מגדלי המגורים בבנייה החדשה "מתהדרים" בדרך כלל בגינון קישוטי חסר ייחוד. לא כך בפרויקט מגורים חדש בחולון, שם ניתנה למתכננת יד חופשית בעיצוב ובתקציב.
כתבה וצילמה: מיכל נהרי
מגדלי המגורים בבנייה החדשה "מתהדרים" בדרך כלל בגינון קישוטי, חסר ייחוד. לא כך בפרויקט מגורים חדש בחולון, שם ניתנה למתכננת יד חופשית גם בעיצוב וגם בתקציב והתוצאה – גן יפני הרמוני ואסטטי, נטע אחר בנוף האורבני של גינות רבות בבתים משותפים ניתן לראות תערובת מגוונת של סגנונות, תוך ניסיון – בדרך כלל לא מוצלח - להכניס לגינה כל מה שמצא חן. מגדלי מגורים בבנייה חדשה מתהדרים בדרך כלל בגינה קטנה מאד ביחס לגודלו של המגדל ובעיצוב מעורב: "טרופי" (שמאופיין בצמחי "קוקוס"), ים תיכוני (זית) ואירופי (ברוש גדול-פירות "לימוני"). בנוסף, מקצים מקום למדשאה קטנטנה ומציבים שני כדים באלכסון. התוצאה בהתאם - גינון קישוטי חסר ייחוד.
עיצוב מוקפד ושונה לגמרי של גינת בית משותף, בעצם מגדל מגורים, ניתן לראות בחולון. תכנון הגן עוצב בסגנון יפני תוך הקפדה על קו נקי, מיעוט בצמחים ושימוש בצמחיה שאיננה פורחת.
הגן נמצא בין שני מגדלי מגורים ומשרת את שניהם, גודלו כ-3000 מ"ר וכ-85 אחוז ממנו נמצאים על גג חניון. לגן חזית קדמית הפונה לרחוב ראשי וחזית אחורית הפונה לשכונת מגורים. המגדלים הם חלק ממעטפת מגדלים של שכונה, שעורפם פונה לכביש שכונתי פנימי, לבתים נמוכי קומה, לגינות ציבוריות וכדומה. דיירי המגדלים נהנים מאופייה השקט של השכונה מחד, ומהקרבה לקניון חולון ולמוסדות תרבות (המדיטק, מוזיאון העיצוב) מאידך.
היזם, חברת סאדב, רצה גן ייחודי שישאיר רושם רב ויובדל ביחס לשאר מגדלי המגורים בסביבה. המתכננת לא הוגבלה במאום וניתנה לה יד חופשית, מתוך הנחה שההשקעה תחזיר עצמה במכירה. המתכננת העלתה מספר רעיונות שונים והצעתה לעיצוב השטח כגן יפני - התקבלה.
בגני הזן של יפן יש נוף יבש ללא מים, ונעשה שימוש בחלוקי אבן וחצץ מגורפים בקפידה. נופי יפן משוחזרים בגנים והטבע הוא מקור ההשראה ומודל לחיקוי. גנים יפנים מתאפיינים באלמנט מים, אי, גשר, פנסי אבן ועצים ננסיים.
המתכננת עיצבה כל נקודה בגן כך שתיתן אפקט משלה, כל פינה תהיה ייחודית, תדבר בעד עצמה ותשתלב בהרמוניה עם הגן כולו. היה לה חשוב שיהיה אלמנט מים בכניסה בשילוב נכון של אבן וצמחיה.
האווירה המיוחדת של המקום באה לידי ביטוי גם בלובי הפנימי של המגדלים שמשתלב עם החוץ באמצעות ציור קיר יפני גדול. דלתות הפנים מעוצבות עם הטבעה של לוגו יפני. נעשתה עבודה משותפת של מתכננת הנוף ומעצבת הפנים של הבניין כך שהפנים והחוץ ישתלבו זה בזה בהרמוניה ובאסטטיות.
תהליך בחירת החומרים מהם יורכב הגן החל כבר בשלב קבלת ההיתר לפרויקט.
