את ההוכחה לכך שאצבעות ירוקות הן עניין תורשתי, אפשר למצוא בכפר אז"ר, בבית קטן וציורי השייך להדס ודיוויד הול. כפר אז"ר, הסמוך לביה"ח תל השומר,הוא מובלעת מוניציפלית, בינתיים, בין רמת אפעל למחלף האלוף שדה העמוס תנועה בכל שעות היממה. בית משפחת הול נמצא בחלק המזרחי והשקט של הכפר, רחוק מההמולה.

כתבה וצילמה: רונית זקס

שורשים

סבו של דיוויד נהג לגדל לתפארת פוקסיות, השקיע באופן מיוחד בגידול פרחי חרצית בגודל של אבטיח אישי ובצבעים ופלאים כמו כחול, ואף זכה על כך בפרסים באנגליה. הוריו של דיוויד טיפחו משך שנים בית אחוזה גדול על אחת הגבעות במחוז יורקשייר, ליד העיר יורק, שנבנה לפני כ- 400 שנה על שרידי מבנה עתיק. לדייוויד זיכרונות נעימים של מטעי אגסים ונשירים שונים, בוסתן, וגם של גן שבו צמחייה מהמזרח, הכל על פני מדרון מדורג בטרסות. הדברים היו יכולים להישמע כלקוחים מסיפורי אגדות, לולא התפרנס אביו של דיוויד דווקא מתעשיית הכימיקלים, ביניהם חומרי הדברה לצומח בלתי רצוי בגן, דבר שנתפס היום כפעולה בלתי חוזרת כנגד פרחי הבר באנגליה. עובדה זו הביאה את הצאצא בארץ הקודש להתנגדות נמרצת לשימוש בחומרי דישון והדברה מלאכותיים.
השורשים של הדס הם ציוריים-חלוציים: סבתא עליזה (שנפטרה בשיבה טובה בתשרי שנה זו) החליטה בשנות השלושים לעבור מתל אביב אל כפר אז"ר והציבה אולטימטום חד-משמעי לסבא. אמרה ועשתה. בזכותה עד היום מגדלים בנחלה עצי פרי שונים. אבוקדו, מנגו, מטעי הדרים למיניהם וזניהם, תאנה, זנים שונים של עצי תות, מגוון עצי אגוז וכמובן את דורות ההמשך של המשפחה.

נתונים קצרים וחשובים
הבית הוא מבנה מלבני ארוך ופשוט, שגודלו כ- 70 מ"ר. מסביבו חצר נטולת גדר בחלק המערבי, הסמוך לבתי המשפחה. בדרום גובלת החצר בפרדס ובמזרח עם נחלת השכנים. שטח הגינון שנותר קטן יחסית. רצועה צרה ברוחב כ- 4 מטר לאורך הבית ושטח אינטימי המשמש גם כחצר שירות, סה"כ כ- 100 מ"ר מסביב לבניין. החצר בנויה בשיפוע קל מדרום לצפון.

הכניסה לחצר היא מצד צפון, אך הכניסה לבית עצמו מזרחית. בני הזוג נכנסו לגור כאן לפני כשש שנים.

יסודות העניין
מלבד האהבה של דיוויד והדס אחד לשני ושל שניהם לגינון, עולה כפורחת גם האהבה שלהם לישן ולטוב, ואל האהבה מתלווה הרבה כבוד לצמחיה הוותיקה כמו גם לחפצים הדומים: הבית למשל, נבנה במו ידיה של סבתא עליזה ושימש ביתן של תרנגולות יהודיות גאות, שהיו גאות כמובן גם ברעפי מרסי שהונחו לפני כ- 70 שנה מעל לראשן. במסגרת השיפוצים המינימליים הוחלף הגג הישן, והרעפים המעוטרים הפכו לחומר בניה מגוון בידיו של דיוויד: הוא בנה מיכלים בגובה רעף העשויים מארבע רעפים מחוברים זה לזה, תיחם עם רעפים ערוגות בקווים ישרים, מזוגזגים ואפילו עגולים רעפים שלא שפר עליהם גורלם ונשברו, הפכו לחומר חיפוי בעל צבע טרה-קוטה חם ואוטנטי.
החיבה לוותיק הביאו את הזוג לחיפושים באתרי פסולת כדוגמת הריסותיהם של בתי אבן שנפגעו במחי כף טרקטור לפני עשרות שנים ביפו, ואבניהן המסותתות נחו ללא חפץ עת ארוכה. רגע בטרם יעברו האבנים לאתר אשפה, לוקטו ביד סבלנית והובאו לחצר בכפר אז"ר. כיום הן משמשות לבניית חלקים שונים בבית ובגן - לבניית המרפסת המוגבהת, לתמיכת תאי גינון קטנים או כשולחן צד קטן בגן.
כסא קולנוע של פעם הפך בידיו של נגר אומן כדייוויד לכסא נדנדה בפינת הישיבה מתחת לאלמון הודי. זה האחרון נשען על שלד שמשיה גדולה, את מקום הבד ממלאים עליו של המטפס, הבונוס הוא הפריחה הריחנית בקיץ.

