מצע גידול לסחלבים

כתב: אגר' יוני אוסרוביץ, מנהל מקצועי, טוף מרום גולן

במאמר זה נתייחס לעקרונות מנחים ולחומרי הגלם בהם נהוג להשתמש בהרכבת מצע גידול לזני המכלוא של מיני סחלבים אותם נהוג לגדל במשתלות בישראל.

בטבע, סחלבים שהכלאות שלהם נמכרים כמוצרי עציץ בישראל הם בעיקר אפפיטיים (רוב מיני הפלאנופסיס וחלק מזני הדנדרוביום) , משמע הם מפתחים שורשי אוויר המתארכים ונאחזים על גבי גזע או ענף של צמח אחר כנשא פיזי שמעל פני הקרקע. הסחלב אינו מחדיר את שורשיו ואינו מנצל את משאביו של הצמח הנושא אלה משתמש בו לאחיזה בלבד. בטבע, שורשי אוויר אלה יכולים להגיע לאורך של מספר מטרים. לחלקים מהמשורש מבנה המאפשר ספיחה של לחות מהאוויר, כאשר תנאי האקלים הנדרשים לכך מתקיימים. זני הסחלבים האפיפיטיים הם ירוקי עד, המעדיפים תנאים חמים ולחים. התפתחותם וסגסוגם של פרטים מתאפשרת בנקודות בהם הלחות עבור השורשים מספיקה, ובאשר מתקיימת בהם המסה מספקת של חומרי הזנה, למשל כתוצאה מפרוק רקב או שאריות צמחיות באזור האחיזה של השורשים. לשורשי הסחלב רגישות מיוחדת לרטיבות עודפת והם נוטים להירקב בקלות. יתר על כן, כל פגיעה פיזית (למשל בעת העתקה לא זהירה) פוגעת בצימוח הפרט למשך זמן רב.  

הצורך לדמות את צורת הקיום הטבעית של סחלבים אפיפיטיים מנחה אותנו בבואנו להרכיב מצע גידול מתאים. בניגוד לרוב מצעי הגידול, לחומרי הגלם בהם נהוג להשתמש כאן נקבוביות מועטה יחסית, זאת במטרה לשמור על סביבת שורשים לחה בה תכולת הרטיבות הממשית נמוכה. תקופת גידול הסחלבים במשתלה המייצרת, ובהמשך אצל הגנן או החובב, יכולה להמשך מספר שנים. על כן, יש יתרון בחומרי גלם להם יציבות מבנית טובה לאורך זמן.

ניתן להכין מצע לגידול סחלבים על בסיס טוף גס, 4-8 מ"מ, כאשר אותו נהוג לנפות או לשטוף פעם נוספת באתר המשתלה לסילוק כל שאריות האבק לפני השתילה. יתרונו של הטוף הגס בניקוזו המהיר ובתכולת הרטיבות הנמוכה, ביציבותו הרבה, בזמינותו ובמחירו הנמוך יחסית בישראל. חסרונו של הטוף הוא ברגישות שורשי הסחלב לפציעות, וכן במשקלו הגבוה המקשה על המשתלה המייצרת במכירת המוצר הסופי.

חלק ממגדלי הסחלבים בישראל ובאירופה משתמשים במצעי גידול המיוצרים על בסיס קליפות עצים מחטניים, בעיקר אורנים (PINE BARKS) ואשורים (SPRUCE BARKS). עד לשנות השבעים של המאה הקודמת נחשבו חלקי הקליפות לחומר בערה בלבד, ללא שימוש מיוחד. מאז, שימושם בחקלאות ושתלנות הולך וגובר, בתחילה כאמצעי טבעי לחיפוי קרקעות, ובשנים האחרונות גם מרכיב משמעותי במצעי גידול. קילוף הקליפות הוא חלק מתעשיית העץ והן מופרדות בתהליך יבש תוך שימוש במיכון יעודי, או אחרי ריכוך במים. אז, הקליפות עוברות שבירה, ועירום לקומפוסטציה, במהלכה הן מתחממות לטמפרטורה שמעל ל- 60 מעלות במטרה לחטאן ממזיקי עץ וקרקע. בסיום התהליך מתקבלות שברי קליפות קשות ועשירות  בליגנין, נקיות ממחלות ומזיקים, כל זאת בשילוב עם משקל נמוך ונקבוביות בינונית. ניפוי והפרדה לפרקציות מאפשר להתאימן לשימושים ולשווקים שונים. בעציץ, מתקבלת סביבה אורגנית, נקייה, מנוקזת וקלה במשקל השומרת על יציבות מבנית לאורך זמן. תכונות אלה משרות סגסוג לשורשי הסחלב.

למרות רגישותם של שורשי הסחלב, יש עדיין צורך באחיזה מסוימת של מים במצע, אותה נהוג להשיג על ידי שימוש בספגנום (SPHAGNUM) רקבובית טחב ספוגית הנאספת באזורי ביצה קרים ולחים, בעיקר מצ'ילה וניו-זילנד. הספגנום מופיע כחוטים בשרניים, הוא קל ונקבובי עד מאוד ויכול להכיל עד פי 20 מים ממשקלו היבש. כך, שימוש במעט ספגנום יבש מספיק על מנת לספק לשורשי הסחלב את הלחות הנדרשת להם. עת מגעו במי ההשקיה הספגנום מתנפח ו "נתלה" על חלקי הקליפות שבמצע. בכך,  הוא אינו נדחק אל תחתית העציץ ואינו משמש כגורם המעודד תהליכי ריקבון שורשים כתוצאה מעודפי מים.

אפשרות נוספת, נוחה וזמינה יותר להגדיל את תכולת הרטיבות ואת קיבול חומרי ההזנה של המצע היא על ידי השימוש בקוקוס גרוס (shredded husk). מקורו של הקוקוס בקליפה החיצונית של הפרי והוא נאסף בסרי לנקה ובהודו (ראה גן ונוף,,,). בקיצוץ של הקליפה במלואה, ללא הפרדת הסיבים,  מתקבלים פתיתים עבים, נקבוביים, המעורבים בסיבים גסים לקבלת אחיזת מים בשילוב עם ניקוז מהיר עד מאוד. השימוש בקוקוס שנשטף מעודף המלחים המומסים בו חשוב במיוחד בהיותו מרכיב במצעי גידול לסחלבים. שטח הפנים של הקוקוס השטוף מכיל אתרי ספיחה לסידן, מגנזיום, ולחומרי הזנה נוספים שיכולים להיות זמינים לצריכת הצמח. תאחיזת המים של הקוקוס הגרוס משרה לו יתרון בתנאי הגידול בישראל, ניתן ואף מקובל להשתמש בו בהצלחה מרובה כמרכיב עיקרי במצע הגידול לסחלב. עם זאת, בהיותו קל לפירוק מיקרובילי הוא נוטה לאבד את מבנהו המרחבי. תהליכי פירוק החומר האורגני מקטינים את תכולת החמצן ומקשים בשליטה על PH בית השורשים.

גם הקוקוס וגם פתיתי הקליפות ממשיכים בתהליכי פירוק החומר האורגני בהיותם בעציץ. בכך, הם צורכים את חלק מהחנקן המסופק בדישון. התייחסות לתהליכים אלו ופיצוי בצריכת החנקן תעודד את התפתחות הסחלב.

טבלה במסגרת

 תכונות פיסיקליות וכימיות של  pine barksבמיצוי מימי (מ"ג \ ליטר), מתוך soilless culture by Raviv & Lieth

 להמשך קריאה על הזנה מינרלית