים, על הבוסתן של ימינו: מה תפקידו (מקור למזון, חצר מהנה לבית), איך כדאי לתכנן אותו (מומלץ עם איש מקצוע), מה דרוש כדי לתחזק אותו וליהנות מפירותיו (אתם, חבריכם, משפחתיכם ושכניכם), וכיצד נבדל הטיפול בו מגננות או מחקלאות.

הבוסתן כפי שאני רואה אותו כיום, הוא במידה מסוימת תולדה של תרבות בוסתנים עתיקה המתקיימת באזורינו מזה אלפי שנים, ותחילתה ככל הנראה קצת לאחר תחילת המהפכה החקלאית. בניגוד לעבר, מכיוון שהיום המים זמינים כמעט בכל מקום, כל אדם המחזיק בשטח אדמה סביב מקום מגוריו, יכול להקים בוסתן. לעומת זאת, אורח החיים המודרני וחוסר בידע מקצועי בקרב גננים מקשה על תחזוקתו וטיפוחו.
הבוסתן כיום הינו גן בסביבת המגורים, בו נטועים עצי פרי מגוונים, עם גינות ירק וערוגות של צמחי תועלת שונים. יש לציין שגם יופי וריח הם בעלי תועלת, אך מהות הבוסתן הינה תנובתו. הבוסתן יכול גם להכיל אלמנט של מים, בעלי חיים מבויתים, ערמת קומפוסט או תולעים יוצרות הומוס. הבוסתן מייצר תנובה בעונתה, ותנובה זו מסבה אושר גדול והנאה רבה לבני הבית וגם לשכנים ולחברים, אך תפקיד חשוב לא פחות של הבוסתן הוא בהיותו הגן והחצר של הבית. בשל כך, עלינו לתכננו ולטפחו כמקום שיהיה נעים לשיטוט, לאירוח ולשהייה. מומלץ לשלב בבוסתן פינות ישיבה, צמחים מפיקי ריח, סוכות של מטפסים בעלי פרי וצל ועוד.

אחד הדברים המהותיים בתפיסת הבוסתן, הוא היותו במידה כזו או אחרת, מערכת אקולוגית מעגלית שחלקיה השונים תומכים ומזינים זה את זה. תפקידו של הבוסתן הוא לתת תנובה, אך לצד זה, אנו מעוניינים לטפח עצים בריאים ומאריכי חיים, המוגנים ככל הניתן מפגעי מזיקים ומחלות (כך נוצרים עצים מיתולוגיים בקרב בני המשפחה והיישוב). במובן זה, בוסתנאות נבדלת מחקלאות כיוון שאנו מעוניינים בעצים בריאים לאורך זמן, גם במחיר של תנובה נמוכה יותר או סירוגית יותר.
בנקודה זו אציין שגננים, לרוב, אינם בעלי ידע מספק על מנת לטפל בעצי פרי ובגינות ירק. טיפוח עצי פרי הינו מורכב ביותר, במיוחד כאשר אנו מכניסים לבוסתן עצים שאינם מתאימים באופן מושלם לאקלים או לאדמה המקומיים. גם אם בעל מקצוע מטפל בבוסתן שלכם, גם לכם יש תפקיד חשוב בשמירה עליו. צאו לשתות את הקפה ליד התאנה ובדקו שהיקרונית לא נוברת בה, היו ערניים לבעיות השקיה, חורי נבירה, שרף או נסורת, או שאר סימני מצוקה בעצים.

מובן לכולם שהתהליך של גידול האוכלוסייה בישראל יחד עם מצוקת הנדל"ן, יוצר מצב של ריבוי בתים על נחלות ומן הסתם, מקטין את השטחים הזמינים לטיפוח בוסתן. כך נוצר מצב שבו ישנם פחות ופחות שטחים שבהם ישנם בוסתנים ובמקרה הטוב נשארים עצי פרי בודדים בחצרות. אל מול מגמה זו, ישנן תופעות מקומיות של הקמת בוסתנים על שטחים חקלאיים, לחלק מהיוזמות האלו קוראים כיום יער מאכל או גינות פרמקלצ'ר. לא אפרט כאן על ההבדלים בין התפיסות, אך אברך על קיומן של יוזמות כאלו ואחרות.
גדלתי ואני מתגורר כיום ביישוב נטף שבהרי ירושלים. בכל מקום שבו גרתי, התחלתי לגדל ירקות ולייצר קומפוסט. כאשר חזרתי לנחלת הורי, הקמתי בוסתן, אשר עם השנים, יחד עם קורסים שעברתי ושינויים שעשיתי בחיי המקצועיים, הלך והתפתח לתפיסת עולם שאותה אני משתדל לממש בחיים שלי ובסביבתי.

