הכנת אבני מדרך בגינה

כתבה: רונית עדן צילמה: עדי אדר

החלום הציוני של "נלבישך שלמת בטון" הפך בשנים האחרונות לסיוט של הירוקים, אוהבי הטבע, אך הבטון – כחומר – לא איבד את תכונותיו המיוחדות העושות אותו לשימושי במיוחד בחצר ובגינה. גמישות העבודה עם הבטון מאפשרת ליצור ממנו מגוון גדול מאוד של אלמנטים, כמו קירות תומכים, שבילים, מדרגות, משטחי ישיבה, בריכות, תעלות ועוד אין ספור שימושים.
בניגוד לתדמית ה"גברית" של עבודה בחומר זה, קל מאוד לעבוד אתו (כל עוד לא מדובר במשטחים גדולים). הפעם נדריך אתכם בבניית אלמנט קטן העשוי בטון – אבן דריכה - ואחרי שנבין שאין ממה לפחד מהחומר הזה נוכל ליצור אתו פריטים נוספים בגינה.

הבסיס לבטון הוא מלט -

חומר דבק המתקשה לאחר ערבובו במים. מהמלט מכינים גם תערובות טיט וטיח לשימוש בבניין. חומרים דמויי מלט ידועים לאנושות מהיום הראשון בו החלו לבנות באבן, והשימוש בהם התרחב מאוד בתקופת הרומאים.
המלט המודרני הומצא רק בשנת 1824 על ידי בנאי בריטי, ששמו היה ג'וסף אספדין (Joseph Aspdin). אספדין ערבב אבן גיר עם חרסית, חימם את התערובת בתנור ביתי ולאחר השריפה טחן אותה לאבקה. לחומר החדש קרא 'מלט פורטלנד', כמחווה לאבני הבנייה המשובחות שסותתו בעיר פורטלנד, אנגליה. החומרים בהם השתמש אספדין משמשים עד היום כבסיס לייצור מלט, עם תוספים שונים.

בארץ מיוצר המלט במפעלי נשר, שעיקר הייצור הוא של מלט אפור. אנחנו השתמשנו בחומר עדין יותר,הוא המלט הלבן. הבטון נוצר מערבוב מלט עם חול וחצץ והרטבת התערובת. בשלב ההכנה הבטון רך וניתן לעיצוב בתוך תבניות. יומיים-שלושה לאחר היציקה הבטון מתקשה ומוכן לשימוש.

היחס הרגיל בין המלט לחומרים האחרים בבטון הוא 1:3:3 (חלק אחד מלט לשלושה חלקי חצץ ושלושה חלקי חול). אם נרצה בטון חזק יותר, נקטין את כמות החומרים האחרים עד ליחס של 1:2.5:2.5. הבטון החזק ישמש במקומות בהם מופעל לחץ על היציקה, כמו בקירות תומכים, בעוד הבטון הרגיל משמש ליציקה של משטחים המונחים על פני הקרקע. העובי המקובל ליציקת משטחי בטון נע בין 6 ל-10 ס"מ, תלוי באינטנסיביות השימוש העתידי. כדי לקשור את יציקת הבטון שלא תשבר, מכניסים לתוכה רשת ברזל.

טרום יציקה

את אבני הדריכה אפשר לצקת בפינה נוחה לעבודה, רצוי מוצלת, על פיסת קרקע מיושרת. לאחר שהאבנים יתקשו, נעביר אותן למקומן הקבוע.
בשלב הראשון נפרוש יריעת ניילון על הקרקע, וניצור את תבנית היציקה בעזרת "מגביל דשא". זהו חומר גמיש אבל קשוח מספיק כדי לעמוד בלחץ הבטון.
לחלופין, ניתן ליצור תבנית מקרטון קשה או מפח דק הגזור לפסים (ביציקת משטחים בעלי קווים ישרים נבנה תבנית מלוחות עץ – טפסנות) קובעים את צורת התבנית בעזרת יתדות ברזל, סביב סביב. אנחנו בחרנו בצורת כליה.
לחיזוק נוסף מגביהים חול מסביב לתבנית. גודל אבן הפסיעה שיצקנו הוא כ-50 ס"מ באורך, 30 ס"מ ברוחב וכארבעה ס"מ בעובי.

