גינה יפנית בכרמיאל - הגן של צ'אקו

בנוף ההררי, הסלעי והפראי שסובב את כרמיאל, בולט בשונותו ובייחודו הגן של צ'אקו, היפנית מהגליל. צ'אקו הקימה את הגן במו ידיה. אין בו יומרה להיות גן יפני, אך יש בו התחברות עמוקה לשורשים ולתרבות של היוצרת, יחד עם התערות וקשר חזק לאדמה ולסביבה שבה היא נמצאת עכשיו.

כתבה: נגה יער

כדורים מעוגלים בשלמות, חרוטים ופירמידות, פסלים מאבקת שיש מול צמחים מפוסלים מביטים מערבה אל הנוף הקשוח שבו בתיהם של כפרים ערביים לבנים דבוקים על פני מדרונות חשופים אפורים בקיץ וירוקים בחורף.
שונה ומתוך כך מרתק מציע הגן את עצמו לראווה כתמונה שיש בה שילוב מעניין בין תרבות גננית ואומנות יפנית לבין צמחים, חמרים ואוויר הרים של הגליל.

אין זה גן יפני כהלכתו. יש בו מעקרונות הגן היפני. יש בו מוטיבים מן הגן היבש ובקווי העיצוב הכללי של הגן ועיצוב הצמחים, יש יותר מנגיעה יפנית.
סמליות חבויה ניכרת בעיקר בדומם, אך יחד עם זאת לא קיים בו סוד הצמצום המאפיין את הגנים היפניים.
גם בשיחה עם צ'אקו שהקימה את הגן במו ידיה אפשר להבין כי אין בגן יומרה להיות גן יפני אך יש בו התחברות עמוקה של היוצרת אותו לשורשים ולתרבות מהם היא באה יחד עם התערות וקשר חזק לאדמה ולסביבה בה היא נמצאת עכשיו.

הרקע של בעלת הגן לא רימז אפילו רמז קל על כישוריה כגננית:
בטרם הגיעה צ'אקו לישראל עם משפחתה גרה שנים רבות בטוקיו וחיה על פי אורח החיים החרוץ הממושמע הכולל ימי עבודה ארוכים כמזכירה בכירה באחד המשרדים בעיר.
עם הגיעה לישראל, אחרי לימודי העברית באולפן, הגיעה העת לעשות לעצמה, צ'אקו גילתה את כישרונה האמנותי בלימודי פיסול, ציור ואמנות אשר באים לידי ביטוי הן בבית פנימה והן בגן.
כשרכשו בני המשפחה את הבית בכרמיאל, היה הוא מלווה בגינה סטנדרטית של הישראלי "חובב הטבע", הרבה דשא, מספר רב של עצי פרי והמון פרחים.  למעשה, עיצוב הגן מחדש נוצר מתוך גישה תכליתית המבוססת על שני עקרונות. העיקרון הראשון הוא החסכון במים והשני חסכון בעבודה.
עם העיצוב החדש, נעקר הדשא, דוללו העצים ואלו שהושארו נגזמו ועוצבו על פי עקרונות הגיזום היפני – הנפח הפנימי של העץ מדולל, ענפיו החשופים מעניקים לעץ מימד פיסולי וצמרתו גזומה כמטריה. כך מצטמצמים ההיקף והגובה של העצים והחלל שהם מותירים בגן גדל בהתאם.

אט אט, בעבודה עצמית בלבד, בחריצות וביסודיות היפנית הידועה, לומדת צ'אקו את מעשי הגננות. היא קוראת ספרי גינון יפני, מבקרת בגינות, משוטטת במשתלות ומתחילה לרכוש צמחים כששני עקרונות המנחים אותה הם שהצמחים יהיו רב שנתיים בלבד ותדירי ירק.
לעיתים רחוקות היא מוסיפה לגינה צמח נשיר כחלבלוב דמוי קוטינוס בגין צבעי עלוותו או כשיח בוהיניה גלפיני שהופך בסופו של תהליך לאלמנט פיסולי מרכזי בערוגת המדרון של הגן.
רבים מן הצמחים הם מחטניים כערער על סוגיו השונים וכל רחבי העלים מצטיינים בעלים קטנים או קטנים מאד.
צ'אקו טוענת שגם מבלי לדעת את שם הצמחים. כשהיא בוחנת אותם במשתלות, או רואה אותם בגדלם וצורתם הטבעית היא יודעת מי יגיב טוב לגיזומיה ומי יקבל את הצורה הסופית המתאימה לגן.
בהומור היא מוסיפה שדווקא הערער היחידי בגנה שהוא יפני במקורו-ערער קייזוקה אינו מתאים לגן במיקומו הנוכחי, שלמרות מראהו הפיסולי מטבעו קיבל גם הוא טיפול 'יפני'.
קרוב לוודאי שהיה בולט ביופיו לו לא חצה את הנוף הפתוח לשניים אלא היה מהווה רקע בפינה כלשהיא לערער נמוך ממנו.

