בבואנו לדון בנושא החשוב של השקיה בגינות הנוי לסוגיהן, עלינו לאפיין תחילה את הציוד הנדרש לביצוע מטלה זו, ומומלץ לעשות זאת בשלבים.
כל מערכת השקיה מתחילה את דרכה בנקודת אספקת המים. מדובר בנקודה שבאחריות ספק המים (אם זה תאגיד מים עירוני, אגודת מים אזורית או חברת מקורות) שמיד לאחריה יותקן מד המים. זה יכול להיות מד פשוט, לקריאה ידנית, או מד מים מתוחכם יותר לקריאה מרחוק, המתחבר למערכת המחשוב של ספק המים.
לפני מד המים נמצא מגוף / ברז, שיהיה בדרך כלל ידני ואחרי מד המים נתחיל להרכיב את חלקי המערכת השונים כמו מחשבי השקיה עם ברזים חשמליים, מסננים, מז"חים (מונעי זרימה חוזרת), וסתי לחץ ועוד. מכאן נמשוך את צנרת המים למעגלי ההשקיה השונים.
קוטר צנרת אספקת המים ינוע בין 3/4 -1/2 צול בגינות פרטיות (צול – אינץ', זהו המונח המקובל בצנרת). בפארקים גדולים קוטר צנרת ההזנה גדול הרבה יותר, ויהיה בקטרים של 2-4 צול. קוטר המגוף יהיה כמובן בהתאמה. הגורם העיקרי לבחירת קוטר ראש ההשקיה, הנה הספיקה הנדרשת לגינה או לפארק. בדרך כלל, בבית פרטי תוכלו לקבל צנרת בקוטר מקסימום של צול אחד. מעבר לכך, זו דרישה מיוחדת המופנית לתאגיד. צינור כזה הוא בעל ספיקה של עד 5 מ"ק/ש' (מטר מעוקב לשעה), שאמורה להיות יותר ממספקת לגינה פרטית. בפארקים, נדרשת ספיקה גבוהה יותר: ראש מערכת בקוטר 2 צול לספיקה של 15 מ"ק/ש' עד 25 מ"ק/ש', 3 צול לספיקות של 25 מ"ק/ש' עד 45 מ"ק/ש', ו-4 צול עד לספיקה של 80 מ"ק/ש'.
ואיך יודעים מה הספיקה הנדרשת?
ובכן, אם מדובר בגינה ביתית קטנה, אין זה מסובך. מקובל להשקות גינות בישראל, מקום בו המים יקרים מאוד, בטפטוף. מכיוון שהגינה קטנה למדי בדרך כלל, ושטחה אינו עובר את 100-150 מטר מרובע, סביר להניח שנשתמש בצינור טפטוף עם טפטפות בספיקה של בין 1.6-4 ליטר/שעה, הממוקמות במרחקים קבועים זו מזו על הצינור במרחקים של 30, 40, 50, ו-60 ס"מ.
קחו בחשבון שצינור בעל טפטפות אינטגרליות מיועד לשטחים חקלאים או לשטחים בהם נקבע מרווח השתילה מראש על ידי מתכנן הצמחייה ומרחקי השתילה בין הצמחים קבועים.
את קווי הטפטוף נציב במרחק שקבע המתכנן גם בין קו לקו, כך ששטח ההרטבה יהיה מושלם. רצוי להציב את הטפטוף כך שהטפטפות יצרו ביניהן מעין צורת משולש, בצורה זו יכסו הצמחים את השטח בזמן קצר יחסית.
בגינה הביתית מומלץ לעתים להשתמש בצינור "עיוור" בו נועצים טפטפות במוקמות הרצויים, מומלץ להשתמש בטפטפות מווסתות. קוטר הצינור המחלק בגינה יהיה בדרך 16 מ"מ ואם הגינה גדולה וקווי ההשקיה ארוכים, נשתמש בצינור בקוטר 20 מ"מ (בצנרת הפלסטיק הקטרים מצוינים במילימטרים).
הכפלה של מספר הטפטפות והמתזים שהתקנו על הצינור המחלק, תיתן לנו את ספיקת המערכת. למשל, נעצנו 40 טפטפות של 4 ליטר, הספיקה המאוחדת של כולן היא 160 ליטר/שעה. נעצנו במקביל במדשאה עוד 5 מתזים של 150 ליטר/שעה, המוציאים 750 ליטר בשעה. הספיקה המאוחדת של הטפטפות והמתזים - 910 ליטר בשעה - נמצאת בתוך מגבלות הספיקה של צינור 20 מ"מ. במקרים שהספיקה אינה מספקת עבור כל קווי ההשקיה בגינה, פשוט נפעיל אותם בנפרד, כל אחד בתורו.
מגודל הגינה נקיש גם לגבי גודל ראש ההשקיה. לאחר המגוף ומד המים, נתקין מסנן נגיש לטיפול בקוטר 1 או 3/4 צול, כאשר מומלץ להתקין מסנן עם שטח סינון גדול יחסית, שיצריך ניקוי מינימלי לאורך השנה.
מסנן לגינה יהיה בדרך כלל מסנן דסקיות, בדרגת סינון של 130 מיקרון (120 מש), מתוצרת עמיעד, ארקל או דומה. היתרון בהתקנה של מסנן בעל שטח סינון גדול, משמעותו פחות תחזוקה.
לאחר המסנן נתקין בדרך כלל מחשב השקיה או טיימר פשוט, שעימם נוכל לקבוע את משכי ההשקיה היומיים, וכך נוריד את המטלה של פתיחת המים וסגירתם. במחירי המים של היום, לשכוח לסגור את ההשקיה זה כבר יכול להיות סיפור די יקר.
באם ראש ההשקיה שלנו גדול מ-1 צול, מדובר על ספיקות גדולות בהרבה, במקרה הזה אנחנו נידרש לאביזרים גדולים יותר המותאמים לספיקות הנדרשות. גם כאן נשתמש במסנן רשת או דיסקיות בדרגת סינון של 130 מיקרון. דרגת סינון זו תגן היטב על מערכת ההשקיה שלנו ותאפשר לעבור עונת השקיה שלמה ללא סתימות תכופות של המסנן.
יש לדאוג שהמסנן יהיה נגיש ונוח לפתיחה ולתחזוקה. לפני פתיחת המסנן, יש לסגור את המגוף הראשי ולפתוח את ברז הניקוז בתחתית המסנן, בכדי שהלחץ הכלוא במערכת יירד ויאפשר לכם פתיחה בטוחה של המסנן.
בעת הפתיחה יש להקפיד ולבדוק שהאטמים נשארים במקומם. אטם חסר יגרום לנזילה ולחוסר יכולת לספק מים, הן לבית והן לגינה.
ברור שאם אנחנו עוברים לקוטר גדול יותר בצינור הכניסה למערכת, גם הצנרת המחלקת גדלה בהתאמה, ועל כך נרחיב במדור הבא.
להמשך קריאה על השקית מדשאות