הכנת הבטון

לא סתם זה נשמע כמו מתכון לאפיית עוגה.
יש לשפוך את כל החומרים המוצקים למיכל ערבוב (ראו רשימת הכלים), לפי היחס הבא :
דלי חצץ
דלי חול
שליש דלי מלט לבן
כמות חומר זו תספיק ליציקת שלוש אבני פסיעה בגודל האמור לעיל.
מערבבים היטב את כל החומרים המוצקים בעזרת מעדר או כף בנאים, עד שהתערובת אחידה. מקפידים שלא יישאר מלט או חול לא מעורבב על רצפת הכלי.
יוצרים גומה במרכז התערובת המוצקה ומתחילים להוסיף מים. עושים זאת לאט ובמנות קטנות, ולאחר כל הוספת מים מערבבים.
לצערי אי אפשר לתת כמות מדוייקת של מים, כי יש השתנות גדולה על פי סוג החומרים בהם תשתמשו (אנחנו הוספנו כחצי דלי מים). צריך להגיע למצב שהעיסה גמישה ורטובה כולה, כדי שיהיה נוח לצקת אותה, אך שלא תהיה דלילה ונוזלית מדי.

היציקה

שלב יציקת "עיסת הבטון" לתבנית מחולק לשניים:

1. חצי מהכמות נניח ישירות בתחתית היציקה וניישר בעזרת כף שתילה או כף בנאים
2. נפרוש רשת אקספנדר (כזו המשמשת לטיח תקרות) על התערובת היצוקה
3. נמשיך ביציקה, מעל הרשת,עד למילוי התבנית כולה.

בגמר היציקה יש לפלס וליישר את פני השטח.

לסיום – הפעלה אמנותית:

אנחנו פיזרנו על פני היציקה אבנים צבעוניות, המשמשות ברגיל כקרקעית לאקווריומים. לאחר שהיציקה מתקשה, האבנים נשארות מקובעות בה. אפשר גם לפזר צדפים, חרוזים, גולות, אבני טוף או בזלת, חלוקי נחל, לבקש מהילדים לעשות טביעת יד כמו בהוליווד, לכתוב "ברוכים הבאים", לציין תאריך וכו' – הכל כיד הדמיון הטובה עליכם.
ניתן גם להוסיף לתערובת הבטון אבקות צבע מיוחד, אותן ניתן להשיג בחנויות לחומרי בניין, וליצור אבנים בצבעים שונים (האבקות קיימות בצבעים שחור, אדום, צהוב – וכדי להשיג את מירב אפקט הצבעוניות יש להשתמש במלט לבן להכנת הבטון).
משך העבודה, כולל הכל: פחות משעה.
את הבטון הטרי יש להרטיב במשך יומיים לאחר היציקה, לפחות פעמיים בכל יום, כדי שלא ייווצרו בו סדקים. אחרי 48 שעות אפשר להפריד את התוחם מהיציקה ולהניח את אבני הפסיעה במקום המיועד.

שימוש באבני הפסיעה

בדרך כלל נניח אבני פסיעה בגינה כדי לחבר שביל עם משטח; כדי להוביל את המבקר לפינת ישיבה או לפינת עניין אחרת; כדי למנוע שחיקת הדשא בתוואי שביל העובר דרכו.

אבני פסיעה מרמזות ומדריכות את הפוסע בגן ללכת בנתיב המסומן, מבלי ליצור שביל מוגדר ומלא.

חומרים

1. מלט לבן - ניתן לרכוש את אבקת המלט בשקיות קטנות של 8 ק"ג, או לקנות שק גדול של 50 ק"ג. המלט האפור זול יותר.
2. חול עדין ודק.
3. חצץ - לפרויקט הזה בחרנו חצץ דק הנקרא 'שומשום', המתאים לאופי העבודה.
4. רשת לחיזוק היציקה – השתמשנו ברשת אקספנדר, שבדרך כלל משתמשים בה כבסיס להנחת טיח על תקרות.
5. מגביל דשא שחור מפלסטיק (נסו לחפש שאריות כי התוחם יקר).
   ניתן לרכוש את החומרים בכל רשתות עשה זאת בעצמך ובחנויות השונות לחומרי בניין.
   לעבודה בהיקף גדול כדאי לקנות את חומרי הבניין בתפזורת, ואז מחירם יוזל בהרבה.

כלים

1. מעדר או כף לערבוב
2. דלי מדידה
3. מכל להכנת התערובת (מריצה ישנה, אמבטיית תינוק שאינה בשימוש, כלי כביסה מפלסטיק)
4. ניילון עבה, בגודל של מטר על מטר לכל אבן שאנו רוצים לצקת (אפשר שקית זבל גדולה ועבה)
5. כפפות עבודה

אזהרות

אבקת המלט מסוכנת לעיניים.
מגע המלט עם עור הידיים אינו מומלץ. יש לשטוף את הידיים היטב לאחר העבודה.
להיזהר בעת חיתוך הרשת, מומלץ ללבוש כפפות.
אזהרה אחרונה – העבודה כל כך מתגמלת ונעימה שיש חשק להמשיך ולצקת.

טיפ

כדי לייצור משטח עליון יפה וחלק מפזרים מעט מלט נקי על פני היציקה, כשהיא עוד טרייה, ומחליקים את השטח בעזרת ספוג או מטלית עבה.

 להמשך קריאה על בניית מתקני משחק לילדים בגינה