שילוב של אמנות ואומנות שימושית עם גננות אקולוגית יוצרים מרחב מגונן ומיוחד, שאפשר לשוטט בו שעות מספר מבלי להשתעמם.
כתבה: נגה יער צילם: פרדי נפתלי
הגינה בה נבקר הפעם מספקת לנו הזדמנות לראות גן שאיננו גן בוטני בזעיר אנפין, אין בו מגוון עצום של צמחיה, אבל יש בו שני מרכיבים חשובים המושכים את עינו של המבקר: האחד – שימור צמחיה ותיקה שהיתה קיימת בגן זמן רב לפני שהפך להיות גן עכשווי, עובדה המעניקה צל נעים בגן ושמץ של תום עם ריח של פעם; והשני- שילוב מלאכת אמנות במלאכת הגינון וכל זאת בגישה ידידותית לסביבה.
המדובר בגינה המלווה את הבית, הסטודיו והגלריה של נחצ'ה במושב חבצלת השרון, ישוב כפרי בתחום עמק חפר, בסמוך לחוף הים. כן, נחצ'ה הוא שמה של אשה - המתכננת, המגננת, המפסלת, המערבבת וצובעת בטון.
הבית היה בשנות השלושים של המאה העשרים ביתם של חקלאים, ובגלגולו הנוכחי נותרו בחצרו מספר עצי הדר, כמה עצי אורן, ברושים, וגפן אחת זקנה.
בחצר עמד משכבר הימים לול לגידול תרנגולות - סככה פשוטה ומכוערת, מקורה בגג אסבסט אפור ורצפתה גם היא פשוטה, מבטון גס. באמצעים מינימליים הפכה הסככה לסטודיו, שבו מתנהלים חיי הבית מרבית שעות היום. הן בשעות עבודת הסטודיו והן בשעות הרגיעה או האירוח. כאן מצוי התנור, מערבל הבטון, הצבעים וגם השולחן להסבה.
הגפן האחת הזקנה נשמרה וטופלה, והיום היא נכרכת על אחד מעמודי הסככה ומכסה את הגג בעלווה ירוקה רעננה ומצננת. כך, כמעט מבלי לשנות דבר ומבלי לבנות קירות עם חלונות זכוכית כאלה או אחרים, הפכה הסככה הבלויה לסדנת קסם שנעים לעבוד בה, לשבת, לשתות כוס קפה, לקטוף מן הענבים ולצפות בגן.
בית האימון שגידלו בו פעם אפרוחים, שופץ והפך לגלריה, שבה מוצגים הפסלים וכלי הקרמיקה שמייצרת נחצ'ה. לגלריה צמודה חצר תצוגה ובה מסודרים כלי הקיבול הגנניים העשויים בטון ובהם שתולה צמחיה להדגמת השימוש בהם. במרכז החצר שתול בערוגה עץ אלון התבור שסביבו ערוגה מוגבהת המיועדת לישיבה ולתצפית אל כל כיווני החצר.
פסלים, ספסלי ישיבה סוריאליסטיים ותכשיטי גן מפוזרים בגינה, חלקם תלויים על העצים כביצים ענקיות. הבוסתן הישן, שעציו היו זקנים ונגועים במחלות, הפך לגן פורח שיש בו עצי פרי, מרחב ישיבה, עצי נוי ובריכת מים ססגונית גם יחד.
למעלה בגן, מעל הסטודיו, שולט במראה הנוף עץ כסיית האבוב. בעת פריחתו הזוהרת הוא בולט למרחוק ומזמין מבקרים לגן. בולטים פחות במבט ראשון - אך גם להם מופע פיסולי - הם העצים הנוספים שניטעו במהלך שנות שיקום הגן , ובהם אלמוגן כרבלתי, בומבק הודי, כרבל לביד ושני פרטי טבבוית איפה.
גדר ההפרדה מן הכביש הסואן הסמוך מורכבת משיחי מלולויקה מצומדת, שמרקמם מתחבר יפה אל מרקם עצי האורן הוותיקים.
צמחים ותיקים ופשוטים
מרבית הצמחיה היא כזו שהשתמשו בה בגננות עם תחילת ההתיישבות בארץ. אפשר למצוא כאן הביסקוס סיני, מוריה מכבדית כגדר חיה וכפרטים בודדים. בכלים המיוחדים המשולבים בגן או בחצר הגלריה שתולים צמחים פשוטים וותיקים, כטקומית הכף, הרדוף הנחלים ובוגונווילאה נאה, מעוצבת על גזע. למעשה זהו גן ישראלי ים תיכוני צנוע, גם ללא הצהרת כוונות בפי בעלי הגן.