כיום בבוסתן שלי ישנם כ-100 עצי פרי ממגוון מינים, כמה ערוגות ירק, חממה קטנה לייחורים ושתילים ובית רשת קטן לגידול פירות יער. בחורף אני מגדל בינות לעצים גידולי בעל כגון בצל, שום, פול ואפונה. בשטח של שכן אני מגדל עם שותפים עדר עיזים קטן, ואצלי - תרנגולות ודבורים וכך נהנה מתוצרת של חלב, ביצים, דבש וכן שרותי האבקה. הפסולת האורגנית שלי ושל משפחתי מגיעה אל התרנגולות, גזם טרי אל העיזים, צואתם של כל אלו הופכת לקומפוסט ולהומוס, שבתורם משמשים לגידול ירקות ותוספת חומר אורגני לבוסתן. אני משתדל שלא להוציא חומר מהבוסתן החוצה (עלים, עשבים וכו' נשארים כחיפוי) ולא משתמש בחומרי הדברה או בקוטלי עשבים כלל.

ישנם שיקולים רבים מאוד שיש לקחת בתהליך הקמת הבוסתן, או שיקומו של בוסתן קיים. אזור אקלימי, שיפוע הקרקע, מפנה, מיני העצים, מיקום גינות ירק, שבילי ההליכה והסוכות, קווי ההשקיה ועוד רבים. אני ממליץ מאוד להסתמך על ייעוץ של בעל מקצוע מתחום הבוסתנאות. לא חקלאי, לא המוכר במשתלה וברוב המקרים גם לא גנן.

קצרה היריעה לדבר על נושאים אלו בהרחבה, ולכן אתמקד בנושא אחד - בחירת מיני העצים. לצורך בחירת עצים נכונה, ראשית כדאי להסתכל על צמחיית הסביבה הטבעית באזור, ולנסות להשתמש ככל הניתן במיני עצים מתאימים, ניתן לגוון במעט עצים עם התאמה חלקית (למשל עצים סוב טרופיים באזור ההר). מומלץ להימנע מנטיעת עצים שאינם מתאימים כלל (כמו נשירים בחוף וטרופיים בהר) או כאלה הדורשים תחזוקה רבה מדי. אני ממליץ לעשות סיבוב אצל השכנים ולראות אילו מינים מצליחים אצלם, ולא להמציא את הגלגל. אם אין אבוקדו ברחבי היישוב, סביר שלא אתם תהיו הראשונים להצליח. לגדל קניסטל, ג'בוטיקבה וספוטה זה נחמד, אבל בסופו של יום, רימון, תות, תאנה וזית משתלמים יותר וגדלים בקלות יחסית.

כאשר מסתכלים סביב ורואים עצי בר אשר מסתדרים ללא טיפוח של בני אדם (באזור ההר למשל אלו שקד, תאנה, רימון, תות, חרוב ועוד), ניתן ורצוי לשלבם בבוסתן, כהרכבות על עצים קיימים או על זריעים שצצים בבוסתן בשנים הראשונות. לדוגמה, במקום שבו נטעתי ליצ'י, צמח זריע של תאנה. מייד העברתי את הליצ'י למיקום חדש, ולאחר שנתיים של גידול מהיר מאוד של התאנה (מדובר בזריע אשר יכולת הצימוח שלו מדהימה), הרכבתי עליה 4 זני תאנה שונים וכיום זהו אחד העצים הגדולים והמניבים ביותר בבוסתן שלי. באותו אופן, ניצלתי עץ אלה א"י שהיה בשטח לפני, והרכבתי עליו אלת הבוטנה "פיסטוק" (כמה ענפים נקביים וענף זכרי אחד). על זריעי שקד הרכבתי אפרסק, דובדבן, נקטרינה ושזיף. בצורה זו מקבלים עץ עם בסיס מקומי, הנותן פרי משובח.

*לירון פינצ'ובר, בוסתנאי, בעל תואר שני בביולוגיה (וגם כמעט אילנאי מוסמך) lpincho@yahoo.com
השראה לכתבה ולתפיסת עולמי - איל ארנן מהחווה אורגנית באילת, שלמה אילן ז"ל – מחבר הספר "הגן הפורה", אסף בשן ממשתלת "עצי מורשת", מייקל פולן - מחבר הספר "דילמת השפע" ועוד ספרים נוספים וניסים קריספיל – חוקר צמחי המרפא וצמחי א"י.