הצפי לשנת בצורת ולקיצוץ אפשרי במכסות המים לגינון, מחייב אותנו להיערכות נכונה להתמודדות עם המצב. לפניכם המלצות שיעזרו לכם לחסוך במים בגן הנוי
מאת: ישראל גלון, יוסי בן-שחר
שוב אנו מתבשרים על שנת בצורת ומשבר מים וכמובן גזרות וקיצוץ בענף הגינון והפעם מדברים על הקטנת מכסת המים ב- 25%. האם ניתן לנהל גן נוי בתנאים אלו? מהי הדרך הנכונה לתכנן ולתחזק גני נוי בתנאים אלו של אי ודאות, מגבלת מכסות מים ומחיר מים גבוה? ומה עושים כאשר מוטלות עלינו גזרות כאלה? מה להשקות, מה לייבש, איזה נזק יהיה לצמחים ולגן? על כל אלה ננסה לענות כאן.
ההמלצות מיועדות לגינון הפרטי והציבורי כאחד. כמו כן, כל הנתונים מתייחסים לצריכת המים של גנים מצפון לקו הבצורת (אזורים שבהם כמות המשקעים הממוצעת הרב-שנתית הינה מעל 250 מ"מ גשם). אין בכוונתנו לכתוב מחדש את "התורה כולה" אלא לארגן מעט את הידוע לגבי דרכי הפעולה המומלצות וסדר שלבי העבודה.
"גן חסכני במים"
לאחרונה עולה ונשמע רבות שם המותג "גן חסכני במים". לפיכך, מצאנו לנכון להסביר, ראשית, מה מהותה של גינה זו.
גינה חסכנית במים היא גינה שימושית לכל דבר. זו גינה מתוכננת, בעלת מופעים נאים במהלך השנה, ובה יכולות להיכלל כל קבוצות הצמחים: עצים, שיחים, מדשאה, ואפילו ורדים ועונתיים במינון נכון. ברור שלא מדובר בגן יובשני. עיקר מהותה של גינה זו הוא בכך שתוספת ההשקיה בה לא תהיה יותר מ-600 מ"ק בשנה לדונם, ולא יותר מ-400 מ"ק בשנה לדונם בגינון אקסטנסיבי. מניסיוננו המקצועי עולה, כי כמויות מים כאלו מאפשרות קבלת גינה יפה ונאה.
את כל האמצעים להקמת גינה חסכנית במים ניתן לסווג לשש קבוצות עיקריות:
1. תכנון הגינה העתידית או תכנון מחדש של גינה קיימת
2. תכנון ותפעול נכון של מערכת ההשקיה
3. השקיה על פי לוח הפעלה
4. שימוש בצמחים חסכניים במים
5. מציאת פתרונות אגרוטכניים מתאימים
6. שימוש במים "אחרים", כמו קולחים, אפורים, מליחים, מים מותפלים ועוד.
השאלה העולה כעת היא, מה עושים קודם ובאיזה סדר עדיפות. מניסיון ברשויות רבות, הנושא שיכול בשלב ראשון להביא לחסכון במים הוא בדיקה של כמות המים הניתנת למדשאות ולצמחי הגן ברחבי העיר. ככלל, הרשויות משקות את המדשאות בכמויות מים גדולות מדי ובמרווחי השקיה תכופים מהדרוש.
1. דשא צריך להשקות כ-3.5 ליטר/מ"ר ביום בקיץ וכ- 2.5 באביב ובסתיו.
2. באדמה קלה נשקה אחת ל-3- 7 ימים ובאדמה בינונית\ כבדה אחת ל- 7-14 יום.
דוגמה - מדשאה של 100 מ"ר באדמה קלה בקיץ- 100x7x4= 2800 ליטר פעם בשבוע. באדמה כבדה נשקה כול 14 יום כלומר 100x14x4=5600 ליטר פעם בשבועיים.
עדיפות לנוף הגבוה
אנחנו עומדים כאמור בפתחה של שנה שבה נאלץ לצמצם כ-25% מכמות המים שעמדה לרשותנו בשנה שעברה. במידה וכבר עשינו את כל הפעולות שהצענו ועכשיו חייבים לצמצם עוד, מן הראוי לתכנן בצורה מאד מושכלת את פעולות צמצום המים לשנה הקרובה.
