הגן הבוטני לצמחי הבר של ישראל

הגן הבוטני של הר הצופים, מחקה את הנופים הטבעיים של הארץ, ויש בו אוסף מדעי שמייצג את צמחיית הבר של ישראל מהחרמון ועד המדבר. לקראת חגיגות ה-75 להקמתו, יש בכתבה סקירה רחבה על אודות הגן.

כתבו: הגר לשנר ומימי רון; צילמה: מיכל מונוסוב

במרומי הר הצופים בירושלים, מאחורי השערים והחומות של קמפוס האוניברסיטה העברית, צפונה פינת חמד ירוקה, פורחת ושקטה; רבת יופי ועלילות – הגן הבוטני של הר הצופים. הגן הבוטני הוא דוגמה יפהפייה לגן ארצישראלי – הגן מחקה את הנופים הטבעיים של הארץ, עם מיני הבר שלה. כך במהלך רגוע ובזמן קצר, תוכלו לשוח בין הערבות הירקרקות של נחלי הצפון, בין עצי הקטלב אדומי הגזע מהחורשים של הרי ירושלים, להתבשם בריח הלענה מהר הנגב הגבוה וליהנות מהאירוסים של חולות מישור החוף. כל אלה אגב הליכה בשבילים שוקטים ומוצלים אגב הצצה אל נוף הקדומים של מדבר יהודה. ציוץ הציפורים ופכפוך המים בפלגים מלווה בצליל קריאת המואזין מכפר סמוך וגם בהמית העיר המקיפה את הגן מכל עבר.

הגן הבוטני בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, הוא הגן הוותיק ביותר בארץ המוקדש כולו לצמחי הבר של ישראל, הגן שהוקם בימיה הראשונים של האוניברסיטה חוגג השנה 75 שנים להקמתו. שבילי הגן מקפלים בתוכם אוצרות טבע, נוף והיסטוריה. ראשיתו של הגן מצער – חלקה דחויה ובעייתית בשולי הקמפוס הנבנה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, על קרקע דלה, בגבול המדבר; וכיום זו היא פינת חמד פורחת ומלבלבת בלב הרצף העירוני של ירושלים.

האוסף המדעי של הגן הבוטני מייצג את צמחיית הבר של ישראל מהחרמון ועד המדבר. גדלים בו כ-800 מיני בר שהם כשליש מכל צמחי הבר שבארץ. כל חלקה בגן מייצגת אחד מאזורי הצומח הטבעיים של הארץ: חלקת הצומח של חולות מישור החוף, חלקת הצומח של הר הנגב, חלקת הצומח של החורש הים תיכוני, צומח מקווי מים, חלקה המשחזרת את התרבות החקלאית המסורתית ועוד. בגן גדלים עצים (חלקם בני 75 שנים!), שיחים וצמחים עונתיים. שיא הפריחה של הגן, כמו בכל ארץ ישראל, הוא האביב, אך אפשר למצוא מינים פורחים בכל עונות השנה – בקיץ יש פריחה בבריכות המים; בסתיו פורח אוסף הכרכומים, הסתווניות, החבצלות והחצבים; ובחורף מעטרות זלזלת הקנוקנות, רקפות וכלניות את משעוליו המוצלים של הגן.
הגן משמש "גן מקלט" לצמחים נדירים ולצמחים בסכנת הכחדה בארץ. כאן מרבים את הצמחים האלה ושומרים עליהם בפני הכחדה. הגן משמש גם בנק גנים לאותם צמחים, לצורך השבתם לטבע.

תולדות הגן הבוטני בהר הצופים

1926- זמן קצר לאחר תחילת הלימודים באוניברסיטה העברית הצעירה על הר הצופים, החלו ההכנות לפתיחת "המכון לחקר טבע ארץ-ישראל" בראשותו של פרופסור אוטו ורבורג, ובכללן הכנות לנטיעת גן בוטני,
כמקובל באוניברסיטאות רבות בעולם, בהן בצמוד למחלקה לבוטניקה קיים גן בוטני אשר משמש למטרות מחקר, לימוד ותיעוד של מצאי הצומח, כך ראו זאת פרופסור ורבורג ועוזרו הצעיר אלכסנדר איג.

1931 - פרופסור מאגנס, נשיא האוניברסיטה, החליט להתחיל בהקמת הגן הבוטני בחלקת מערות הקבורה. איג, בהסכמתו של ורבורג ובהנחייתו, החל בהכנת תכנית מפורטת ובנטיעת הגן הבוטני, שבמהותו ובהגדרתו הבוטנית היה גן פיטוגיאוגרפי כלומר גן המייצג את כל הצומח בארץ-ישראל, כאשר כל חלקה מייצגת בית גידול מסוים בזעיר אנפין.

1933 – משלחת מהאוניברסיטה בראשותו של א. איג יוצאת ללבנון ומביאה משם זרעים ושתילים של ארזים. אלו נטעו בהצלחה ושגשגו ב"חלקת הארזים", החלקה הצפונית של הגן. הארזים שרובם צלחו את שנות הנטישה (1948-1970), הועתקו מהמקום בשנת 1996 כדי להפוך את החלקה למגרש חניה.

