צמחים רחבי-עלים שאינם סוקולנטים

בחלק א' של הכתבה כה הובאו דוגמאות מצמחים סוקולנטים, בעיקר משום שברבים מהם פגשתי בתופעה של מסגור צבעוני של השוליים. ואולם התופעה מופיעה, כמובן, גם בצמחים שאינם סוקולנטים.

למיום מוכתם 'ביקון סילוור' (Lamium 'Beacon Silver)

עלי הלב הבהירים של למיום 'ביקן סילוור', שהוא צמח זוחל ממוצא ים תיכוני, עלולים היו להיות משעממים וחיוורים מדי לולא זכו בשוליים ממוסגרים עם פס ירוק עדין.

דוגמה נוספת, מרהיבה, למה ששוליים צבעוניים ודקים יכולים לחולל ניתן לראות בזני המכלוא של הקולאוס (ובשמו המעודכן והנורא סולנסטמון (Solenostemon. כמה עידון וריסון תורמת המסגרת לעלים הצבעוניים הקצת צעקניים הללו.

זני מכלוא של סולנסטמון

קבוצה נוספת של זני מכלוא יפים לא מעט בזכות שולי העלים הממוסגרים שלהם היא של הפלרגון, שיש בה גם תופעה של מסגרת בתוך מסגרת, כמו בפלרגון 'מיסיס פולוק'.

פלרגון 'מיסיס פולוק' ((Pelargonium 'Mrs. Pollock'

על פי רוב מומלץ לא לשתול צמחים מגוונים שונים סמוכים זה לזה מחשש לתזזיתיות יתירה אבל אין כלל בלי יוצא מן הכלל. נתקלתי בדוגמה מעניינת של אלסטרומריה לצד דיאנלה, שניהם צמחים מגוונים.

אלסטרומריה תוכית (Alstomeria psittacine) ודיאנלה טסמנית (Dianellatasmanica 'Variegata')

מה שמאפשר לשני הצמחים המגוונים הללו להופיע זה לצד זה ואף ליצור מופע מעניין היא העובדה שמצד אחד דומים הם בגיוון הירוק-לבן שלהם אך שונים זה מזה בצורת העלים. האלסטרומריה מציגה עלה רחב ממוסגר בלבן ואילו בדיאנלה מופיעה גם כן מסגרת של פס לבן נקי אלא שהעלה הוא ארוך וצר (עלה סרגלי). במלים אחרות, הם מציגים למעשה ואריאציה על אותו נושא.

דוגמה זו מזכירה לנו שישנם צמחים רחבי-עלים (ממחלקת הדו-פסיגיים) וישנם צמחים צרי-עלים השייכים למחלקת החד-פסיגיים ועליהם ארוכים וצרים, למשל, כידונן או או טולבגיה או ירקה. צרי-העלים שונים מרחבי-העלים בכך שלפעמים אפקט המסגור בשולי העלה שלהם אינו בולט כמו זה שברחבי-העלים, במיוחד כשהעלים צרים מאוד, כמו בירקה, למשל. ברחבי העלים קשור האפקט בהבדלי צבע ברורים בין המסגרת של העלה ושטח העלה עצמו ובהבחנה ברורה ברוב המקרים בין השוליים לשאר שטח העלה. בצרי העלים אפקט השוליים הממוסגרים הולך קצת לאיבוד כיוון שקשה לנו לראות את נקודת ההתחלה והסיום של המסגרת (ראו למשל בירקה או בדרקוניות מפוספסות למיניהן). אין בכך, כמובן, כדי להמעיט מערכם של צרי העלים היפים הללו, אלא כדי להגדיר את האפקט השונה שהם יוצרים.

אגלאונמה 'סיאם אורורה' (Aglaonema 'Siam Aurora)

צמח בית חדש יחסית בארץ, מכלוא עם שוליים בצבע ורוד עז. 

פפרומיית קלוז (Pepperomia clusiifolia)

צמח בית מזן יפה וחדש שמוצאו מוונצואלה ומהאיים הקריביים. לעלים יש שוליים סגולים דקים  ושמו העממי באנגלית - פפרומיה אדומת-שוליים (שם המין הלטיני קלוז – על שם בוטנאי הולנדי מפורסם מאוד בשם Clusius). יש זן מגוון של פפרומיה זו, שלא רק שוליו בצבע ורוד עז אלא הצמח כולו צבעוני להפליא.

ירקה קיפחת 'מגוון' (Chlorophytum elatum 'ariegatum')

צמח ותיק שלא נס ליחו. יש גם זן שבעלים שלו חל היפוך בצבעים – הפס האמצעי לבן והמסגרת מסביבו ירוקה.