שער הגן
את פני הבאים מהכניסה הראשית (רחוב גולדה מאיר) מקדם שער עץ אדום וגדול. זהו סמל ברור לכניסה ולהפרדה בין הגן לרחוב - בין הפרטי לציבורי. השער אינו חוסם את שדה הראיה והוא מאפשר קשר עין בין החוץ לפנים הגן. השער מהווה כניסה לגינה שהינה איזור מעבר וחיץ בין הפנים הפרטי – לחוץ הציבורי.
צמחיה
השימוש בצמחים הוא מועט ביחס לגינות אחרות, אין שתילה צפופה לאורך קווי טפטוף ישרים והתוצאה היא גן אסטטי, נקי מפרטים ומינימליסטי.
בגן נשתלו צמחים בעיצוב בונסאי. הצמחים גודלו במשתלת יער במשך שנה וחצי, עד שהגיעו לגובה ראוי לעיצוב. הם גודלו במצע טוף על מנת להתאים לגן על גג חניון. איטום הגג והניקוז נעשו בקפדנות רבה.
הצמחים שנשתלו בגן: פיג'ואה תרבותית, תות לבן 'בכותי', בוגנוליאה נאה, מסקנטוס סיני, מייש סיני, מייש גשר הזיו, לגסטרמיה הודית, בוהיניה מגוונת, בוקיצה (אולמוס) קטנת-עלים, שזיף פעמוני, סמבוק שחור, ערער קייזוקה ועוד.
הדשא, מזן זואיסיה דקת-עלים (טנויפוליה) הוא בעל מראה של כריות ושקעים. דשא זה הוא דשא קישוטי המשמש לנוי ולא לדריכה. הוא גדל באיטיות, ללא כיסוח, עמיד לקור ומקבל מראה ייחודי של כדורים, גבשושיות וגבעות, שמשתלב יפה עם הסלעים שבגן.
מערכת ההשקיה ממוחשבת ומשלבת דישון קבוע עם כל השקיה.
מצע הגינון
הצמחים כולם שתולים במצעי טוף בשני גדלים: תחתון גס ועליון עדין, שאיתו עוצבה הטופוגרפיה והגבעות שבגן.
אלמנטי אבן
בגן סלעים שנבחרו בקפידה בשל צורתם הייחודית ובהם משתלבים אזוב, במבוק ושיחים. הסלעים הגיעו במקור מרמת הגולן. נעשה שימוש בחיפוי של חלוקי נחל, גרניט, חצץ, תוך שילוב עם אלמנטי האבן בגן.
אלמנטי מים
שתי בריכות: גבוהה ונמוכה, מתחברות זו לזו ועובדות בסירקולציה. גודלן 4X4 מטר ובהן אבן מבעבעת הנותנת לגן גם מימד שמיעתי שבא לידי ביטוי ברחש הנעים של המים.
גופי התאורה
פנסי אבן יפנים משתלבים עם עיצוב הגן והאווירה שבו.
ריצוף
בריצוף הבטון הוטבעו אלמנטים שונים. יש שימוש גם בריצוף ציפחה בגוון בזלתי. פינות ישיבה מרובעות משולבות בבטון.
אחזקה
היזם אחראי לשמור על הגן בתקופת האחריות, והעבודה מתבצעת על ידי חברת האחזקה המחוייבת לשמור על הגן כפי שקיבלה אותו. לאחר מכן תועבר האחזקה לידי הדיירים ואם הם ישכילו לשמור על הגן שתוכנן ובוצע תוך השקעה כספית גדולה מהרגיל, ההשקעה תשתלם עבורם לטווח ארוך והם ימשיכו לחיות במרחב ייחודי שונה מהסטנדרט הסביבתי.
פיתוח הפרויקט:
נגה אלתר תכננה את פיתוח הפרויקט.
תכנון ובניית טופוגרפית השטח בתוך ערוגות הגינון, עיצוב הצמחייה, גידולה כשנה וחצי מראש, הקמת הגינה על מערכות ההשקיה במצע מנותק כולל אחזקת הגן בשנה הראשונה – נעשו על ידי חברת "ים ירוק".
להמשך קריאה על הקמת גינה ברמת בית שמש