הקיץ בחבצלת הוא לח ומעיק, והחורף נעים וגשום כמו בכל אזור החוף. האדמה המקומית חולית וקלה ומרבית הצמחיה אכן מותאמת לאקלים זה. כל השיחים שנמנו למעלה עמידים בתנאים אלה ללא טיפולים מיוחדים. כן רבים בגן פרטי צמחי הבצל, כאמרליס יפהפה, אגפנטוס אפריקני, דיאטס דו-גוני ודיאטס גדול-פרחים. בפינות הצל המרובות מכוסה הקרקע במיני קיסוס שונים.
הגינה חודשה והוקמה במהלך של יותר מעשר שנים. מעולם לא נכנס בה גנן, הכל נעשה בידיהם של בני הבית ובתכנונה של נחצ'ה . עוד בטרם למדה גננות ברופין ידעה מהו הקו האמור להיות בגינה.
במידה מסויימת, ההתייחסות הראשונית לגן היתה מנקודת הסתכלות אמנותית ובנתינת כבוד לצומח הקיים. כמו בשימור עץ הדר האשכולית ותיק ביותר, שהיה שתול בתחום מתווה התרחבות הבית ואפשר לראות כיצד שולב עם הבית ובלבד שלא יעקר. גישה זו ננקטה בכל שלבי שיפוץ הבית, וכך גם שמרו את מראהו הראשוני, וזה נשאר במתאר הארכיטקטוני הפשוט של שנות השלושים.
לומדים בדרך הקשה
בשנים הראשונות נהגו בני הבית כמו כל עמך ישראל: הולכים למשתלה ומחפשים מה יפה. כך נשתל בחצרם, בקרבת בריכת הביוב, עץ שלטית מסופקת (פלטופורום), בהמלצת אחת המשתלות. לא עברו שנים רבות ושורשי העץ היפה חדרו למערכת הביוב והרימו את הריצוף. מובן שהעץ נכרת, לדאבון הלב. עם הזמן למדו בני המשפחה, בדרך הקשה, כי אין די בהמלצות בעלי עניין אלא כדאי לחקור וללמוד על כל עץ וצמח שעומדים לטעת בחצר.
נחצ'ה עוסקת היום בשיקום גינות ובעיצוב אלמנטים פיסולים בגנים, אך אין הגינות האחרות כגינתה היא, כל גינה בהתאם למקום ולבעלי הבית וטעמם הייחודי.
ידידות לסביבה
מן ההתחלה הגישה לשיקום ולבניית הגן היתה ועודנה ידידותית לסביבה. אין משתמשים בגן זה בחומרי הדברה ודישון כימיים. את האשפה הביתית האורגנית מפרידים מן האחרת ומכינים קומפוסט בחצר. חלקי גן שהיו נגועים בעשבי בר עקשניים כגומא הפקעים (סעידה), הודברו בסבלנות אין קץ, במשך שנים הונח על הקרקע חיפוי טרמי של יריעות ניילון שספגו את חום השמש – והשמידו כמעט לחלוטין את עשבי הבר המזיקים לגן.
בימים שחלקת הדשא היתה נגועה בזחלים ובמזיקי קרקע למיניהם, הניחו לדוכיפת ולעורבים לעשות את מלאכת האיסוף וההשמדה. היום הגן נקי כמעט ממזיקים והדוכיפת ממעטת לפקוד אותו. לעומת זאת, מלא הגן בבעלי כנף אחרים, חיות וציפורי שיר. פשושים וירגזים מקננים להם בין מיכלי הענק והפסלים, הצופיות מרפרפות מן ההיביקוס אל עצי ההדר ומשם אל כסיית האבוב ומקננות על עץ האשכולית שבמרכז החצר.
עורבים ועורבנים מזנבים בחופשיות מן הבונזו של כלבי הבית, חתולי הבית מתפנקים על כסאות הבטון הוורודים שבשמש, ואילו הקיפודים המרובים בגן, זוללי חיפושיות המלדרה (חומייני), נהנים מיחס מיוחד ועוד יותר: בבואם לשתות ממי בריכות הנוי (שלוש במספר) הם גולשים לעתים על הדפנות החלקלקות ואינם יכולים לעלות חזרה. כאן באה יד בעל הבית לעזרה - בכל בריכה הונח סולם קטן מברזל והקיפודים עולים בו וחוזרים ונעלמים בסבכי הגן.
בימי הקיץ קל למצוא את הגן ולבקר בו, צריך רק ללכת בעקבות הפריחה הזוהרת של עץ הכסיה. בשאר הימים, מי שמבקש לראות את הגן היפה ואת תכשיטי הקרמיקה הצבעוניים המקשטים אותו, לנסות לשבת על ספסל סוריאליסטי - מוזמן לבקר בחבצלת השרון על פי השלט גלריה יונה Yo-na, ליהנות מן הגן ואולי אפילו למצוא רעיונות נחמדים לגינה הפרטית.
להמשך קריאה על גינות של יוני מונז'ק