דבר חשוב ומרכזי בתפיסת ההשקיה הוא לא לצמצם בשום אופן את ההשקיה של עצי הגן ולתכנן השקיית עזר לכול העצים בקיץ על מנת שלא לפגוע בנוף הגבוה. שיקום נוף זה אורך עשרות שנים.
נצמצם ב-10 עד 20 אחוז את מנת המים של המדשאות והשיחיות ונגדיל עוד את מרווחי ההשקיה. מדשאות ושיחיות אפשר לשקם בקלות במידה ויפגעו. נצמצם את שתילת העונתיים ובמידת האפשר נצמצם את גודל המדשאות ונשתול במקומן עצים.
אחרי שביצענו את הפעולות המיידיות על מנת להוריד את כמות המים, נבצע פעולות שלעתים לוקחות יותר זמן ומשאבים אבל חיוניות לייעול ההשקיה.
1. ראשית, יש להכין לוח הפעלה להשקיית הגינה. לשם כך, נמדוד את שטחי הגינה: מהו שטחה של הגינה ואיזה גידול ושטח משקה כל ברז. בהתאם לזאת, נכין תכנית השקיה, שתסייע לנו לדעת בדייקנות כמה מים להקצות לכל גידול במהלך חודשי האביב והקיץ. החישוב ייעשה על בסיס כמות ולא על בסיס זמן. לוח הפעלה מאפשר לדעת לכמה מים נזדקק להשקיית הגינה, ובמקרה של קיצוץ קל - לקבל החלטות היכן לקצץ וכמה (השקיה על פי לוח ההפעלה חוסכת באופן מיידי כ- 40%-20% מכמות המים המושקית).
2. תקינות מערכת ההשקיה - כדי להשקות בכמויות המים שחישבנו, צריך לדאוג למערכת השקיה תקינה, מערכת שתאפשר את קציבת המים (מחשב השקיה או קוצב מים), צנרת הולכה תקינה ומערכת פיזור יעילה (ממטרות, טפטפות ועוד). לעתים אפשר להסתפק בתיקונים קלים במערכת ההשקיה, ולעתים צריך לתכנן ולבצע מערכת חדשה. לשם כך, כדאי להסתייע באנשי מקצוע שלהם ידע רב בתכנון ובקרה של מערכות. חשוב לזכור, שגם בטכנולוגיה טובה אפשר לבזבז הרבה מים, אם היא אינה מופעלת נכון, כאשר יש נזילות מים וכאשר לא יודעים כמה ומתי להשקות. מערכת השקיה תקינה, לעומת זאת, עשויה לתרום לחסכון במים של 30%-10% לפחות.
שני הפתרונות שהוצגו עד כה - לוח הפעלה ובדיקת תקינות מערכת ההשקיה - ניתנים לביצוע מיידי. לאחר שנבצעם, סביר להניח שצריכת המים שלנו תפחת משמעותית.
שינוי אופי הגן
במקביל, יש לנקוט בכמה פעולות נוספות, שיסייעו אף הן לחיסכון במים, כשחלקן עשוי לשנות את מראה הגינה, מבחינת אופי הצמחיה, אזורי הפעילות בגינה, היחס בין מרכיבי הגינה השונים ועוד. החלטה לגבי קבלת הפתרונות הללו, צריכה להתקבל על פי אופי הגן ומיקומו ובהתאם לייעודה של הגינה.
1. תכנון ותכנון מחדש - בגינות חדשות נפעל לתכנון של גינה חסכנית במים, בעוד שבגינה קיימת נשנה את אופייה כדי לחסוך במים. מומלץ להקטין את המדשאה, להגדיל את מספר צמחי הכיסוי, לנטוע יותר עצים ועוד. בגינה קיימת ביצוע השינוי אורך זמן, אך התוצאה הסופית שתתקבל תהיה גינה שימושית וחסכנית במים, ואף יקטנו הוצאות האחזקה של הגינה (גינה מתוכננת חסכנית במים עשויה להביא לחיסכון של 50%-30% לפחות).
