כתבה: נגה יער צילום: אוריה תדמור
דומה כי נדרשת יצירתיות רבה בשיקום גינה קיימת, אף יותר מיצירת גינה חדשה בשטח נקי. יתכן כי העיקרןן "אל תעקור נטוע" מפריע לא אחת לתכנן גינה מחודשת באופן נכון.
עצים קיימים מהוים לפעמים אילוץ במקרים אלו נדרש מן המתכנן דמיון רב כדי ליצור מהקיים גינה הרמונית. ונכונה. אבל, יותר מכל אלו, נדרש שיג ושיח מעמיק בין המתכנן לבין המזמין. בנושא זה. בעיקר, מתמקדת הכתבה הזאת: הדרך הנכונה שבה יכולים בעלי הגינה - בדיאלוג עם המתכנן - לממש את רצונותיהם, שבמקרים רבים הם רק החזקת תחושות בטן.
מה היה פעם
סיפורה של גינה זו בא לתאר גם כמה בעיות ופתרונות בשיקום גן קיים, רב שנים. הגן בו מדובר שייך לבית פרטי, דו-קומתי, שאינו מהודר במיוחד ואין בו כל חידושים אופנתיים. הבית מצוי בפרבר של עיר קטנה במישור החוף.
במקור ישבה עיר זו על חולות זכים ולבנים. בטרם התרחבה העיר, היו פזורים בחולות שרידי בוסתנים של הערבים שגרו באזור. אפשר היה לראות גפנים, עצי תאנה, עצי הדר ועצי רימון שצמחו היטב בקרקע החולית.
בשנות השמונים החלה בעיר תנופת בנייה מסיבית של בתים צמודי קרקע. קבלני הבניין דאז (כמו גם היום) מסרו את מפתח הבית עם "מתנת" שטח נקי ומיושר מלמעלה, מצופה בשכבה דקה של אדמת חמרה שנחפרה מעמקים (נזז). חמרה זו מאופיינת במרקם גרגרים דק, הנוטה להיאטם במגע עם מים, כך שלא נותר אוויר בין הגרגרים. זוהי קרקע גרועה לגינות, שדורשת תוספת רצינית של חומר אורגני. שכבה זו היוותה גם מסווה לפסולת חומרי הבניין שנותרה סביב הבית.
האזור בו יושבת העיר, מצוי בקו שני של חוף הים. מרובה בו הלחות בקיץ, והטמפרטורות אינן קיצוניות. בחורף ממוצע יורד גשם בכמות מספקת לתחזוקת גן עם תוספת צנועה של השקיה.
אפשר לומר בבטחה כי יש אפשרויות רבות ומגוונות באזור זה להקמת גינה נכונה בעלת מגוון נאה של צמחיה, הן טרופית והן ים-תיכונית (לא זו המאפיינת גינון ים תיכוני הררי) ואפילו צמחים רבים שמוצאם מיבשת אוסטרליה היובשנית או מדרום אפריקה נראים כאן במיטבם.
הגן שבו מדובר קיים מאמצע שנות השמונים היה זה גן אופייני לתקופה זו שאינו שונה מהגנים שסביבו. הקרקע לא טופלה כראוי, מערכות ההשקיה אף הן לא היו חכמות וחסכוניות כמו היום ובעיקר - התכנון מלכתחילה היה חסר דמיון.
לפני מספר שנים התחלפו בעלי הבית, וכאן מתחיל סיפור הגן המחודש.
בעת קניית הבית, הגינה הייתה קונבנציונלית. הגן האחורי כלל דשא מלבני שהיה תָחום על ידי קריסה גדולת-פרי (קריסה גדולת-פרחים) והדס מצוי. בשתי פינות הדשא היו נטועים שני דקלי וושינגטוניה חוטית, שבקרבת האחד מהם, בתוך הדשא, נטוע זית אירופי. בשביל המקשר בין הגן האחורי והקדמי שימשה דבורית מעוצה כהפרדה מחצר השכן. שפלרה מקרינה התנוססה בכניסה וגדר חיה של שיחי יצהרון מנוקד (עץ-השמן המנוקד) הפרידה בין הרחוב לחזית הבית. סמוך לחניה היו נטועים עץ אראוקריה רמה וציקס מופשל שהיו שיא האופנה הגננית בשנות ה- 80. דקל וושינגטוניה חוטית, שלישי במספר, הצל על הכניסה לבית.