בן עוזרר הודי ובן עוזרר דלקורי, הדס מצוי, מורן החורש, מירסינה אפריקנית, פילכון מגוון, לבן-עלה שיחני 'קומפקט', פירקנטה אדומה, רגלנית אפריקנית ואפילו עץ זית עומדים דום, ממושמעים לחלוטין למספריה של צ'אקו - ודומה עליהם כי טוב להם כך, הם בריאים מבריקים ונראים במיטבם בכל עונה.

מבנה הגן
הגן בעל המפנה המערבי, מדרוני מטבעו הפיזי, מחולק לטרסה עליונה-ישורת רחבה אמצעית ואח"כ שוב שתי טרסות. חלוקה זו מותירה חלל גדול מרכזי שהוא מקום המחייה וההתרחשויות המשפחתיות והוא גם לב הגן.

הטרסה העליונה
היא החלק העליון של הגן,מדרוני,מחולק לשתי מדרגות שבעליונה שבהן שתולים ההדס ועץ הזית שצמרתם עשויה ככדורים ועוברת את פני הגדר הבנויה ,הפונה אל הרחוב. צ'אקו מספרת ששכנים מן הכפרים הסמוכים באים להסתכל בהשתאות רבה על עץ הזית.לא עלה בדעתם שעץ הזית יכול להיראות כך שיש לו 9 כדורים ענקיים.
כמו כמה תוצרים בגן גם עניין הכדורים נבע מאילוצים. למעשה התכוונה צ'אקו שצמרת הזית תהיה עשויה ככדור יחיד. אך כשגדל הכדור ותפח עד כי לא יכלה עוד לגזמו פיסית, החליטה להפריד אותו לכמה כדורים. וכך בעמל רב של שנים רבות מתנוססים להם בראש הזית 9 כדורים עגולים יפים ומושלמים. כמובן שאין העץ נושא פרי אך הוא נראה במיטבו, אינו סובל ממחלות ,לטעמה של צ'איקו הגיזומים המרובים בכל צמחי הגינה שומרים גם על בריאות הצמח.
במדרגה זו מספר לא קטן של צמחים והיא אינה אופיינית בהרכבה ושילוביה לגן היפני, אלא בעיצוב הצמחים.

הישורת המרכזית
החלק הגדול של הגן הינו ישורת מרכזית גדולה. השטח מכוסה כולו בטוף שחור. הטוף השחור מזכיר את יפן. שם האדמה וולקנית ושחורה וכן האבנים.
מלבד הטוף יש רחבה קטנה מרוצפת באבני צפחה אפורות בוהקות שעליהן ניצבת פינת ישיבה, זו עשויה ברזל שחור ומשטח השולחן עשוי זכוכית. הכל נקי, קומפקטי מעוצב,אולי אפילו קר קמעה אך תואם את רוח הגן כולו.
הרבה דומם יש בחלק זה של הגן. פסלים מיוחדים בעיצובם הדמיוני ויחד עם זאת מאופק, עשויים מאבקת שייש שצ'אקו עירבה בהם צבע על פי טעמה.
מעט צמחים יש בקטע זה של הגן, שני פרטי טויה בצבע כחלחל (מין לא מזוהה) שצ'איקו קנתה באחת המשתלות בגולן. במבוק ננסי שהשימוש בו בגנים היפנים נפוץ ביותר. ובקצה המגרש סמוך לחצר השכנים עומדים כמטריות עצי ההדר,לא הרחק מהם בפינה שהתבקשה בה מעט פרטיות ניצבים דקל זנב הדג, שיח ננדינה תרבותית ובמבוק וולגאריס ויטאטה שגם הוא מעוצב במידת האפשר במספריים היפניות.
חלקה המערבי של הישורת הוקצה לבריכה. סביבה שתולים מספר ערערים. מינים שונים הגזומים ומעוצבים בצורה פירמידלית, טויה מזרחית 'גולדן בול' ומלולויקה גרין דום מעוצבת בצורת קונוס.
הבריכה אף היא מעשה ידיה של צאיקו, כשמקור המים הוא פסל ספק דג ספק יצור יפני מיתולוגי אשר מפיו פורצים המים אל הבריכה.

