כתבה וצילמה: הדס צוק
ביקור בלונדון באביב (המתרחש שם בחודש מאי...), מעצים את החוויה. או אז, לשלל צבעי העלווה מתווספת הפריחה, כך שניתן לצפות לקריאות התפעלות גם מתייר רגיל ולא רק מחובב-גנים מושבע...
שניים מבין הגנים המיוחדים ביותר נמצאים בחלק הצפוני של המפסטד - הית' והם צמודים זה לזה ובמשך תקופה מסוימת היו חלק מאחוזה אחת: "גן הפרגולה" (The Pergola) ו"גן הגבעה" (The Hill Garden).
גן הפרגולה
(פרגולה = מבנה מקורה פתוח, בנוי לרוב מעץ או מתכת, תומך צמחים מטפסים ומשמש כמעבר או כמקום ישיבה) שייך מבחינה היסטורית לסגנון ה- Art & Crafits, בו באו לביטוי משותף כישוריהם של אמנים ובעלי מלאכה. הוא אכן מהווה דוגמה יפה לסגנון זה, ששולט בתקופה שבין השנים 1925 - 1910, עם אווירה קלאסית ומיוחדת.
הפרגולה היא המבנה המרכזי ומשמשת כ"גן תלוי". היא מחברת בין הגן הפורמלי של בית האחוזה לבין המדשאות הרכות בגן התחתון, המוכר בשם "גן הגבעה". הפרגולה אינה מוכרת לרבים מתושבי העיר, אולי בשל העובדה שהמקום נפתח לציבור רק ב- 1997, לאחר 5 שנים של עבודות שיקום ושיחזור. "גן הגבעה" הצמוד, הוגדר בזמנו כגן הסודי והרומנטי ביותר בעיר...
הפרגולה היתה חלום של אידיאליסט עשיר בשם וויליאם לוור (לימים - לורד לוורהולם), אשר קרם עור וגידים בעזרתו של תומס מואוסון, אדריכל נוף מוכשר ומוערך ונשיא אגודת אדריכלי הנוף באנגליה בשנים ההן. היה זה פרויקט מרהיב של התקופה האדוארדיאנית, בתחילת המאה ה- 20, שהוקם לצורך מסיבות גן וכאתר לטיולים קיציים. ב- 1904 רכש לוור את הגבעה בהמפסטד. בשטח עמד בית, מוקף באחו וביערות עצי אלון ודולב, שסגרו עליו משלושה צדדים. כחובב מסיבות גן, הוא רצה להסתיר את אזור מבני השרות מעיני אורחיו וכן ליצור למענם תחושת פרטיות ולחצוץ בין הגן לבין הדרך הציבורית שגובלת בו.
מאחר והגן הייצוגי שצמוד לבית היה בשיפוע תלול, הפתרון שהוצע היה להרים את הגן ב- 10 - 7 מטרים ולעצבו מחדש בצורה מדורגת עם פרגולה "איטלקית" תואמת שמקיפה אותו ומשולבות בה גומחות ישיבה. לפרויקט ענק כזה נדרשו כמויות עפר עצומות, כוח אדם רב וכלי עבודה בכמויות שלא היו בנמצא. למעשה, הפרויקט ניצל בזכות צרוף מקרים: באותה עת האריכו את קו הרכבת התחתית עד להמפסטד והקבלנים חיפשו אתר סמוך לפנות אליו את העפר שהוצא מהמנהרות. אלפי קרונות עמוסים עשו דרכם לגבעה, בעוד הלורד הפיקח מקבל תשלום עבור אחסון העפר לו נזקק כל-כך... ב- 1906 הושלמה הפרגולה, שצורתה כאות האנגלית L, כולל חממה בקצה. התכנון המוצלח של מאואוסון איפשר קשר ויזואלי עם הבית, כך שהמבט נע בצורה חופשית מהמרפסת אל הפרגולה והלאה אל הנוף שמעבר.
ב- 1911 קנה לוורהולם את האחוזה השכנה - Heath Lodge וביקש מהאדריכל מואוסון לחבר אותה לגנים שלו. מואוסון, בתכנון מבריק, החליף את החממה במבנה דמוי פגודה שתרם מבחינה אסתטית וגם היווה את נקודת השינוי בכיוון ציר ההליכה. גשר אבן יפה האריך את הפרגולה אל מעבר לדרך הציבורית, לכיוון תצפית לנוף ממערב ואל גן הגבעה החדש. בחלק החדש יצר מואוסון גן שבו מדשאה משופעת, ערוגות פרחים ושיחים ובריכת נופרים כנקודת מוקד.