תהליך חידוש הגן
בעלי הבית שהגיעו ממושב בגולן, הם בעלי אוריינטציה חקלאית והאמינו בתחילה שיוכלו לשקם את הגינה בעצמם. לאחר מספר ניסיונות שלא עלו יפה, החליטו להסתיע באנשי מקצוע. הם בחרו בדרך שמומלצת כנכונה, של עבודה מול מתכנן מקצועי (אגרונום בהכשרתו) לפני הביצוע בפועל. רצונות בעלי הגן לא היו מגובשים והיתה בהם ציפייה שהמתכנן יגיש הצעה בעלת עקרונות גנניים נכונים וקו ברור.
בדיעבד, עם התחדדות "החושים הגנניים" שלהם, אפשר לומר שהיו מקבלים בשמחה הצעה לגינה שהקו המנחה שלה הוא חסכון במים על כל המשתמע מכך, לחילופין, היו שמחים לקבל גינה בעלת מאפיין ברור שתואם את האקלים והקרקע של קו שני לחוף הים, הן מבחינת צמחיה והן מבחינת אלמנטים דוממים. בעלת הגן אומרת כי לצערה מה שנוצר בסופו של דבר, אינו גן עם אמירה ברורה, אלא "מִישְמַש חביב".
סיפורה של גינה זו הוא סיפורן של מרבית הגינות הפרטיות בפרברי הערים. גינות שבעליהן משקיעים בהקמתן כוונה טובה וכסף רב ואף נוקטים באופן תיאורטי בדרך נכונה, דהיינו, נעזרים במתכנן ובגנן, לעומת הדרך הקלה והזולה של עבודה עם גנן בלבד. אך בסופו של דבר, התוצאה לא עולה בקנה אחד עם הציפיות.
בשיחה עם בעלת הגן היא מודה, כי בשלב התכנון היתה צריכה לעמוד על כך שתוגש הצעה בעלת מסר משמעותי, מה שהיה נותן לגינה קו ואופי ברור שמשקף את טעמם ואורח חייהם של בעלי הגן. המסקנה האחת העולה מכך היא שמי שניגש לתכנון גן חדש או לחידוש גן קיים. צריך להקדיש מאמץ וזמן לזיהוי הטעם הגנני שלו, גם אם בתחילה הוא חבוי ובלתי מודע. אין לסמוך בעיניים עצומות על המתכנן. יש לדרוש ממנו מספר הצעות עקרוניות ולבחור איתו את המתאימה ביותר.
המסקנה השניה היא שעל המתכנן להשקיע זמן והקשבה ולהבין את רצונות בעלי הגן המיועד, להצביע בפניהם על נקודות התורפה של מאוויהם הגנניים, להציע להם תוכניות חלופיות ולהסביר על מה מבוססת תוכניות אלו. עליו להעניק לבעל הגן ידע בסיסי לעל תכונות הצמחים שיהיו בתוכנית: האם הם מאריכי שנים או שמא יהא עליו להחליף צמחים פעמיים בשנה; יתכן וכדאי להראות תמונות או ללכת עם המזמין לסיור במשתלות. בכל מקרה, אין המתכנן יכול ל"הנחית" על המזמין את טעמו; על המתכנן לברר מי יטפל בגן - האם הגן יתוחזק בידי בעלי הגן או שיעזרו בגנן, זוהי שאלה משמעותית הנוגעת לעתידו של הגן ועד כמה ייהנו ממנו בעליו או שמא יהיה עליהם למעמסה.
שיקולי בחירת אופי הגן מתפרסים על קשת רחבה של היבטים, ביניהם:
גיל בעלי הגן וילדיהם; האם בני הבית נוהגים לשהות בגן או שמא הוא מהווה רק מסגרת לבית; השקפת העולם של הדיירים; אקולוגית, תרבותית, חברתית ועוד; אופי טעם וסגנון של בעלי הבית מבחינת נטיה להידור ולהחצנה או לפשטות ולצניעות.
בעלי הגן, ביחד עם המתכנן, צריכים להחליט מה יהיה כתוב ב"שלט הוירטואלי" שיתנוסס בפתחו של הגן. לאחר הבחירה, תפקידו של המתכנן הוא לצקת תוכן לגן ברוח ה"שלט" שעליו הוסכם ובכך ליצור אצל המזמין הזדהות עם הגן שבו יחיה ולמנוע גן לקטני (אקלקטי - גן שבו אוסף אקראי של צמחים שאין כל קשר ביניהם) חסר עמוד שדרה.