יסודות צמחיים

הצמחיה הוותיקה שסבבה את לול התרנגולות נשארה בעינה. עץ אבוקדו מזן פוארטה שגזעו פתלתל ועבה עולה במרכז החצר הצרה ומסוכך על חלק מפינת הישיבה; עצי פרי נוספים כמנגו מזן מיכל, רימון מצוי מזן אפיל, נשארו במתחם ובני הזוג מטפחים אותם לפי טבעם; צמחי סיגל ריחני שהיו מאז ומתמיד, קיבלו מקום מרכזי מתחת לאבוקדו.

במהלך השיפוץ תוכננה מרפסת הנושקת לעץ רימון ותיק. הפועלים, בטבעיות רבה, ביקשו לכרות את העץ מטעמי נוחות, ודייוויד בהוקירו את הנכס הצמחי, החליט לבנות את המרפסת לפי אמות המידה שלו: מסביב לעץ. המרפסת עומדת והעץ מניב בתודה עד היום.
במסגרת החיבה לאיסוף פריטים, אותה תכונה המשפחתית שהוזכרה לעיל, טרחה יום אחד הדס ונסעה עד פרדס חנה. שם, בבית סבתה האחרת, נברה בגן והצילה מכיליון צמחים שונים אותם העבירה למקום מבטחים בכפר אז"ר: חבצלת החוף, אמריליס יפהפה, בת-קלה אתיופית, חרצית לבנת-פרחים ועוד מיני צמחים ישנים וטובים.

איפה מתחילים ואיך ממשיכים
כאשר הגיעו בני הזוג לכפר אז"ר נראתה החצר כמו שדה קרב: חלקי ציוד חקלאי ישן היו זרוקים בה, מעורבים בפסולת מעשה ידי אדם, ומכוסים בשכבות רבות של עלים וענפים שנשרו להם במשך השנים באין אוסף. המבנה שהפך לביתם היה נטוש. אחרי השיפוץ המינימלי נוקתה הגינה מכל מה שאינו צמחי.
לפי שכולם עסוקים כרגע במרוץ המתיש של הפרנסה, החל דייוויד בראשונה לרצף את החלקים הקרובים לפינת הישיבה והכניסה לבית בלבנים אדומות משומשות. שתמו אלו השלים באבני סיליקט לבנות ופשוטות, שעד מהרה (תוך ארבעה חודשים) העלו מעטה טחב וקיבלו מראה נושן.
עץ האבוקדו הפיסולי זכה מייד בערוגה משלו, בנויה אבנים מסותתות, ובשולי הגינה נבנו בזה אחר זה אלמנט מים (העשוי למעשה מאמבטיית ישיבה ישנה ובתוכו דג זהב), וערוגות מוגבהות קטנות לחלקים האחרים בגן מגיע דייוויד בקפיצות קטנות של פרוייקטים ממוקדים: למשל, ענפי איקליפטוס אדום שמצא נשזרו זה בזה והפכו לגדר ולקשת מעל שער.
גן מהספרים
דייוויד מאייר ומצייר בארץ משנת 1988 מתפרנס מציור ומאיור ספרים ומגזינים, ומנגר צעצועים של פעם שמתכננת הדס. לבחור ידי זהב וציוריו משתלבים בבית ובגן בכל מקום: בשלט הכניסה, בשער החצר הפנימית שרק נראה ככלונסאות עץ, אבל למעשה מדובר בלוח מתכת חזק. היו זמנים בהם בנה בתי קינון לציפורים (שאגב לרוב מתגוררות בהן שׂממיות). מן הגדרות משתלשלות להן נדנדות קטנות שבעיני רוחו של דייוויד משמשות מתקן לנחיתת פיות. הגן משמש השראה לציוריו של דייוויד, ולעיתים קרובות ניתן לראות וריאציה על אלמנט בגן המופיעה בספר. לפי שהגן מרובה פינות ישיבה, וקנה המידה הוא קטן, נעים לשבת כל פעם במקום אחר ולגמוע את כל הפרטים הקטנים סביבו, ובאותה עת לקבל זווית ראיה שונה על הגינה. בלילות ירח מלא הגן נראה עמוס צללים מעוררי השראה.

