הסוג היביסקוס כולל מאות מינים עם צבעי פריחה מגוונים, ויש לו שימושים רבים: כגדר חיה, כעץ מעוצב בגינה, חלקם מתאימים גם כצמחי מרפסת או בית.
המין הנפוץ ביותר בארץ היום הוא ההיביסקוס הסיני (Hibiscus rosa-sinensis) שלו מספר זנים וגוונים. אך בעבר היו נפוצים בגינות שני מינים נוספים, היביסקוס סורי והיביסקוס חלפי, שבחלוף השנים יצאו מהאופנה. אנחנו ממליצים לחזור ולשתול אותם בשל תכונותיהם הטובות.
כתבה וצילמה: סימה קגן*
היביסקוס סורי - Hibiscus syriacus
שם עממי: Rose Of Sharon
משפחה: חלמתיים Malvaceae
מוצא: מזרח אסיה, סין עד הודו.
הפרח הלאומי של דרום קוריאה
היביסקוס סורי הוא שיח ותיק בארץ, מאריך שנים, שבעבר היה נפוץ למדי בגינון, אך עם כניסת מגוון רב של צמחים חדשים נדחק ונשכח לטובתם. זהו שיח נשיר בעל צימוח זקוף הגדל עד 3-2 מטר גובה, בקצב צימוח בינוני. עם התבגרותו, השיח מתרחב לצורת גביע.
העלים דמויי משולש אורכם 8-5 ס"מ, שפת העלה משוננת. הפרחים דמויי פעמונים, צומחים מחיקי העלים על עוקצים קצרים. הפריחה חלה בקיץ ובסתיו, הפרחים בצבע לבן, כחול או וורוד, פרח ריק או מלא, עם מגוון רב של זנים. הזנים הראשונים שנשתלו בשנות ה-50 היו פרח מלא בצבע לבן ופרח ריק, בצבע כחול.
היביסקוס סורי מתאים לבתי גידול מאד מגוונים, החל מגובה פני הים ועד 1,500 מטר מעל פני הים. עמיד לטמפרטורות חמות עד 41 מעלות וגם לטמפרטורות נמוכות עד 20-, נהנה יותר באזורים יותר קרירים.
צמח חסכן במים ויסתפק בהשקיה בינונית בעיקר בקרקעות בינוניות וכבדות. בקרקעות קלות רצוי להשקות בכמויות גדולות יותר ובמרווחי השקיה תכופים. מחסור במים גורם לנשירת פקעי הפריחה. למרות שבבית גידולו הטבעי הוא מקבל כ-1,500 מ"מ גשם בממוצע רב-שנתי, בארץ יסתפק בפחות.
משגשג בקרקעות פוריות וכבדות. יגדל בתנאי שמש מלאה או צל חלקי, בקרקע מנוקזת. תנאים מיטביים הם כאשר בית השורשים מוצל ולח, וצמרת הנוף חשופה לשמש חמה. מעדיף קרקע חומצית אבל עמיד לקרקעות בסיסיות ללא סימני מחסור.
בנוסף להיותו צמח גן, הוא גם צמח מאכל. אפשר לאכול עלים צעירים, טריים או מבושלים, הטעם כמעט ניטרלי, ולכן מתאים כתוספת לסלט. אפשר לחלוט תה מהעלים או מהפרחים. אפשר לאכול גם את הפרחים כטריים או מבושלים, והם יכולים לשמש כתוספת קישוטית לסלט. גם השורשים אכילים אולם הם עתירים בסיבים.
מהעלים אפשר להכין שמפו ואפשר להפיק צבע כחול מהפרחים המשמש לצביעה.
בארץ מקובל לשתול אותו מריבוי מייחורים. בגינון באירופה מקובל לשתול צמחים מורכבים. מרכיבים את הזן הרצוי על כנה שהיא היביסקוס סורי שגדל מזרעים. אין סלקציה מועדפת לכנה אלא רק סלקציה לרוכב המצטיין בבחירה של צבע כותרת הפרח. הסיבה לשתילה של צמחים מורכבים היא - מסורת. כך מקובל בהולנד, בגרמניה ויתר מדינות אירופה מיישרות קו.