להלן דוגמאות מספר ל"שלט וירטואלי": גן חסכוני במים, גן של צמחי מישור החוף, גן בעל מראה טבעי פרוע, גן פורמלי-שמרני-מוקפד, גן בוסתן, גן ים תיכוני וכו'.
הגן היום
שביל הכניסה רוצף מחדש מאחר והשביל הישן היה עשוי אריחי קרמיקה שהופכים חלקלקים בהירטבם. לשיפור הבטיחות הוחלפה הקרמיקה באבן 'חלילה' טבעית צהבהבה שהיא נעימה למדרך, אינה מתחממת ומונעת החלקה.
בצידו הימני של השביל הושאר דקל הושינגטוניה, סביבו פוזרו סלעים וביניהם הוקם גן התבלינים. סלעים אלו הינם אבן-ים ומהווים כאן בקידמת הגן בעיקר אלמנט קישוטי, ובנוסף משמשים למדרך בעת קטיף צמחי התבלין והתה. בהמשך, מוצבות אותן אבנים במרווחים מתאימם ויוצרות שביל מעבר אל הגן האחורי. השימוש באבן ים נכון לאזור, ועשוי בקו יפה המחבר את החזית עם הגן האחורי. שתילת צמחי תבלין בכניסה לבית, בסמוך לכביש, שנויה במחלוקת מחד, קרבתם למטבח מהווה יתרון, מאידך העובדה שהם סופגים את עשן המכוניות החולפות בכביש, מחזקת את הדעה כי עדיף היה להרחיק את התבלינים מהמטבח ולמקם אותם במקום מוגן מהכביש ולא בחזית הגינה. שבה יש לשתול צמחים בעלי מופע אחיד ויציב לאורך כל השנה.
שביל נוסף מן הכניסה מוליך אל החניה ועשוי אף הוא מאותה אבן ים. בצדי השביל - ערוגת גבנון מזן ננסי, שהנוף הנמוך שלה מכסה את שולי האבן ליצירת מראה טבעי. מתחת לחלון המטבח השכיל המתכנן להשתמש בשרך קירטומיון חרמשי ושרך שעיר המתפתחים יפה בצילה הכבד של האראוקריה. מראה השרכים משתלב עם הציקס הקיים כאן שנים רבות וזוהי דוגמה טובה של "אל תעקרו נטוע".
האלמנט החדש והמוצלח בכניסה לבית הינו מטפס אלמון הודי, שריחו הנעים מציף את המטבח בעונת הפריחה. אודם הפרחים צובע את לובן הבית, ובהיותו נוח לעיצוב הוא משמש כווילון חיצוני לחלון המטבח הפונה אל הרחוב.
שיחי הדבוקית המעוצה שהיוו הפרדה עם החצר השכנה הוחלפו בשיחי מוריה מכבדית, זו נותנת גוון ירוק כהה ונעים לשביל הצר המחבר בין חלקי הגן. שיח זה הינו בחירה נכונה, שכן גובהו אינו רב מדי ואינו דורש גיזום תכוף. שביל זה מוביל לחלקו האחורי של הגן, המצוי במפנה מזרחי של הבית. באזור זה מבלים בני הבית את שעות אחה"צ והערב.
שני עצי דקל הוושינגטוניה המוצבים בצורה סימטרית בשתי פינות הגינה הושארו במקומם, תוך התעלמות מהסמיכות של אחד מהם אל עץ הזית הוותיק אכן, כאשר קיימים בגינה עצים בוגרים, לעיתים נוטים להשאירם, למרות שלפי מידת ההתאמה ביניהם וטעמו של בעל הגן, לא היה להם מקום בגן זה.
מספר סלעי אבן ים שהונחו בשולי המדשאה מהווים מעין מסלעות שבהן משולבים כדים נטויים (ולמה נטויים?!). הכוונה בהצבתם היתה ליצור מקומות ישיבה לאורחים בעלי רוח צעירה. זאת על פי בקשתה של בעלת הבית, מבין הבקשות הבודדות שהוצבו במפורש בפני המתכנן.
מחשבות
בדיעבד, מרגישים בעלי הגן כי לא די שהמדשאה קיבלה קו תיחום מתפתל, הגורם לגן להיראות חדשני יותר ועליז. רצוי היה להקטין את משטח הדשא, וליצור מקום נוסף לשיחייה קבועה ומענינת. פס הצמחים הצר מדי התוחם את המדשאה כולל גדר חיה של קריסה גדולת-פרי שאינה מותירה מרחב מחיה הולם לצמחים נוספים. גדר זו אמנם עשויה מצמח חזק ובעל צבע ירוק כהה ופריחה ריחנית אך היא מהווה מטרד בשל הגיזומים התכופים הנדרשים על מנת להגבילה לממדים הרצויים.
