גזעי עצי חרוב שסיימו את חייהם קמים לתחייה

כתבה: רונית זקס - רמת הנדיב

בעולם החי אנו מכירים את גלגולי החרקים שביכולתם להפוך את צורתם כמעט ללא היכר. נזכיר כאן לדוגמה את עולם הפרפרים: בוקעים מביצים, גדלים כזחלים, מתגלמים ובעונה המתאימה מתפרפרים להם.

ומה בעניין הצמחים?

אולי ניתן לחשוב על תהליך הקומפוסטצייה כעל גלגול, סוג של מחזור. ברמת הנדיב התקיים לאחרונה סוג של גלגול, כששני עצי חרוב ותיקים בני כ-70 שנה, שסיימו את חייהם, חזרו לפאר את הכניסה לאתר ועוד זוג ממתין בסבלנות לתורו.

תחילתו של גלגול
מערכת של שבילים מובילה את המבקר על פני הגנים, ששטחם 70 דונם. שביל ההליכה המרכזי מוביל מהכניסה הראשית אל מערת הקבר של הברון רוטשילד ורעייתו, וסובב עד בואך גן הוורדים. כדי להצל על ההולכים, תכנן אוריאל שילר, עוד בשנת 1936, שדרה של עצי חרוב להגנה מפני השמש בחודשים החמים. משני צידי השדרה, משתרעת מדשאה רחבת ידיים המעצימה את תחושת המרחב של החלל הפתוח.
עם חלוף השנים, החלו החרובים להראות סימני חולשה ותחלואים, שצמחו ושגשגו על הלחות הנעימה שהוענקה לעצים מהמדשאה סביבם. תנאים נוספים הכבידו: הקרקע הסלעית של הכרמל, שמותירה שכבה דקיקה של אדמה לגדול בתוכה, והסלעים שלא מאפשרים ניקוז מיטבי מצד אחד וגם לא העמקת שורשים מצד שני.
מיטב המומחים הגיעו לטפל בעצי החרוב: החל מהשיטה הוותיקה (שכבר אינה רווחת) של מילוי החלל שיוצר הריקבון בגזעים באמצעות פוליאוריטן מוקצף, דרך ניקוי וחיטוי מכסימלי של החלל שנפער בגזעים ובשורשים, איוורור ודישון הקרקע, תמיכת ענפים וגיזומים להורדת משקל הבדים. חרף כל המאמצים, קרסו העצים בזה אחר זה.

אז מה עושים?
קודם כל חושבים ושוקלים: החרוב הוא עץ ירוק עד ואולי, משום שמדובר בנתיב הראשי בין הגנים, כדאי לשתול עצים נשירים שיעניקו צל בקיץ ושמש חמימה של חורף, כולל בונוס של צבעי הנשירה?
אז זהו, שלא. משום שבניהול גני הברון, מקפידים לדבוק בתכנון המקורי. לפיכך, נטעו בבורות שתילה גדולים בחלק הצפוני של השביל עצי חרוב צעירים, במקום אלו שקרסו. עם שישה עצי חרוב ותיקים שהיו נטועים בתחילת השדרה היטיב הגורל במיוחד: הם הצליחו לשרוד ולהצל עוד מספר שנים, למרות שהגזע הפיסולי שלהם כבר היה חלול לגמרי... במצבם זה, הם היו עלולים להתמוטט על השביל ולא נותרה כל ברירה: גזעי החרוב האדירים, בקוטר של כמטר וחצי כל אחד, נוסרו בגובה פני הקרקע.

שלב הגולם
הגזעים האדירים שונעו אל חצר השירות ברמת הנדיב. במשך כארבעה חודשים, במיוחד בימי הגשם הרבים שזכינו להם השנה, עבדו הגננים סביב הגזעים: ניקיון יסודי מבפנים ומבחוץ שכלל הסרת חלקים רופפים, שיוף ועיבוד בחומר דוחה ריקבון. בגנים עצמם הוכנו בינתיים בורות שתילה שנסמכו על ניסיון העבר: נחצבו בורות נדיבים בגודלם לבית השורשים, נקדחו בסלע תעלות לניקוז עודפי המים, ומולאה אדמה מקומית מעורבת בקומפוסט. תערובת האדמה נחה לה במהלך הסתיו והחורף בבור השתילה, להתייצבות.

קסם, הנה אני שוב כאן!

שבוע האחרון של מרץ, ברוב טקס ובהשתתפות כל עובדי רמת הנדיב, ניטעו שישה עצי חרוב בשדרה, שהחליפו את אלו שנשתלו לפני למעלה מ- 60 שנה. אתי חפירה כבר חיכו על המריצה, העצים החדשים כבר עמדו במקומם, וכל הנוכחים התכבדו בכיסוי בורות השתילה.
סביב שני עצים חדשים, הנטועים זה מול זה, הוצבו הגזעים הוותיקים כמעטפת פיסולית. וכך חברו יחדיו מורשת התכנון הנופי, שילוב של ישן עם חדש, שימוש חוזר במשאבים, ובעיקר, נוסף פן אמנותי מיוחד בשדרה הראשית בגני הברון.
אתם מוזמנים להגיע ולראות את היצירה מקרוב.

קישור לאתר גני רמת הנדיב

להמשך קריאה על אורחים רצויים בגני הברון