הטרסה התחתונה
זו בנויה משתי מדרגות כשהאחת יש בה ורדים בלבד- כלאי תה ריחניים קלאסיים, ערוגה זו הינה אחת הפשרות שעשתה צאקו בגנה לטובת בעלה הישראלי שהסכים בשמחה לגן מאופק וצנוע אך ביקש לעצמו רק ערוגת ורדים ריחנית. מכיוון שהערוגה מצויה נמוך מתחת לחלקו המרכזי של הגן,אין הדבר פוגם בהרמוניה השקטה שצאקו מבקשת לראות בגנה.
המדרגה הנמוכה ביותר היא סיפור ההצלחה ה"אקולוגי" שגאוות שני בני הזוג רבה עליו ביותר.
אזור זה - בטרם רכשו בני הזוג את הבית היה אזור מריבה בין השכנים הקודמים ומכאן שהיווה גם מרחב נוח להשלכת אשפה על סוגיה. כשהגיעה זמנה של המדרגה הזו, הוסיפה צ'אקו אדמה וקומפוסט שטוף בכמות נדיבה. במשך שנים טיפחה את האדמה , הוסיפה לה חומר אורגני מן הגינה וייצרה בו את הקומפוסט הביתי. כשצאקו הייתה כבר בטוחה שהאדמה אכן שופרה, שתלה בערוגה זו מספר שיחים : שיח-אברהם משולש' ארגמני. שיח-אברהם משולש 'מגוון', שני שיחי דורנטה מצוייה 'זהובה' ושיח אחד של לנטנה ססגונית. גם שיחים אלו מעוצבים כך שנופם דליל במידת מה, והם אינם מגיעים לשיא הנפח והגובה שהם יודעים להגיע כאשר אינם 'מטופלים' במספריים היפניות.

הצמחייה
משהחליטה צ'אקו כי סגנון הגן יהא מאופק, לא טבעי- על פי עקרונות הגן היפני, חשבה על צמחים שמקורם ביפן, אך מכיוון שאין רבים כאלה בארץ, האקלים והקרקע אינם מתאימים עבורם, למדה להשתמש ב"מה שיש", ובמי שמתאים באופי צימוחו לגינתה.
כך אפשר למצוא בגן גרווליאה פורינדה וגרוילאה רובין גורדון ,קליסטמון אנדבור שהגיעו מאוסטרליה, פילכון יפני שמוצאו מיפן, מחטניים שמוצאם מאזורים קרים, חבושית מינים שונים ופירקנתה שמוצאם מסין. רגלנית אפריקנית שמוצאה מאפריקה, הדס מצוי ומורן החורש שהם ילידי הארץ.
כל הצמחים ניקנו קטנים, נשתלו על פי התכנית שצ'איקו שרטטה לעצמה, רק לאחר שנתיים החלה בעבודת הגיזום והעיצוב. משימה מורכבת וקשה זו ארכה כארבע-חמש שנים של עבודה אינטנסיבית,סבלנות אין קץ, וגיזומים בכל צמח כמעט מדי שבוע.
משעוצבו הצמחים, מתבקשת שמירה על הצורה והגודל הרצוי, זוהי עבודה שאינה אינטנסיבית בעיקרה ויכולה להתרחש בניחותא.
עיקר העיסוק כיום היא איסוף עלים שנושרים והורדה מידית של פריצות וצמיחות מהענפים האמורים להיות עירומים. פעם בשנה תולשת צ'אקו את העלים משיחים כמו בהונייה גלפיני. בשיטה זו שבה אין נותנים לשיח להשליך עליו באופן טבעי אלא מקדימים את התהליך בבת אחת שכיחה מאד בגננות היפנית – לדעתם תורם הדבר לבריאות הצמח. למרות זאת ולמרות הגיזום מתמלאת השיח בפריחה קיצית עשירה.
אחד המאפיינים של גינה זו הוא שאין בה צבע. מתקיימים בה מעברים ענוגים שבין ירוק למשנהו,לבין ירוק לאפור או כסוף אך אין כאן כתמי צבע ובמיוחד אין בה שפעת צבעים אביבית כנהוג בגינותינו. צ'אקו- אין ליבה נוטה אחר פרחי העונה בעקר בגלל העבודה המרובה שהם דורשים וכנראה ואולי בעיקר בגלל המינוריות והאיפוק של התרבות היפנית.
למבקר ביפן עצמה בולטת העובדה כי הלבוש של היפנים נע מאפור כחול ירוק עד שחור, מעטות הן הנשים אשר לובשות צבעים זוהרים וצעקניים.
בגינון היפני המקורי מגיע הצבע מצבעי עונות השנה, עם השלכת האדמונית ורודה או נחושתית ובאביב פריחת הדובדבן .
מכיוון שכאן אין לשלכת צבע משמעותי בעיניה של בעלת הגן, העדיפה לחסוך לעצמה את הטרחה באיסוף עלי שלכת וקבעה שגינתה ברובה תהא מורכבת משאינם נשירים.
לעניין של איסוף העלים יש משמעות רבה. הגן היפני הוא נקי וצוחצח. כל המשטחים בין הצמחים מכוסים כאן בטוף.ועל הטוף להיות נקי מעלווה מיותרת.

