לדבר על העצים
מדי שנה, בתחילת חודש דצמבר, מקיים תחום הנדסת הצומח בשה"מ, משרד החקלאות, כנס בנושא עצים בוגרים המציין את הפתיחה הרשמית של עונת החורף, שמזמנת אירועים הקשורים לעצים. נדמה שהשנה, בכנס ה-15 במספר, האווירה היתה "סוערת" מתמיד, בעיקר בשל הדיונים הערים שהיו בשני הפאנלים השונים שהתקיימו במסגרת הכנס.
את דברי הפתיחה נשא יוסי בן שחר ממשרד החקלאות, שפנה אל הקהל הרב שהתרכז באולם כהן שבמכון וולקני, בבקשה להפיץ את דבר הפעילות שמקיים המשרד על מנת להנחיל את הידע לאנשי המקצוע הרבים בענף הגינון. "אם הכנסים טובים, חשוב להעביר את המידע הלאה לאנשים נוספים. חשוב להביא דור חדש של גננים...".
ישראל גלון ציין בדברי הפתיחה שלו את מקומן של הרשויות בתהליכים שמשרד החקלאות מנסה להוביל: " אם יבינו שם את החשיבות של העצים למרחב הציבורי, ניתן יהיה לבצע פעילויות רבות לשימור וטיפוח העצים".
את ההרצאה הראשונה נשאה לילך רובין ממשרד החקלאות, שסיפרה על התקדמות מיזם היער העירוני ועל אירוע הסיכום המתוכנן ל-14/05/19 שיציין את סיום שנת המיזם. ההרצאה השנייה הייתה של יוסי בן שחר, על ניהול סיכונים בעצי נוי. "כל רשות מבינה שצריך לעשות סקר עצים אבל זה לא מתבצע פעמים רבות בשל חוסר בתקציבים מתאימים". הוא הציג את פרוטוקול הערכת סיכונים שנכתב לפני כשנה ומופץ בימים אלו על ידי המשרד ועשוי לסייע בהערכת סיכונים מעצים.
רונזה אמרה , גם היא מהמחלקה, סיפרה על חשיבות העצים למרחב העירוני בעידן של התחממות הגלובאלית.
האירועים המרכזיים בכנס היו שני פאנלים: האחד בנושא "הערכת סיכונים בעצים" והשני בנושא "עצים וחשמל - היחיו שניהם יחדיו".
בפאנל הראשון לקחו חלק אנשי מקצוע מתחומים שונים: עובדי מחלקות גינון בעיריות, אנשי קק"ל, אגרונומים שמבצעים סקרי עצים, אנשי משרד החקלאות ועוד.
מדברי המשתתפים בפאנל עלה, כי יש חשיבות לביצוע הסקרים אבל גם לאחר ביצוע סקר כזה אין בטחון מלא שלא יהיו מקרי כשל, כמו עץ שנפל בכפר סבא שלא זוהה כעץ בעייתי למרות שנכלל בסקר שבוצע זמן קצר לפני נפילתו.
גיל רוזנברג, אגרונום ותיק המבצע סקרי עצים: " אני מלווה את משרד החינוך כשנה ושם הובלנו שינוי גישה לכך שכבר לא רואים בעצים איום. יש החלטה להכניס לכל מוסד חינוך 25% עצים כדי לייצר "צל טבעי", בניגוד לצל מסוככים ומפרגולות.
"נשאלת השאלה איך קובעים שעץ מסוכן או לא? אם בדקתי והחלטתי שהעץ תקין, אני נותן אישור, אם ההיפך- אני מדווח ומעביר לביטוח. אבל אי אפשר לכוון את עצמנו למצבי קיצון כמו סערות, קשה לחזות מה יקרה במצבים כאלה".
גלעד מסטאי, מנהל אזור יער בקק"ל: "היה קשה לנו לקבוע תקנים לשטחים פתוחים וגם לשמור על בטיחות. כחלק מהפעילות שלנו העברנו את כל היערנים קורסים של גוזם מומחה, אבל לא ניתן לתת תעודת ביטוח. עץ שעומד בחוץ חשוף לפגעי טבע. אנחנו מעריכים סיכון עכשיו לפי מה שנראה בעין".
ישראל גלון ממשרד החקלאות, שהנחה את הפאנל: "הפרוטוקול שיצרנו לסקרי עצים הוא המלצה. מצב העצים יכול להשתנות מיום ליום, ויכול להיות שלא נגיע לעץ מסוים במשך תקופה ארוכה. לכן אנחנו מכשירים את מפקחי הגינון ברשויות לזהות שינויים בעץ על סמך הפרמטרים שהכנו".
