מרחב סי פארק

מאת: אדריכל אודי כסיף*

מרחב סי-פארק, הפארק החופי של אשקלון, משתרע של שטח של כ-40 דונם המחברים בין העיר לבין חוף ימה הפופולרי והוותיק, הוא חוף דלילה לשעבר. חוף זה משרת לא רק את רוב תושבי העיר, אלא גם רבים מתושבי מערב הנגב בהיותו רחב ונגיש עם מגוון שירותי חוף הממוקמים בעורפו. הפארק מלווה מצד אחד את מסלול ההליכה הארוך יחסית מן הרחוב אל קו המים, ומצד שני הוא מציע תווך שהייה במרחב הביניים שבין העיר והים, כחוויה של טבע בלב העיר, ובו מגוון פעילויות של ספורט אתגרי ייחודי, לצד מרחבי שהייה נינוחה ושקטה על המדשאות המוצללות, שבילי הליכה ומשעולים המתפתלים בין הדיונות שנוצרו במיוחד.
מה שהמבקר אינו מעלה על דעתו על פי רוב, הוא שדבר מהנופים המגוונים החולפים על פניו בהולכו בפארק – לא היה כאן בעבר. הפארק מציע ״טבע חדש״, ובו שילוב בין מישורים וגבעות, צמחיה מקומית ותרבותית, פעילות אינטנסיבית לצד פינות חמד נחבאות המייצרים ביחד עושר נופי המזכיר את המרחב הפראי של החוף הדרומי הבלתי מתוייר.

טבע חדש – תכנון בעזרת הטבע
אין בכך מקריות. לתכנון הפארק קדמה עבודת תכנון אסטרטגי ארוכה של ״תוכנית אם לרצועת החוף״. במסגרת מלאכת התכנון של ״תוכנית האם״, בחן צוות המתכננים בין היתר את איכויותיו של המרחב החופי הפתוח והבלתי נגוע שבדרום אשקלון. מרחב בלתי מטויל זה, מהנדירים ברצועת החוף בישראל, מאופיין בתצורות נוף המשלבות כורכר וחול הנושקות לקו המים. הופתענו והתרגשנו לגלות שבמרחב זה, הנמצא בחלקו רק מטרים בודדים מקו המים, מתקיימת צמחיה עשירה ומגוונת בכל עונות השנה על גבי קרקע יציבה אחוזת שורשים. עמדנו לפני ספר פתוח ובו פרק מאלף בסוגיות תנועות החול ויכולת התמודדות הצמחיה הטבעית אל מול נתזי מלח וסופות חול המאפיינות מרחב חופי זה. לפנינו היה מופת להתקיימות הרמונית וארוכת שנים של צמחיה עשירה ומגוונת המשגשגת על קרקע חולית בקו הראשון, בניגוד לכל ציפייה.
בסיורים ובתצפיות שערכנו גילינו שהעיקרון המוביל שאיפיין את המרחב הטבעי בסביבת החוף היה שגשוג של צמחיה מקומית באגנים שקועים ומוגנים על ידי מערכת של הסתרות והגנות טופוגרפיות טבעיות, שעוצבו בידי הרוח והים. הרוחות הנושבות מהדרום ומהים, לעתים בעוצמה רבה, נושאות עימן חול ומלח, ובכל זאת על אף הקרבה למים, בשקעים שנוצרו בצל דיונות החול, משגשגת בכל עונות השנה צמחיה עשירה, בשלל פריחות ומופעי ירוק בלוויית פרפרים וחרקים רבים. עיקרון זה הפך למחולל הצורני של חזית הפארק לאורך המפגש עם רצועת החול והים.

לאורך הטיילת החוצצת בין הפארק לבין רצועת החוף החולי הרחב, תוכננה ונבנתה מדרגה זיזית מיחידות טרומיות שיוצרו במיוחד לפרויקט, המונעות את ״טיפוס״ החול אל פני הטיילת ואל יתר שטחי הפארק – החול אינו ״מצליח להתגבר״ על השיפוע השלילי וגם ברוחות החורף החזקות הוא נבלם ונערם לצד הטיילת. לולא זיז פשוט זה היה כל הפארק מתכסה בתוך עונה אחת בשכבת חול עבה, שהיתה חונקת את כל הצמחיה ומכסה את כל השבילים.
אולם לא הסתפקנו בכך והחלטנו לייצר קו הגנה נוסף, מתוך רצון ליצור מערכת בעלת מורכבות, זאת תחת חשיבה המחפשת רק ״פתרון״. המחשבה היתה לשלב יצירה ודמיון ביחד עם מחשבה מדעית על תהליכים; וכך כקו הגנה שני מפני הרוחות, החול והמלח נבנו ״המסוימות״ המאפיינות את הפארק ונבראו מתלולי חול וביניהם משעולים צרים ומתפתלים. היה זה מעבר למציאת פתרון לבעיית נדידת החול, שכן ביקשנו ליצור אינטימיות בין הדיונות; מקום למפגש היחיד עם המקום והטבע המשתנה, בלב הפארק העירוני הרחב.