עקרונות מובילים
1. שימוש בעיקר בחומרי בניה ממוחזרים
(אבנים, רעפים, מרצפות, לבנים אדומות ואבני סיליקט). אין בחצר חפצים מונומנטאליים חקלאיים למיניהם, כפי שמקובל בחצרות רבות במושבים - רואים מעט מאוד מתכת בגן (רק הכיסאות), הרוב הוא ממקור צמחי או טבעי אחר.

2. יצירת פינות ישיבה רבות ומגוונות, שהן חלק מהבית. בשטח הקטן שסביב הבית יש שלוש פינות ישיבה עם שולחן במרכזן, ושלושה ספסלי עץ מפוזרים במרחב.

3. הגן הוא חלק מהבית: לפיכך המתקן לתליית כביסה הוא מתחם לגיטימי בגבולות החצר ולידו שני ספסלי עץ ופינת ישיבה אחת. הנגרייה, שסביבה מונחים פריטים עשויים למחצה, היא חלק מנוף הכניסה.

4. ריבוי מייחורים הוא ספורט חביב במשפחה, החל בעץ תות מיוחד שיובא מהגליל דרך מגוון קקטוסים וסוקולנטים. דייוויד אוהב במיוחד את אלו שמטפסים על גזעי עצים. גם כשהם קונים במשתלה, יעדיפו שתיל צעיר כדי שיהיה אפשר לגדול איתו.

אחזקה והדברה
בממוצע, משקיע דייוויד שעת עבודה אחת בגן ליום. כמובן שאינו יכול להתפנות לגינה מדי יום ולפיכך כשהוא מגיע אליה זה יהיה ליותר משעה. עם זאת הגינון שבא מאהבה, מאוד יכול להיות ששיחה קולחת תקבל מפנה קל כאשר דייוויד ילך לעשב פינה זנוחה, או להסיר עלה מצהיב תוך כדי המשכת קו השיחה. כל רגע פנאי, אפילו בשעות הלילה, מאפשרים לעשות עוד דבר קטן בגן.
דישון אין כאן, שהרי האדמה דשנה ועשירה מערימות העלים מימים עברו. לעתים משתמשים בגללי הסוסים לדישון הוורדים לבד.
כבר הוזכרה הרגישות לחומרי הדברה למיניהם, כאן הדברה נעשית ידנית: הריצוף הבלתי אחיד נטול העיגון הקבוע מזמין שבטי חשופיות (אותם חלזונות חסרי קונכיה על גבם) לחגוג מתחת לאבנים. מפעם לפעם מקדיש דייוויד מספר שעות ללכידה ידנית של הרכיכות הדביקות הללו, וכך זוכים במספר שבועות של שקט. כדי להילחם בנמלים הכובשות את המיכלים, הוא מכין תחתיות מים המונעות כניסה ויציאה מן המיכל.
זהו גן שבו שוררת אווירה שקטה ונעימה. קנה המידה האינטימי מחבר בין רמות החיים: צמחיה פשוטה כגון כליין קיפח, בת-קלה חבשית (השתולה אגב ישירות במימי הבריכה), ויטדיניה אוסטרלית וסוקולנטים שונים במיכלי חרס, מתחברים בקלילות אל בעלי כנף כשלדג, ינשוף, צופית ופשוש, וכמובן אל כל הפיות באשר הן...

 להמשך קריאה על עיצוב גינה בבנימינה שמותאמת לשינוי במשפחה