עיצוב עם עצים

עצי פרי בעיצוב דו-מימדי

שיטת גיזום מיוחדת הנקראת "אספלייה", מאפשרת לצמצם עץ עם פוטנציאל קוטר של 3 מטרים לעומק של 30-20 ס"מ בלבד. בשיטה זו נוף העץ אינו תופס מקום רב, ואפשר למקם אותו בגינות קרקע קטנות, במעברים צרים, בפנטהאוזים ואפילו בצמוד לחלון דרומי גדול בתוך גורד שחקים

מאת: עידו בשן, אגרונום*

לעתים קרובות, בתכנון גינות, אני פוגש את מצוקת השטח והמרחב בגינות הפרטיות העכשוויות. כיום, המגרשים המוקצים לבנייה חדשה הם לרוב קטנים יותר מאשר בעבר, והשטח שנותר לגינון מצומצם ביותר. במגרשים רבים בפרויקטים של בנייה רוויה, כל מה שנותר כשטח גינון הן רצועות צרות בהיקף הבית או בצמוד לחומות בהיקף המגרשים. המתכנן משקיע זמן רב במחשבה איך לייצר גינון משמעותי ומרשים על אף השטח המצומצם. במקרים כאלה, נדרש תכנון מדויק וקפדני.

כולם רוצים עצי פרי שיוסיפו שפע וחיות לגן, אך קוטר הנוף של עצי פרי לרוב עולה על 3 מטר ולכן לא בכל גינה או מרפסת יש לעצים האלה מקום. בנוסף, נטיעת עצים "רגילים" מביאה עם השנים להצללה מוגברת בגינה הקטנה ומקשה לעתים על התפתחות הצמחיה הנמוכה.

בשיטת גיזום מיוחדת הנקראת "אספלייה", אפשר לצמצם את קוטרו של העץ, כך שעץ עם פוטנציאל קוטר של 3 מטרים נבנה לעומק של 30-20 ס"מ בלבד. שיטת הגידול זו הומצאה לפני מאות שנים. היא הייתה נפוצה בתקופה הרומית ולאחר מכן בארמונות המלוכה באירופה. כיום נהוג לגדל בשיטה זו עצי פרי נשירים ברחבי אירופה וגם אצלנו בארץ, בגליל וברמת הגולן.

התהליך כולל ביצוע של גיזומי הסחה, באמצעותם מכוונים את הענף לצמוח ולהתפתח בצורה המיועדת עוד בשלב ה"יובנילי " שלו, השלב בו הוא עדיין צעיר וגמיש. מכופפים את הענף בעדינות ותומכים בו בעזרת אביזרי קשירה. בטכניקה זו, הענף ממשיך לצמוח בצורה בה הכוונו אותו. לאחר שהענף מתעצה, הוא נשאר בצורה שנקבעה.

תהליך עיצוב כל עץ במשתלה נמשך 3-4 שנים, שבמהלכן אחת לשבוע כל עץ עובר עיצוב ובקרה. זו מלאכה אינטנסיבית שדורשת כלים ייחודיים ושעות עבודה ארוכות. לכל סוג ומין יש צורת צמיחה המאפיינת אותו, לכל סוג, מין וזן נדרשת גישת עבודה אחרת וטכניקות עיצוב שונות.

בתהליך אין הפעלת לחץ על העץ. בניגוד לעיצוב בסגנון הבונסאי, אין כאן טכניקות של פציעה או התערבות פנימית ברקמות הצמח. יתרה מזאת - כשהעץ מעוצב באופן זה החשיפה שלו לשמש טובה ומאוזנת יותר, אין בעץ אזורים חשוכים ומתים שמתנוונים כמו בעצים רגילים. תחלופת האוויר על פני הנוף גבוהה יותר וכתוצאה מכך העץ פחות רגיש למזיקים ומחלות. בנוסף, תנובת הפרי ליחידת שטח היא גבוהה יותר. בזכות בניית עץ עם זוויות יציאת ענפים רחבות, יש פחות מקרים של "עצה כלואה", ופחות מקרים של כשלים וקריסת ענפים.

מדובר בעיצוב בדו-מימד במקום לאפשר גדילה טבעית בתלת-מימד. בנוסף לכך מגדירים גם את צורת הגדילה על ידי בחירה סלקטיבית של הענפים. רוחב העץ לא עולה על 20-30 ס"מ, נופו לא תופס הרבה מקום, אפשר למקם אותו בגינות קרקע קטנות, במעברים צרים, בפנטהאוזים ואפילו בצמוד לחלון דרומי גדול בתוך גורדי שחקים. העצים הללו יכולים להתאים כמעט לכל סוג של גינה.

העניין בעיצוב עצים בצורה זאת הוא לא רק יצירת פרי ונוחות, אלא גם הערך הנופי המוסף של הצמח המעוצב. בעזרת תכנון וקומפוזיציה נכונה, ניתן ליצור אפקטים פיסוליים עוצרי נשימה. למעשה, מי שחושב מחוץ לקופסה ומבין שצורת הצמח לא מוגבלת לאופן צמיחתו הטבעי, אין גבול לאפשרויות היצירה. גנן יכול ליצור כמעט כל צורה עליה יחלום הלקוח.
זומנתי פעם לייעוץ בגינה קיימת ביישוב בשרון. הגינה הייתה יפהפייה אבל דבר אחד הפריע בה: חומה גבוהה באורך 20 מ' שתחמה את המגרש ומאד הכבידה על התחושה. לאורך החומה שתלנו גפנים, ולכל גפן שרטטנו נתיב על הקיר ויצרנו תמיכה עם כבלים לצימוח בצורה המוגדרת שנבחרה. כעבור שנה המפגע האסתטי הפך לקיר קישוטי שמהווה כיום מוקד עניין בגן.

אני מזמין כל גנן מקצועי או חובב להפעיל את הדמיון, לשתול עץ צמוד לגדר ולבטא את היצירתיות שלו. אם יש לכם עץ צעיר, מזמרה וסבלנות - זה אפשרי. אני תמיד אומר שאם אפשר לצייר את זה, אפשר גם לגדל את זה...
*עידו בשן, ליצירת קשר basha.ido@gmail.com