בזמן מלחמת העולם ה- 1, קנה לורד לוורהולם אחוזה שלישית צמודה לשטחו, מדרום. הוא פנה שוב למואוסון בבקשה להאריך את הפרגולה ולהוסיף פביליון ומרפסת נוף. העבודה הושלמה רק ב- 1925 והלורד, שנפטר באותה שנה, הספיק ליהנות מפרויקט מיוחד זה חודשם ספורים בלבד. לאחר מותו של לורד לוורהולם, הגבעה נמכרה לאנדרו ווייר, נשיא חברת מרקוני. בית האחוזה ניקרא מאז Lnverforth House ומשמש כיום כבית החלמה. במהלך השנים המקום הידרדר - הפרגולה שקעה, הקורות נרקבו והצמחיה גדלה פרא ופגעה בעמודי האבן.
בשנת 1960 רכשה מועצת מחוז לונדון את אדמות ה- Heath Lodge, האחוזה השכנה אשר הפרגולה מובילה אליה, שיקמה את הגן ופתחה אותו לציבור ב- 1963. ייחודו של גן הגבעה בשלווה המדהימה שהוא משרה מחד, ומאידך - בהפתעות הרבו הנקרות בדרכו של המטייל: עושר רב של צבעי עלווה משולבים יפה, שילוב מעניין של צמחיה מעוצבת באופן פורמלי וחופשי ומראות משתנים לאורך שבילי הגן. "פרס" מיוחד למבקרים בגן במהלך חודש מאי היא הפריחה הססגונית והמרשימה של שיחי הרודודנדרון הרבים. בשנת 1989, האגודה לשימור ופיתוח אתרים פתוחים בלונדון, ה- Corporation of London לקחה חסות על הפרגול שהופרדה מבית אינברפורת' ונרכשה ע"י מועצת העיר. עבודות השיקום כללו בנייה מחדש של קירות הלבנים התומכות ששקעו באדמת המילוי, חיזוק המבנה, ריצוף, שיחזור עמודי האבן והמעקות והחלפת קורות העץ, דבר שהצריך הבאת 300 עצי אלון מדרום צרפת! חריגות הכרחיות מהעיצוב המקורי קיבלו אישור מדיוויד מואוסון, נכדו של יוצר הפרגולה ובעצמו אדריכל מכובד.
תוכניות הצמחיה של מואוסון לא נמצאו. לפיכך, במטרה להציג את הפרגולה בכל הדרה האדוארדיאני, נעשה שיחזור של רשימת הצמחים על פי מגזין לגנן משנת 1912 שבו הופיע תיאור טוב למדי של התכולה. מטפסים אקזוטיים, שמוצא רובם מסין, כמו מיני יסמין, יערה, זלזלת (קלמטיס), ורד ארגמני (Crimson ramblar) וויסטריה, שפריחתה השופעת מרשימה במיוחד, מעטרים שורות של עמודים מאבן-פורטלנד. הפרגולה נמשכת לאורך 245 מטרים ומוקפת ב- 18 דונם של גני נוף.
בפרגולה מומלץ לשוטט באיטית כדי להיכנס לאווירה השלווה של אותה תקופה. לדמיין כי הנך אחד האורחים במסבת הגן של לורד לוורהולם ולרשותך עומד כל הזמן שבעולם להתענג על האווירה הקסומה לפני החזרה למסיבה. יש מי שהתחושה בפרגולה תזכיר לו יותר סיפון של אניית נוסעים מאותה תקופה, מאשר גן פרטי של מישהו...
כדי לספוג את האווירה המיוחדת כדאי לפנות מספר שעות ולא להתבייש להצטייד בבקבוק יין טוב ואפילו בכסאות מתקפלים, כדי לשבת ולשתות אל מול הנוף בנקודות נבחרות. ניתן כמובן לרדת לגן הגבעה במדרגות הנמצאות בקצה המערבי של הפרגולה, מצוידים בשמיכה וסל פיקניק. נראה שהמקום נשאר סודי למדי, מאחר ומספר המבקרים אינו רב ונשמרה תחושת הפרטיות.
להמשך קריאה על שלושה גנים בצפון איטליה