עץ נשיר עם מראה ייחודי
כתב וצילם : צביקי פילו*
צפצפה מכסיפה Populus alba
משפחה: ערבתיים Salicaceae
מוצא: צפון אפריקה, דרום-מרכז אירופה ומרכז אסיה
צפצפה מכסיפה הינה עץ נשיר אמיתי גדול, דו-בייתי, מהיר צימוח ובעל אורך חיים קצר. מקור השם הלטיני Populus הוא מיוונית ומשמעותו רועד, מזמזם. זהו בעצם התיאור של רעש תזוזת העלים של העץ תחת משב רוח, וזה גם מקור השם העברי.
הסוג צפצפה כולל כ-25 מינים, אשר מוצאם בחצי הכדור הצפוני. בארץ גדלה כעץ בר צפצפת הפרת, ועוד שלושה מינים מיובאים המשמשים בגינון: צפצפה שחורה, צפצפה קנדית והצפצפה המכסיפה המוצגת כאן.
בשנות השישים עודדו בישראל חקלאות של יער משקי עם עצי צפצפה ממספר מינים, אך ניסיונות אלה הסתיימו בכישלון כלכלי. שרידים לחקלאות זו ניתן למצוא בעמק החולה או בנחלים כגון הבניאס, שם גדלים מספר פליטי תרבות של צפצפות בבתי גידול לחים.
בבתי הגידול הטבעיים גדלה הצפצפה מגובה פני הים ועד לגובה של 1500 מטר. בארץ היא פחות מתאימה לנטיעה באזורים נמוכים ועל כך בהמשך. העץ אוהב כאמור בתי גידול לחים ומשגשג בשולי נחלי אכזב או באזורים בהם יש הצפות זמניות.
גובה העץ בארצות המוצא ובתנאי גינון הינו כ-20-30 מטר ורוחב הנוף של עץ בוגר הינו 5-15 מטר. צורת הנוף צריפית עד סגלגלה וגובה הגזע הינו בדרך כלל כרבע עד לשליש מגובה נוף העץ כולו. קוטר הגזע של עץ בוגר הינו כ-100 עד 150 ס"מ, הסות קישוטית בעלת צבע אפור\לבן עם חריצים אורכיים עמוקים.
העלים מפורצים עם ארבע אונות, צידו העליון של העלה בעל צבע ירוק כהה וצבעו התחתון לבן/כסוף. הניגוד בצבע העלים יוצר עם כל משב רוח מראה ייחודי ומעניין. עם הכניסה לשלכת משתנה צבע העלים לצהוב קישוטי, לאחר נשירת העלים מתגלה שלד עץ מרהיב ביופיו, גבוה, סבוך ופיסולי, עם גזע וענפים בצבע אפור/לבן.
הפריחה באביב, על קצות הענפים, והיא חסרת כל ערך גנני. ההאבקה מבוצעת על ידי הרוח, הפרי הוא הלקט שאינו בולט בנוף העץ, מבשיל במהלך הקיץ ומכיל מאות זרעים המופצים ברוח.
מערכת השורשים שטחית ואגרסיבית, ופגיעה מכנית בהם גורמת לצמיחת נצרים בכל מקום שהשורש נפגע.
קצב הצימוח של עצי צפצפה מהיר מאוד, הם דורשים אדמה לחה וזמינות מים גבוהה. העץ מעדיף אדמות כבדות ועמיד לגיר. עמיד למחלות אך רגיש למזיקים: נמטודת העפצים בשורשים, חיפושית קפנודיס וחיפושית קליפה בשלד, כנימות מגן ופייחת בעלים. העץ עמיד לקרה ולקור, ובעל עמידות פחותה לחום או לקרינה גבוהה.
בשל הרגישות לחום, ליובש ולמזיקים, יש לשקול את השימוש בעץ בהתאם ליכולות של בית הגידול לתמוך בו. אדמה כבדה ולחה, אוויר קריר ויבש ומים זמינים ישפרו את עמידות העץ למזיקים ויאריכו את חייו. מנגד, אדמה קלה, אוויר לח וחם בקיץ וחוסר מים, יחלישו את עמידותו של העץ למזיקים ויקצרו מאוד את אורך החיים שלו.
מהסיבות המתוארות לעיל, אזורי הנטיעה המומלצים לצפצפה מכסיפה בישראל הם מקומות בגובה של 300 מטר ומעלה, אזורים עם קרקע כבדה ומים זמינים. במידה והצפצפה נשתלת במקום שאין מים כאלה, יש להשקות אותה לאורך כל חייה. לפיכך, אזור השפלה, מישור החוף, הערבה והנגב אינם מומלצים לנטיעה של עץ זה, אך גנן מיומן יוכל למצוא גם באזורים הפחות מתאימים את הנישה הנכונה, עם אדמה כבדה ופיצוי נכון בהשקיה, ולהשתמש בצפצפה גם במקומות הפחות מומלצים.
שימושים ושימושים גנניים
ברפואה העממית מיצוי של קליפת העץ משמש לטיפול במחלות רבות, כחומר חיטוי וכחומר אנטי דלקתי, כחומר משלשל. כמו בכל הצמחים ממשפחת הערבתיים, הקליפה מכילה חומצה סליצינית המשמשת כמשכך כאבים ומשתמשים בה לטיפול בשיגרון, בדלקת פרקים, שיגדון, כאבי גב ועוד.
בחקלאות מגדלים את הצפצפה עבור תעשיית העץ. העצה רכה ומשמשת ליצור גפרורים, כפכפים, נייר, היא קלה לעיבוד ועמידה ללחות.
בגינון ישמש כעץ מוקד בגן, כשובר רוח, לנטיעה בקבוצה או כשדרה. לא מתאים כעץ רחוב בשל מערכת השורשים השיטחית ובשל הנטייה לגדל נצרים, וגם בשל הצורך להשקותו באופן תדיר.
סיכום
עץ עם מראה ייחודי ומספר יתרונות לא מבוטל, בהם קצב הצימוח המהיר, המבנה הצריפי, מופע קיץ של עלים המחליפים צבע בכל משב רוח, צבע עלי שלכת יפה ושלד פיסולי בזמן השלכת. צורת הנוף, מראה העלים בהיקף העץ ומופע השלד שלו בעונת השלכת, מאפשרים שימושים אדריכליים ליצירת מראה דרמתי, להדגשה או להסתרה של נקודה בגן.
אל מול היתרונות האסתטיים הרבים, מעיבה הרגישות למזיקים ויצירת הנצרים ממערכת השורשים השטחית. היכרות עם חוזקות העץ והבנת הצורך במים, בקרקע עשירה ובמזג אוויר קר ככל האפשר, יאפשרו לנו לבחור עבורו את המקום הנכון, כך נהנה מעץ מרשים שככל הנראה אין לו תחליף.
שווה ביקור
בבית הקברות הבריטי בהר הצופים קבוצת צפצפות מרשימה. קבוצה מרשימה אפשר למצוא גם בנחל הבניאס.
*הכותב הוא הבעלים של משתלת חורשים
להמשך קריאה על צייבה הדורה וצייבה בקבוקית, עץ מומלץ לכיכרות