2. צמחים חסכניים במים - צריכת המים של צמחים חסכנים במים בבגרותם אינה עולה על 200 מ"ק לשנה לדונם. אפשר להשתמש אך ורק בצמחים מסוג זה, אך ניתן בהחלט לשלבם בגן עם מדשאות, צמחים צרכני מים, עונתיים, ורדים ועצי פרי; ביחס נכון בין מרכיבי הצמחיה נקבל גן חסכני במים. גם פתרון זה אינו יעיל באופן מיידי. אמנם ניתן לעקור ולהחליף צמחים, אך עד לקבלת אפקט נופי וגנני מצמחים אלו - תחלופנה לפחות שנתיים עד שלוש שנים (צמחים חסכני מים עשויים לחסוך כ- 50%-30% מצריכת המים).
3. פתרונות אגרוטכניים - קיימים פתרונות רבים, הקשורים להכנת הקרקע ולטיפול בצמחים בגן; פתרונות, אשר בשימוש מושכל יסייעו למראה הגן ולחסכון ניכר במים. יש להכיר את הפתרונות הללו ולדעת ליישמם בעת הצורך. לדוגמה, כיסוח בזמן ובגובה הנכון חוסך כ-10%-5% מים בהשקיית המדשאה, בהשוואה למדשאה שהכיסוח בה מתאחר וגובה הדשא גבוה. דוגמה נוספת היא הוספת קומפוסט בהכנת השטח לפני השתילה, העשויה לשפר מאוד את תאחיזת המים בקרקע, להקטין את חלחול המים למי התהום מתחת לבית השורשים, להגדיל את מרווח ההשקיה ובכך לחסוך כ-20% מצריכת המים (פתרונות אגרוטכניים עשויים לחסוך 30%-3% מצריכת המים).
4. מים אחרים - חדשות לבקרים אנו שומעים על מקורות מים חליפיים היכולים לעמוד לרשותנו, כגון מי קולחים מטוהרים, מים אפורים, מים מליחים ועוד. אפשר לעסוק בנושא רבות, אך נבהיר שפתרונות אלה, למרות היותם מפתים, הם מורכבים ויקרים, ומניסיונו עמם בגינון - יש לא מעט קשיים ובעיות. עדיף להפנות מים אלו לשימוש חקלאי או תעשייתי, כלומר במקומות שבהם יש אפשרות לאנשי מקצוע לטפל במערכת הטכנית באופן רציף וללא תקלות. בנוסף, במרבית המקרים צריך לבנות מערכת הובלה והשקיה נפרדת, המייקרת את העלויות באופן משמעותי לטווח הקצר, ויעילות המערכת מוטלת בספק לטווח הארוך. לפיכך, אין אנו מציעים לתכנן את גני הנוי בישראל על מים ממקורות אלו, אלא לתכנן גנים חסכניים במים, המבוססים על השקיה במים שפירים בכמות המומלצת.
מה עושים במצב של קיצוץ דרסטי במים
א. אין מצמיאים עצים, ובייחוד עצים צעירים. הם הנוף הגבוה העתידי ובמאזן המים הכללי אין צריכתם משמעותית.
ב. ניתן לצמצם מים עד לסימני צמא של שיחים בעלי עלים רכים כגון דורנטה. בשיחים וצמחי כיסוי בעלי עלים גלדניים וצמחים חסכני מים כגון מיני פיטוספורום ובן עוזרר, אפשר לצמצם מאד במים כי מטבעם הם חסכוניים במים, אולם אין לחכות עד לסימני צמא בעלים. בשיחים כאלה סימני צמא מעידים שהצמח הגיע למצב שקשה יהיה לו להתאושש גם אם יקבל תוספת מים.
ג. אפשר לייבש שטחים של פרחי עונה וצמחי כיסוי עשבוניים. בשנות שפע אפשר לחדשם בקלות יחסית על ידי שתילה מחדש.
ד. אפשר לא להשקות זמן ממושך דשאי זיפנוצה חבויה, פספלון נדני, זואיסיה אל טורו ומיני ברמודה. דשאים אלה יתעוררו מחדש בדרך כלל גם לאחר תקופות יובש ממושכות, מיד עם חידוש ההשקיה או הגשמים. לעומת זאת, דשא מהמינים צרגב חד-צדדי ובת-יבלית דרומית יש להשקות מדי פעם ולא להחזיקם ביובש ממושך משום שהם עלולים למות.
להמשך קריאה על כיצד מחשבים את מנת המים להשקיה