עובדות גנניות
 כל הגן מושקה בהשקיה ממוחשבת. צינורות הטפטוף חבויים מתחת לטוף.הטפטפות הן 2 ליטר שעה. משטר ההשקיה החסכוני פעמיים בשבוע מלבד ימים חמים במיוחד שאז מקבל הגן השקיה אחת נוספת מחזיק יפה את הגן גם בקיץ חם.
הדישון שניתן באמצעות דוד דישון הוא דשן נוזלי מאצות פעמיים בחודש בתוספת דשן כימי אחת לחודשים.
כמו כן מעשירה את אדמת הגן בקומפוסט סביב הצמחים פעמיים בשנה. צ'אקו מסיטה בזהירות את הטוף בקרבת הצמחים, מפזרת בקוטר הרצוי, מצניעה במידת האפשר ומכסה שנית בטוף. מידע חשוב שקיבלה צאקו מהשכן האגרונום הוא הצורך בשטיפת הקומפוסט כ-3 פעמים בטרם פיזור. וזאת על מנת לשטוף את המליחות הקיימת בדשן שמוצאו גם מן החי.

ועוד פשרות
הבריכה שבישורת מבחינתה של צ'איקו היא סמל הפשרה, החיבור לצד הישראלי של המשפחה ולו אף במחיר סטייה מן הסמליות של הגן היפני. בתכנון המקורי של שינוי הגן רשמה צ'אקו לעצמה בריכה יבשה, סמלית שתשתלב בטוף השחור ובשביל המפוסל המונח עליו. אבל צבי בעלה הישראלי של צ'אקו, אוהב בנוסף לוורדים גם אלמנט של מים ליד הבית. צורתה החיצונית אינה כבריכה מסורתית בגן יפני אך הוא שאמרנו- פשרות הן סוד החיים הנכונים.
הגן, המשדר אווירה יפנית, מושך אליו מבקרים רבים, יהודים וערבים כאחד, בתחילה נמשכו המבקרים מתוך הסקרנות למשהו שונה.
המינוריות בצבע, הצורות המוגדרות המושלמות שבגיזום - כל אלה אינם אופייניים לגנים שבארץ, הם המשדרים משהו מניחוחו של המזרח הרחוק. עם ההתבוננות המתמשכת מתעורר העניין, וככל שהשהייה בו מתארכת, מעמיק הרצון להבין משמעויות וסיבות לעיצוב זה או אחר. אין הצופה יכול להישאר אדיש בצעדו על אבני הקפיצה המצוירות בשביל המתפתל. אל יופיים של פסלי השיש והבזלת, וכבר איננו חש בחסרונו של הצבע.
בניגוד לגנו של הענק מהסיפור: "הענק וגנו" אין כאן חומות, הגן פתוח ואינו מוסתר. מעט פרטיות מן הרחוב מעניקים כדורי הזית וההדס, אך בעיקרו הוא מזמין להסתכל בו, לפגוש משהו מתרבות של קצהו האחר של כדור הארץ. חביבותה הרבה של בעלת הגן שאינה מסתירה את אהבתה הרבה לגן ומוכנה לחלוק אותה עם כל רואיו – הופכת הסתכלות זו זמינה ומלמדת.מספרת על איפוק, התחשבות בזולת ובסביבה, על גישה אקולוגית נכונה, ומעניקה נגיעה בעדינות ובשקט שבאמנות היפנית.

נתונים:
גודל המגרש כחצי דונם.
גודל הגינה 200 מ"ר בצד אחד,ועוד ערוגה צרה לאורך הבית מהצד השני.
השטח מדרוני ומחולק למספר טרסות.
אקלים גלילי יבש וקר.
משטר רוחות סוער.
הגן פונה לדרום מערב ומקבל שמש כל היום.
האדמה כבדה וסלעית.
אין שרטוט ולא יהיה.

עוד על גינון בסגנון יפני

המשך קריאה על הקמת גינה שמחוברת לבית