שלושה גנים בצפון איטליה

כתב: יוסי כפרי

אגם "לה-גרדה" (Lago di Garda), השוכן בחבל ורונה שבצפון איטליה, הוא אגם צר וארוך (50 ק"מ אורכו ורוחבו נע בין 3 ל-18 ק"מ), שחלקו התחתון מתרחב ומקנה לו מראה הדומה במעט לגיטרה. האגם נוצר בעידן הקרח האחרון והוא הגדול באגמי איטליה. מימיו מתנקזים בסופו של דבר לנהר הפו.
לאורך חופי האגם ממוקמים בתי נופש רבים, עיירות ובתי מלון, כולם מוקפים בגנים מרהיבי עיניים. הטמפרטורות בסביבת האגם בדרך כלל ממוצעות, במיוחד בהשוואה לטמפרטורות השוררות בהרים המקיפים אותו. משום כך ניתן לפגוש בגנים הרבים שלחופיו גם צמחיה ים-תיכונית.
פתחנו את טיולנו בצפונו של האגם, בעיירה ריבה דל-גרדה. כלפי צפון נפתחת העיירה לעמק לא גדול, בעל אופי חקלאי. מעל לעיירה ובצמוד לה, נמצא מפל מים גבוה ומעניין מאד בשם "מפלי-וורונה"(Cascata de Verona Gruta). במפל זורמים מימיו של נחל "טאנו", אשר במשך כ- 20.000 שנה חפרו כאן מנהרה צרה מאד בה נופלים המים מגובה של כ-100 מטר. (לאתר האינטרנט של מפלי וורונה)

בעלי המקום פיתחו כאן גן קטן מאד על טרסות, שביניהן מתפתל לו שביל העליה אל המפל. בגן מאות צמחים משולטים בשמם, וניכרת חיבה מיוחדת לצמחים מנונסים. האחראי על המקום סיפר לנו כי זו יוזמה ותכנון שלו, עם מעט עזרה מגנני העיירה.
בגן ראינו ערערים ננסיים, עצי אדר כפני קטנים בעלי צבע אדום עמוק וחזק, צמחיה טרופית וצמחיה ים-תיכונית. המקום כולו שורה בצילם של עצים ותיקים.
מכאן ירדנו דרומה, ללימונה, עיירה קטנה מאד הבנויה על צלע הר היורד ישירות אל האגם. הכל מיניאטורי כאן וכך גם הנמל הזעיר ובתי הקפה שמסביבו. העיירה קרויה על שמם של הלימונים הרבים הגדלים בה.

עוד 20 דקות נסיעה דרומה ואנחנו בגני "וויטוריאלה"(Vittoriale) הנמצאים בעיירה גרדונה. זהו גן שנבנה מסביב לכמה מבנים עתיקים ובו חלקים השונים מאד האחד מן השני. "אגם המחול" ובו כמה טרסות המובילות אל בריכה הבנויה בקווים מעוגלים, שמעליה עצי צפצפה גבוהים; "גן הסמלים" ובו מעוצבים סמלי רומא בתוך מדשאה קטנה; "גן העונות והפירות" שבו פסל אשה הנושאת סל פירות, שמסביבה שתולים שיחי הדס, הגזומים נמוך ומעוצבים בצורה פורמאלית ומעוגלת; "הגן האיטלקי" פתוח לשמש ובו חלקות של ורדים ממינים ומזנים שונים, חלקם צומחים מעל פרגולה צרה לאורכו ולרוחבו של הגן; ב"גן המפגשים" גדלות מגנוליות יפות מאד.

בצידו הדרומי של האגם נמצאת העיירה פאצ'יארה Peschiera. מכאן, כ-10 דקות דרומה בכביש מס' 249, מגיעים אל היפה שבגני האגם.

גן "פארק סיגורטה"

נמצא בעיירה וואלג'יו סאל-מינציו. חייו של גן זה התחילו בשנת 1617, כ"ווילה-מאפיי" שתיכנן האדריכל V. Pelelesina. בשנת 1895 הפך המקום למפקדתו של נפוליאון השלישי.
במשך 40 שנה הפך קרלו סיגורטה, בעזרת מימיו של נחל מינציו, את המקום לפארק קטן ונפלא. נכדו של קרלו, אנצו, הביא את הגן למצבו היום ובשנת 1978 נפתח הגן לתיירים מכל העולם, הקוראים לו "מקדש האהבה".

אפשר למצוא בפארק עשרות פינות ייחודיות, כמו "סיבוב ההורטנסיות","פינת המרידיאן" עם שעון שמש, מדשאת הבריכות הענקית והמרכזית של הפארק, כשבבריכות דגי זהב וצמחים מסביב להן, שטח זיתים וברושים עם מקווי מים, "שדרת האירוסים" ועוד פינות שקצר המקום לתיאורן. בין עצי החורש אפשר למצוא את אורן הצנובר, מיני צפצפה, מיני מילה, ואלון התולע. עצי אדר כפני מביאים לחורשות צבע נפלא.

הגן משרה תחושת סדר וניקיון, המבוטא במדשאות המטופלות היטב. בקצוות המדשאות שילובים של צמחים כגון: מיני ברברית ליד ערערים ולפניהם אירוסים. ההתייחסות כאן היא א-סימטרית באופן מכוון. תפגשו כאן פינות לשתיית קפה מוצנעות מתחת לעצים וגם מבצר קטן. דרכי המעבר לרכבי השרות נסללו מאבנים משולבות בגודל 10 על 20 ס"מ. לאורך השדרות והשבילים נשתלו ורדים.
בחורשות ישנם שבילי טיול רגליים, ותוכלו לפגוש בהן בעלי חיים מעטים. כדי לסייר בפארק קיימות אפשרויות לשכירת רכב גולף למבוגרים ואופניים לצעירים.
אין זה מקום לטיול של חצי שעה, זהו מקום המיטיב עם המטייל ככל שיארך ביקורו. לסייר בו לאט, לספוג מה שיותר, להריח עוד ועוד, לשבת בניחותא באחת מהפינות ולתת לנשמה רגיעה.

לאתר של הגן

עומר כיאם כתב:
"חלקת שדה פורחה בירק שליו
יובל מרווה ירנין נווד עייף
לגום מימיו, אותם אל נא תדליח
כי נשקום שפתי חמדת הלב".

ואילו ר' יעקב יוסף מפולניאה אמר: "הטבע - הוא השכינה".
גנים אלה שונים הם מהרגיל במקומותינו ואל לו למטייל באזור מלהחמיץ זאת. ההנאה ממש מושלמת.

להמשך קריאה על אוסף צמחי זכוכית בבוסטון