חנוך בורגר, אגרונום ותיק העוסק גם הוא בסקרי עצים: "סקר בטיחות חייב להישען על המון מחקר, וזה חסר לנו. סקרי עצים זו מומחיות ומצריך הרבה ניסיון, אי אפשר לסיים לימודים בפקולטה ומיד לעשות סקר עצים. עץ הוא מכלול חי ושלם, היודע לתקן את עצמו. רוב הכשלים בעצים נובעים מעודף גיזומים או מעבודות בסמוך לעצים הפוגעות בשורשים שלהם. שני גורמים אלה אחראים ל- 90% מהבעיות ושם צריך לשים את הדגש".
בדיון הער שהתפתח, לקחו חלק בין היתר האגרונומים דני אלמליח, יצחק הל-אור ואהרון מנירום, וגם גוזמי העצים ארז מיארה וגיא כהן, שחיזקו את הדברים שאמרו קודמיהם.
בפאנל השני, בנושא עצים וחשמל, השתתפו שגיא ירון מחברת החשמל, ישראל דרורי מעיריית פ"ת, אליאב חתוכה מעיריית חולון, וארז מיארה מחברת ארזים (גוזם עצים). הרקע לקיום הפאנל: חברת חשמל מחויבת לבצע גיזומים בעצים המסכנים את רשת החשמל, ועלו טענות רבות על כך שהגיזום שהיא מבצעת אינו מקצועי דיו.
גם ישראל דרורי וגם אליאב חתוכה אמרו, שהם מעדיפים שאנשי מחלקות הגינון של העיריות הם אלה שיבצעו הגיזום, על פי ההנחיות של חברת חשמל. חתוכה: "בפועל חברת חשמל מתאמת את הכניסה לעיר עם אגף תברואה ולא עם אגף הגינון, לא רק בחולון אלא כך בכל הארץ. אני מעדיף שחברת חשמל לא תיכנס לעיר ולא תגזום, אנחנו יכולים לבצע את העבודה בעצמנו".
שגיא ירון, מנהל אחזקת רשת במחוז דן של חברת חשמל, מרכז צוות ארצי לגיזום וכריתת עצים: "אנחנו גוזמים רק עצים שמסכנים את קווי החשמל על פי חוק החשמל 1996- מניעת מגע בין ענפי עצים לקווי החשמל. בכל עץ שמהווה איום כזה - מחויב לבצע גיזום. העץ לא שייך לחברת החשמל ואין לי שוב דבר נגדו , להיפך, חשוב לנו חשוב שתהיה סביבה ירוקה. הבעיה ששותלים עצים מתחת לקווי חשמל ולא גוזמים אותם כך שאנחנו חייבים להתערב".
ישראל דרורי: "סגרנו עם חברת החשמל שהעירייה לוקחת על עצמה אחריות על העצים. אחרי שנה, חברת החשמל הודיעה שהיא נסוגה מההסכם. מאז הם הסתבכו עם קבלני גיזום שונים ובמשך שלוש שנים לא בוצע גיזום. לפני שבוע הגיע גוזם ונבהל מכמות הגזם שיש צורך לאסוף...".
ארז מיארה: "המדד הקובע של חברת חשמל לבחירת גוזמים הוא רק המחיר ולא המקצועיות! גם הדרישה למשך הזמן בו אמורה העבודה להתבצע היא לא הגיוניות. צריך לקבוע כללים לעבודות האלה, עם צוות היגוי שיתאם בין כל הרשויות".
בדיון שהתקיים לאחר הפאנל, אמר אלי יזרעאלי מעירית אשקלון: "מדי שנה אנחנו מקיימים ישיבה עם נציגי חברת חשמל ונותנים להם דגשים לגיזום בעיר, וברוב המקרים מקבלים מה שאנחנו רוצים וצריכים".
ישראל גלון הדגיש בדבריו שהבעיה המרכזית הינה טכניקת הגיזום, כשהטכניקה הנכונה להרחקת העצים מקווי החשמל הינה גיזום הסחה ולא גיזום הקצרה או גירדום המבוצע בפועל. רק מעבר לגיזום הסחה ודילול מקצועיים יסייעו בשמירה על העצים לשנים רבות. תוך 4- 5 שנים ירדו גם עלויות הגיזום.
וסיכם ארז מיארה: "חייבים להפריד בין גינון לגיזום, להתייחס אליהם אחרת. לא כל גנן יודע ויכול גם לגזום".