גישת המתכנן לגן זה כאל גן בעל סממנים טרופיים גרמה לכך שבצל הזית ודקל הוושינגטוניה נשתלו צמחי בית בתפקיד צמחי גן, כגון קודן מגוון ושרכים ממינים שונים. לצד צמחים אלו, שהם חובבי צל וחמימות, נשתלה קבוצה גדולה של שיחי הידרנגיאה מצויה שהיא חובבת קרירות.
מרבית צמחים אלו התנוונו תוך זמן קצר ועתה היה על בעלי הבית לחפש חלופות. שולי ערוגה זו נתחמו בפרחי חרצית הגננים.
למרות שהובהר למתכנן כי בני הבית מבקשים להכניס את הגינה אל חדר המגורים, לא נעשה כל שינוי במרפסת המקורה שעמודי התמיכה שלה חותכים את המבט מתוך הבית לכיוון הגן. בעלי הבית לא הבינו במדויק את עניין המבט וחשו בהפרעה שגורמים העמודים רק בתום שיקום הגן.
כיום לומדת בעלת הגן להכיר את המינים השונים ויודעת לבחור לעצמה צמחים חדשים במקום אלו שאינם נראים במיטבם או שאינם משתלבים בצורה הרמונית עם הקיים. לאחרונה נשתלו בגן עשבוניים שונים שהחליפו את צמחי ההידרנגיאה שהלכו לעולמם. חרצית הגננים נעקרה גם היא ויש בערוגה מראה הומוגני יותר.
כמו-כן נוספו סמוך למדשאה שיחים ורב שנתיים בגובה נמוך עד בינוני, בעלי מופע משתנה של פריחה, כננדינה תרבותית והמליה מבודרת. בקיץ צובעים את הגן הורוד ולבן פרחי גאורה קיפחת, ובמקום שיחי פלרגוניום שלהטו באדום מבין צמחי הזוטה הלבנה, עולים עתה צמחי מרווה "אינדיגו ספיירסי', ועוד מיני מרוות המתחברים במראה ביתר נעימות אל הזוטה הלבנה ואל צמחי התבלין האחרים.
למרות שנוספו לקרקע כמויות יפות של חומר אורגני עדיין נתקלים הצמחים בקשיים, הן בגין שאריות חומרי בניין המצויות בעומק והן בגין טיבה הירוד של הקרקע. נראה שהיה רצוי להחליף את הקרקע במקומות מסוימים, או אולי אפילו בגן כולו, לחמרה חולית משובחת.
אך יש גם הצלחות וכמה פינות בגן שתיכנונן קלע לטעמם של בעלי הגן.
בפינת המגרש, בה מצוי דקל הוושינגטוניה האחר, ניצל המתכנן בצורה יפה את הגומחה המוצלת שנוצרה בין הדקל וסלעי אבן הים המעוגלים" האדמה חופתה בחיפוי אסתטי העשוי קליפות עץ, ולעת קיץ זוהרים שם פרחי איקסורה אדומה השתולים בין הדשא והחלקה המחופה. כמו גם שימוש נכון במטפס אלמון הודי פינת הבית, המסתיר את המזגן חסר החן הקבוע בקיר.
למרות תחושת אי הנחת מחוסר השלמות, הגן נאה, מטפח ומתוחזק על ידי הבעלים בלבד ונעים להתנדנד בערסל בצלו של הזית לעת ערב, נוח ונחמד לשבת בחברותא על גבי האבנים המעוגלות, וליהנות מצמיחתו של הגן.
כיום מכירים דיירי הבית בעובדה, כי הקמת גן איננה בבחינת סוף פסוק. הגן הינו מרחב דינמי משתנה, שאותו רצוי לחדש מדי עונה תוך לימוד התנהלות הגן לאורך השנה. עם הזמן נעשים קשובים לצרכים המשותפים של הגן ושל אלה החיים בו.
ממרחק הזמן, מודגש עוד יותר הצורך בקיום דיאלוג בין בעלי הגן, שבמרבית המקרים אינם יודעים לבטא כראוי את רצונותיהם, לבין המתכנן שהוא בעל הידע והיכולת ליישם את התיאוריות למציאות. במקרה זה, דיאלוג כזה כמעט שלא התקיים וחוסר הקומוניקציה הורגש היטב בשטח.
להמשך קריאה על גן שעוצב בארבעה מפלסים