בארץ, מספר קטן של משתלות מייצאות שתילים מורכבים של היביסקוס סורי לאירופה. מדובר ביצוא של מעל מיליון שתילים בשנה. את סלקציות הזנים המיועדים להרכבה הם מקבלים מהשתלן המטפח האירופאי בהסכם סגור, מרכיבים על זריעים ומייצאים כעבור שנה צמחים חשופי שורש, בתרדמה, בהובלה ימית. הודות לתנאי הגידול החמים בארץ לעומת אירופה, נחסכת שנת גידול במושגים אירופאיים.
למרות כל התכונות הטובות, בארץ ההיביסקוס סורי יצא מהאופנה. אני ממליצה לחזור לשתול אותו, כגדר חיה חופשית, שיח פורח, או להסתרה. מתאים גם לגינון ציבורי.
אחרי הפריחה, בסוף הסתיו, מומלץ לגזום את השיח במטרה לשלוט בגודלו. הפריחה חלה על ענפים מאותה שנה ולכן הגיזום לא יפגע בפריחה.
היביסקוס חליף -Hibiscus mutabilis
שם עממי: Confederate rose, Cotton Rose
משפחה- חלמתיים Malvaceae
מוצא: מזרח אסיה, דרום מזרח סין, יפן.
עוד שיח ותיק שיצא מהאופנה, שאני ממליצה לחזור לשתול אותו. שיח גדול, נשיר עם פריחה אטרקטיבית. גדל ל-4-1.5 מטר גובה, בקצב צימוח מהיר. אפשר לעצבו כשיח או כעץ קטן על מספר גזעים או גזע בודד. העלים של השיח גדולים, בעלי אונות דמויות משולש, בסיסם דמוי לב, רוחבם 20-10 ס"מ, צדם התחתון שעיר מאד וצבעם ירוק בהיר.
הפרחים גדולים, צומחים מחיקי העלה. קוטר הפרח כ-10 ס"מ. צבע הפרחים בשעת הפתיחה לבן, ובמהלך יום אחד הופך לצבע ורוד וממשיך עד הערב לוורוד כהה. הפרח נשאר בצבע הכהה עוד כ-3-2 ימים עד לנבילה. ניתן לראות על השיח, בו זמנית את כל מגוון צבעי הפריחה. הפריחה חלה בקיץ ובסתיו, יש זנים עם פרח ריק או מלא, בעולם קיים מגוון רב של זנים.
היביסקוס חליף מתאים לשתילה ברוב אזורי הארץ, למעט ההר הגבוה, שם יסבול מהקור. באנגליה מגדלים אותו כצמח רב-שנתי אשר קופא עד הקרקע בחורף ומתחדש באביב מאזור בית השורשים. עמיד לטמפרטורות חמות. צמח חסכן במים שיסתפק בהשקיה מועטה-בינונית, יגדל בתנאי שמש מלאה, בקרקע מנוקזת, בקרקעות קלות וכבדות.
מתאים לשתילה כצמח ראווה בגן, מעוצב כשיח או עץ, או לשתילה בשיחייה. בזמן הפריחה מושך תשומת לב רבה בשל גודל הפרח ומגוון הצבעים. הריבוי וגטטיבי.
התמודדות עם כנימות
בשנים האחרונות הגיעה לארץ כנימה קמחית התוקפת היביסקוס סיני, מכל הזנים והצבעים. היביסקוס חליף הרבה פחות רגיש לכנימה, וזו עוד סיבה לעודד את שתילתו. גם ההיביסקוס הסורי נתקף בכנימה, אך הוא פחות רגיש מהסיני, אבל הרגישות שלו לכנימה עולה בתנאים של מחסור ממושך במים. ככלל, צמחים בעקת מים נתקפים יותר במזיקים.
*סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
להמשך קריאה על צמחי גן ריחניים