1943-1948 – טוביה קושניר (שנפל עם הל"ה) מקים בגן את חלקת הגיאופיטים. גולת הכותרת של החלקה היו האירוסים מקבוצת "אירוסי ההיכל". גם האירוסים שרדו את שנות הנטישה.

1948 - הר הצופים נותק משטח ישראל במלחמת השחרור ונשאר מובלעת המוקפת בשטח ירדני במשך 19 שנים. פעם בחודש עלתה שיירה של חיילי מילואים לחודש שמירה על ההר. הטיפול בצמחי הגן הבוטני הופסק, פרט לחלקת הארזים אשר המשיכה לקבל השקיה על פי הוראתו של המפקד במקום (שכינויו בפי כל היה "מלך ההר"), וזה אפשר את קיומם. לאורכו ולרוחבו של הגן נחפרו תעלות קשר ועמדות ירי, ומוקשים הוטמנו באדמתו. על אף כל זאת, שרדו רבים מן העצים והשיחים.
בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, החליטו לשקם את מבני האוניברסיטה ולהוסיף בניינים חדשים כדי לחזור וללמוד בהר הצופים. בנוסף הוחלט על שיקום הגן הבוטני.

1970 - קבוצת גננים, בראשות מאיר שאואט, התחילה לטפל במה שנותר מהגן של איג. הם גזמו ופרצו שבילים בסבך ורשמו את כל מיני הצמחים שנותרו בגן.
הוקמה ועדה להכנת פרוגרמה לגן המחודש, שהייתה מורכבת מאנשי המחלקה לבוטניקה, אנשי מנהל ואדריכלים ממחלקת הפיתוח של האוניברסיטה. נקבעו מטרות הגן והנחיות לביצוע. משרד האדריכלים "יהלום – צור" הכין את העיצוב הראשוני של מערכות השבילים ושינויי הטופוגרפיה שחלו בעקבות הבנייה החדשה בהר הצופים. החלו לבצע עבודות עפר, הקמת מסלעות, מערכות שבילים, ברכות מים, מבנים למשרד ולמחסן.
להקמת חלקות חדשות, הובאו אדמות וסלעים מחלקי הארץ השונים לחלקות המתאימות, למשל סלעי כורכר ואדמות חמרה וחול הובאו ממישור החוף לאכלס את החלקות של מישור החוף בגן. בו זמנית נאספו צמחים וזרעים אשר מהם גודלו שתילים לחלקות השונות. פעולת המשתלה נעשתה בתחילה בגן הבוטני בגבעת רם ויותר מאוחר בהר הצופים. לחלקות הותיקות נוספו חלקות שמייצגות את צמחי סיני ואת צמחי החרמון, וכן חלקה לעוורים.

1988 - הגן נחנך בטקס רשמי.
לאורך השנים מאז שנחנך מחדש, עבר הגן תהפוכות רבות. חלקת הארזים נהרסה וכך גם חלקת החרמון והוקם חניון בשטח חלקות אלה. לעומת זאת נבנתה חממת ריבוי והוקמה חלקה המשחזרת את החקלאות המסורתית של ארץ ישראל.

מזה כחמש שנים עובר הגן רענון

צמחים שהתנוונו או מתו מוחלפים, השילוט חודש וכן נוספו לגן מיני צמחים חדשים. וחשוב מכל, מאז שנת 2000, הוכפל מספר המינים המיוצגים בגן. הגן שם לו למטרה בשנים אלה תצוגה לא רק של הצמחים הנפוצים והמאפיינים, אלא גם ריבוי ושמירה על אוכלוסיות של צמחים נדירים ושל צמחים בסכנת הכחדה. הסביון הזעיר ביותר והאלון הרם ביותר מיוצגים בגן, מטופחים ומטופלים באותה מידה.

בנוסף לערכו הבוטני - גנני,

יש לגן ערך היסטורי וארכיאולוגי. בצידו המזרחי של הקמפוס בהר הצופים נמצאו מערות קבורה מימי בית שני, הידועה שבהם היא מערת ניקנור. במערה זו נמצא ארון קבורה של ניקנור מאלכסנדריה, שתרם דלתות נחושת לבית המקדש.
המציאה החשובה הלהיבה את דמיונו של מנחם אוסישקין, מראשי התנועה הציונית ויו"ר הקרן הקיימת לישראל, שעזר ברכישת אדמות הר הצופים למען הקמת האוניברסיטה העברית. הוא העלה את הרעיון להקים במתחם מערות הקבורה, את הפנתיאון הלאומי. לקידום הרעיון העלה את עצמות פינסקר וקבר אותו במתחם וציווה בצוואתו שיקברו גם אותו באתר נכבד זה. כן נהיה בשנת 1941. מלחמת השחרור קטעה את חזונו של אוסישקין ולימים הקימו בהר הרצל את חלקת גדולי האומה, שיעודה זהה לחזון אוסישקין. קברי פינסקר ואוסישקין עדיין נמצאים במקום.

תפעול הגן

הגן מחולק לחלקות המייצגות את אזורי הצומח של הארץ, בכל חלקה, הצמחים המאפיינים אותה. צמחים אלה אין להשיג במשתלות, לכן חלק ניכר וחשוב של העבודה בגן היא איסוף זרעים של צמחי בר באזורי הארץ השונים, ניקוי הזרעים, זריעתם במשתלה, גידול השתילים, שתילתם בחלקות הגן וטיפול שוטף בהם. הטיפול השוטף כולל עישוב, אך להבדיל מגן נוי רגיל, העישוב הוא סלקטיבי, יש להבחין את מי מוציאים ומי נשאר, כי הרי גם "עשבים" הם צמחי בר, ואלו שאינם משתלטים נשארים, כי גם להם מגיע ייצוג. השקיה בתקופות יובש משקים חלק מן הצמחים, למרות שהצמחים הם צמחי בר, יש לדאוג לצמחים שנשתלו לאחרונה ולעודד גידולם ובנוסף, אין הר הצופים בית גידולם של מרבית הצמחים ויש לעזור להם לחיות כאן. עבודה נוספת שמתבצעת באופן שוטף היא רישום ותיעוד הצמחים ושילוט הצמחים והחלקות.

אוספי הגן

אוסף זרעים – זרעים נאספים ברחבי הארץ ובגן עצמו. לזרעים שימוש בהעשרת האוסף הצמחי של הגן, לצורכי לימוד ולהחלפה עם גנים בוטניים אחרים.

אוסף אירוסים – אירוסים מקבוצת אירוסי ההיכל. זוהי קבוצה שכלולים בה המינים היפים והמרשימים ביותר. מיוצגת בארץ ע"י 8 מינים נדירים ואנדמיים (נמצאים רק באזור הגיאוגרפי המצומצם של ארץ ישראל ושכנותיה הקרובות) – אירוס הנגב, אירוס הגלבוע, אירוס שחום, אירוס הארגמן, אירוס ירוחם, אירוס נצרתי, אירוס החרמון ואירוס הדור.

אוסף גיאופיטים – צמחי בצל ופקעת ממינים שונים.

אוסף צמחים נדירים – כדוגמת אזוביון דגול שהיה נפוץ בקרקעות החמרה במישור החוף, בית גידול שכמעט נעלם מתחת לשלמת הבטון והמלט; סם-כלב מזרחי – שיח הגדל ליד מקווי מים ונכחד מרוב המקומות; חלביב יווני - מטפס הגדל בשולי הנחלים של מקורות הירדן ונשקפת סכנה לקיומו; חומעת האוירון – מין אנדמי של מישור החוף הידוע כיום בטבע משני אתרים בלבד, שגם הם בסכנת הכחדה מידית; ועוד רבים אחרים. בגן הבוטני יוכלו צמחים אלה להתרבות, ומכאן יוכלו בבוא העת לחזור לטבע, למקומות שבהם נכחדו.

חקלאות מסורתית – חלקה המשחזרת את החקלאות המסורתית ובה עצי בוסתן – זית, שקד, תאנה ועוד, וכמו כן ערוגות לצמחי חקלאות חד-שנתיים מסורתיים כמו – פול, עדשים, חומוס, פשתה ועוד. בצמוד לחלקה מתנוססת שומרה, מבנה אבן שבו התגוררו בעבר החקלאים בעונת האסיף.

ציפורים וחיות אחרות – הגן, כשטח ירוק ופתוח, משמש מקום בטוח למינים רבים של ציפורי שיר. אפשר לנצל זאת לסיורים ולתצפיות בציפורים. חרקים, זוחלים ויונקים קטנים חיים ומבקרים בגן ומוסיפים לו חן מיוחד.

פעילות אקדמית בגן

מחקר אירוסי ההיכל – עבודת ד"ר ע"י יובל ספיר בהנחיית פרופ' אבי שמידע.
מחקר הידרולוגי הבודק את השפעת הנוף של עצים על איסוף מי גשם בצל העצים (במסגרת קורס בגיאוגרפיה פיזית).
מחקר על ההאבקה במרות ירושלים.

יום עיון - אחת לשנה מתקיים בגן יום עיון שמוקדש לצמחית הבר של ארץ ישראל. יום העיון נערך לזכרו של מאיר שאואט, שניהל את הגן הבוטני מאז שחודש בשנת 1970 ועד תחילת 2004.

בירושלים יש שני גנים בוטניים נוספים. הגדול בהם הוא הגן הבוטני בגבעת רם שבשונה מהגן בהר הצופים, הוא גן כללי ובו אוסף צמחים המייצגים אזורי צומח מהעולם כולו. גן קטן, הותיק בין השלושה הוא הגן הלימודי של מכללת דוד ילין.

להמשך קריאה על גן על פני תהום