מרווה דבשית - שיח שחביב על הדבורים

שיח מעוצה שחביב על הדבורים

כתבה וצילמה: סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

מרווה דבשית Salvia melissodora

שם עממי: Grape-scented sage
משפחה: שפתניים Lamiaceae
מוצא: מקסיקו

הסוג מרווה הוא הגדול במשפחת השפתניים והוא כולל כ-900 מינים של צמחים חד-שנתיים, רב-שנתיים ושיחים שמוצאם מכל העולם. מתוכם, כ-500 מיני מרווה שמוצאם במקסיקו, מרכז אמריקה ודרומה. מינים רבים יוצרים מכלואים. לכל צמחי המרווה יש גבעול מרובע, עלים נגדיים ופרח בעל זוג שפתיים האופייני למשפחה. לחלקם יש ריח ארומטי בעלווה והם משמשים לחליטת תה, והפרחים של כולם עשירים בצוף ומושכים ציפורים כמו יונקי דבש וצופיות, דבורים ופרפרים. רובם צנועים בדרישות הגידול שלהם. צמחים אלה מכילים בחלקיהם הירוקים שמן אתרי, המתנדף באוויר כאשר ממוללים מעט את העלים בין האצבעות ואף בעת מגע בלתי מכוון בהם.

בשנת 2001 הבאתי מרווה דבשית ממשתלה בקליפורניה, ומאז הצמחים גדלים, משגשגים ופורחים בגינון במכון וולקני. המתנתי כמעט שני עשורים לפני שהחלטתי לקדם מין זה. מיני מרוות בארץ נחשבים לצמחים שלא מאריכים שנים, אך במבחן המציאות מרווה זו מצטיינת בתנאי הארץ ופורחת חודשים רבים. מקור שם המין melissodora בא משתי מילים ביוונית: Melissa שפרושה דבורת דבש ו- odora שפירושו ריחני.
זהו שיח מעוצה ירוק-עד, המגיע ל- 2 מטר גובה ול- 1.3 מטר רוחב, בעל צימוח זקוף. העלים דמויי ביצה, אורכם 4.0-2.5 ס"מ, בצבע ירוק -אפור. עלים היבשים באופן חלקי, מדיפים ריח ארומטי. הפרחים שפתניים, אופייניים לצמחי מרווה, הם נישאים על שיבולי פריחה קצרים וצבעם סגול- לבנדר בשפת הפרח העליונה, ולבנדר בהיר בשפת הפרח התחתונה ובחלק התחתון של השפה העליונה. הפרחים מדיפים ריח ענבים נעים (כשמו העממי), המזכיר ריח של המשקה 'טרופית'. גל הפריחה מתחיל בסוף החורף, בחודש פברואר, ונמשך לתוך הקיץ, גל פריחה נוסף מגיע בסתיו עד תחילת החורף. נחשב לאחד המינים מאריכי הפריחה. הפריחה עשירה מאד בצוף. ניתן להשתמש הן בעלים והן בפרחים להכנת תה.

תנאי הגידול

בבית גידול הטבעי במקסיקו, הוא גדל בהרים בגובה 2000-1300 מטר מעל פני הים. בארץ, מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה ברוב אזורי הארץ. הצמחים עמידים לטמפרטורות של עד מינוס 7 מעלות צלסיוס, מתאימים לכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת היטב. הצמח חסכן במים ולאחר התבססותו , באזורים ים-תיכוניים, יגדל עם תוספת מעטה של השקיה. באזורי הארץ החמים יותר מומלץ להשקות באופן סדיר.
מתאים לשתילה בגינה ים תיכונית, במסלעה, בערוגה פורחת בשילוב עם צמחים עשבוניים רב-שנתיים חסכני מים אחרים, כצמח גובל לאורך שביל כניסה לבית במופעו הטבעי או כשיח גזום, בערוגת התבלינים בזכות העלווה והפריחה הריחנית, באדנית וכצמח מיכל על גג או בכניסה לבית. נחשב לאחד ממיני המרווה המתאימים ביותר לתנאי הארץ, מאריך ימים, עמיד למזיקים ומחלות, ואינו דורש טיפול.

ריבוי

מרבים על ידי השרשת ייחורים עשבוניים, במרבית ימות השנה, בשולחן השרשה עם הורמון השרשה. כדאי לשתול בראשית האביב או בסתיו. בעת השתילה חשוב לשים לב שטמפרטורת הלילה לא גבוהה. למיטב ידיעתי, עדיין לא נפוץ במשתלות, למעט משתלת קק"ל בגילת. ניתן לקבל חומר ריבוי מהצמחים הגדלים בגינון במכון וולקני.

להמשך קריאה על הרדוף ורוד