אקליפה שיחית 'מלול' ואקליפה שיחית 'משויש'

מטבע הדברים, העיסוק בעלים ממוסגרים בצבע הוא אסתטי בעיקרו. שימוש בצמחים בעלי עלים כאלה תורם לגיוון האפקטים בגן או באדנית אבל בעיקר ליצירת מקום שבו העין משתהה, מעכלת את הייחוד שבעלים הללו ומתפעלת מן השרטוט המדויק של המסגרת, מן הצבע המיוחד שלה, או מן הניגוד בין צבעה לבין הצבע של רוב שטח העלה. קחו למשל, שיח ותיק שנפוץ ביותר בגינות כמו אקליפה שיחית 'מלול'.

ליד אחותה הצבעונית והסוערת (אקליפה שיחית 'משויש') היא אולי קצת נחבאת אל הכלים, אך כאשר מתבוננים בעלים שלה, המוקפים במסגרת אדומה/ורודה דקה, מוכרחים להודות שהיא גורמת לנו להיעצר כדי להתפעל מן ה"פלא" הקטן הזה. אם רצוננו בשיח ליד מקום מעבר, עדיף לשתול שם את הזן המלול כדי שכל העוברים במקום יוכלו לראותו מקרוב ולהעניק לו את הקשב הנחוץ. את הזן המשויש הצבעוני, לעומת זאת, אפשר לשתול במרחק מן השביל, והוא ייעשה את העבודה משם.

האם יש לשוליים הצבעוניים תפקיד נוסף?

כפי שכבר נאמר, עיקר העניין של גננים בעלים ממוסגרים בצבע הוא אסתטי ואולם אצל ביולוגים ובוטנאים - החוקרים צמחים מן הטבע -  העניין אינו מסתיים ביופי בלבד. יש ביניהם הסבורים, כי ייתכן שיש למסגרת השוליים הצבעוניים (אדומים/סגולים/צהובים) של העלה תפקידים שונים בחיי הצמח. רבות כבר נכתב על תפקידי הצבע באברים אחרים של הצמחים (תפקיד הצבע של עלי הכותרת, תפקיד כתמי הצבע בלוע הפרח המכוונים את החרקים וכו') אך דווקא שולי עלים צבעוניים הוא תחום שלא נחקר וטרם הוברר אם יש להם תפקידים בחיי הצמח וביחסיו עם הסביבה.

תופעה אחת ידועה היא ששולי עלים הופכים לסגולים/אדומים בעקבות מחסור בזרחן.

בקרוב, עומד להתפרסם מאמר מדעי בנושא זה המתעניין בתפקידים  האקולוגיים והפיזיולוגיים הפוטנציאליים של מסגרת צבע בשולי עלים של צמחים שונים. דוגמה להיפותיזה על תפקיד כזה היא להניח ששולי עלה אדומים מהווים צבע אזהרה לבעלי חיים אוכלי עלים, מעין תמרור "עצור" שמא העלים רעילים, או להניח ששוליים אדומים מכורסמים מבליטים את החרק המכרסם יותר מאשר שוליים ירוקים וחושפים אותו לטורף החרקים שנמצא בסביבה.

דוגמה אחרת כפי שראינו בניצניות שונות היא המסגרת החומה-אדמדמה הקטועה בשולי העלה. תופעה זו עשויה לאותת לחרקים שהעלה כביכול כבר כורסם על ידי מזיקים קודמים, ואם ידוע כי חרקים מעדיפים עלים "טריים" ולא מכורסמים, הרי שלשוליים הצבעוניים המקוטעים עשוי להיות תפקיד בהרתעת מזיקים אוכלי עלים. ואולם, מסקנתם של החוקרים היא כי בהיעדר מחקרים ניסויים מפורטים בנושא, כל שניתן לומר בשלב זה הוא שיש לשוליים צבעוניים פוטנציאל לשמש בתפקידים שונים בתהליך האקלום וההסתגלות של צמח לבעיות העולות בבית גידולו.

בגלל ריבוי הצמחים שבהם התופעה מופיעה, בגלל ריבוי בתי הגידול ובגלל השלבים השונים והמשתנים במחזור החיים של צמח, בשלב זה אי אפשר להניח שלתופעת השוליים הצבעוניים יש תפקיד אחד קבוע.

תודה לפרופ' שמחה לב-ידון שאפשר לי לקרוא את המאמר לפני פירסומו הרשמי

Hughes, N.M., Lev-Yadun, S., Red/purple leaf margin coloration: Potential ecological and physiological functions. Environ. Exp. Bot. (2015)

להמשך קריאה על בחירת עצים לגינה