אולי כאן המקום לתאר בקצרה את עבודת האדמה הייחודית שהפרויקט אימץ לעצמו כדרך פעולה. גבעת הכורכר בה מוקמה בעבר תחנת שאיבה ישנה, נחפרה על מנת למקם בקרבּה מבנה תמך חבוי בקפל קרקע לטובת פעילות החוף. הוחלט, כי כל הקרקע ממנה יבנה הפארק (למעט תשתית השבילים) תילקח רק מהמקום עצמו. עם תחילת העבודות הופעלה נפה גדולה שמיינה את הקרקע שנחפרה מגבעת הכורכר שבשולי הפארק לאגרגטים ממוינים לפי גודלם, מסלעים ועד לחול עדין. בעבודת הפיתוח נעשה שימוש מגוון בכל תוצרי האדמה הממוינת – מהחול העדין והחרסיתי נבנו הדיונות (החרסית שבחול סיפקה את העמידות והלכידות הנדרשת לקרקע, כדי ליצור מדרונות תלולים אך יציבים). החצץ שימש ככיסוי קרקע לצד השבילים ואיפשר את זרימת המים בחורף מבלי שיתחתרו בקרקע. ואילו הסלעים מוקמו אחד-אחד בעזרת כלים כבדים ברחבי הפארק בעבודה ״ידנית״ וסייעו לא רק לעיצוב הפיסולי של המרחב, אלא גם שימשו ליצור בתי גידול טבעיים לגיאופיטים וצמחיה הנהנית מצל והגנה מפני הרוח.
לבסוף, במשתלות הונבטו זרעים שנאספו בעוד מועד קילומטרים בודדים דרומית לאתר, ונשתלו בעונה המתאימה ברחבי הרצועה המערבית של הפארק, בבית הגידול הטבעי־מלאכותי החדש שלהם. לעושר של המורפולוגיות הטבעיות הוספו בריכות מים זעירות המייצרות כיסי לחות וצומח מבוסס מים, אשלי־ענק שהועתקו מעוטף עזה ננטעו ברחבי הפארק, ובתוך שנה־שנתיים שגשגו אשלים אלו בעלווה גדולה ועשירה. המקום שוקק בני אדם, אך לא פחות מכך ציפורים וחרקים רבים וביניהם פרפרים במסלול נדידתם.

להיות (ב)טבע
סי פארק הוא מקום לכולם והוא מאפשר מגוון רחב של פעילויות הכוללות בין היתר תעלת ״קרבר״ לגולשים וסקייטרים (הראשונה בארץ), מסלול פאמפטרק ושביל אופניים, מועדון אתגרי ובו קיר טיפוס גבוה וייחודי ומתקן ״רולגליידר״ המאפשר מסלול חבלים וגלישת אומגה מאתגרים; וכמובן טיילת חוף רחבה המחברת את הפארק צפונה אל המרינה, מדשאות ומצללות, בתי קפה ומסעדות שחודשו ופארק משחקים הבנוי מגזעי עץ רוביניה. כל הפעילויות האלה, ביחד עם פעילויות ספונטניות בלתי מתוכננות המתרחשות ברחבי הפארק מדי יום, מתקיימות בתוך חווית טבע חדש־ישן, שבתוך שנים ספורות הפך להיות הטבע של העיר. בני הנוער הרבים הנוהרים אל הפארק בשעות אחר הצהרים בכל יום משלבים פעילות גופנית מאתגרת עם שהות נינוחה בצל המצללות, שיטוט רגלי בשבילי הפארק או צפייה אל קו האופק מתוך שלוות הפארק. הדרך אל הים הפכה ממסע רגלי מפרך לטיול בטבע מגוון, וגם תושבי הסביבה המתגוררים במגדלים הסמוכים נהנים מתצפית על ציור הנוף החדש שנוצר בין העיר לחוף.

ביחד עם צוות מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים, לקחו חלק בתכנון הפרויקט גם דפנה אדלשטיין ואדר׳ נוף והאקולוג ליאב שלם. הפרויקט נוהל על ידי החברה הכלכלית אשקלון והושלם בשנת 2017.

*אדריכל אודי כסיף, מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים