צמחים ריחניים הם תמיד תוספת חשובה לגן. לעיתים, הריח מזכיר לנו זיכרונות מתוקים, אישיים ופרטיים לכל אחד ואחד. כשביקרתי בגן הבוטני בטרינידד, הגיע אלי ריח של דבש שהזכיר לי את תקופת החגים בילדותי ואת ריחה של עוגת הדבש המסורית. הריח הגיע מהצמח ניקטנתס עצי-נוגה. מי שביקר במקדשים במזרח, בוודאי פגש את הצמח הזה שתול בכניסה אליהם.
כתבה וצילמה: סימה קגן*
יש צמחים מאד ריחניים ומספיק צמח אחד כדי למלא בריח את כל הגן, לדוגמה צסטרום לילי. ויש צמחים יותר צנועים, שצריך להסניף מקרוב כדי לקלוט את ריחם. וכמובן, יש את המינים הידועים כריחניים, כמו מיני היסמין, היערה והגרדניה. ויש מינים נחשקים כמו שיחי הלילך, שלצערנו לא כל כך מצליחים בארץ, כי חם להם מדי. אני זוכרת איך אבא שלי, שעלה לארץ מפולין, הזכיר תמיד את ריח הלילך, כמו שזכר בגעגועים משם.
נרחיב כאן על חמישה צמחים המומלצים לשתילה בגן, המפיצים ריח נעים. נקווה שיעלו בכם זיכרונות נעימים:
1. צסטרום ליילי Cestrum nocturnum
שם עממי: Night Blooming Jasmine
משפחה: סולניים
שיח בינוני ירוק-עד, גדל לגובה ולרוחב של עד 3 מטר, בעל קצב צימוח נמרץ. הפרחים בצורת צינורית צרה וארוכה, בצבע לבן-ירקרק עד קרם ריחניים מאד בלילה. הריח מתקתק, ונישא למרחקים. מתאים לשתילה בתנאי שמש בכל אזורי הארץ למעט אזור ההר הגבוה. רגיש לקרה. השיח פורח בכל עונת הגידול, מהאביב ועד סוף הסתיו.
2. ניקטנתס עצי-נוגה Nyctanthes arbor-tristis
שם עממי: Night Jasmine
משפחה: זיתיים
.jpg)
שיח גדול ירוק-עד או נשיר מותנה, הגדל לגובה ולרוחב של 4-3 מטר. העלים מחודדים בצורת ביצה, מעט גילדנים ומחוספסים כמו נייר זכוכית. לעלים ערך קישוטי.
כותרת הפרח צבעה לבן וצינור הכותרת צבעו כתום-תפוז ואורכו כ-1 ס"מ. הפרחים ריחניים מאוד ולריח, כאמור, ארומה של דבש. הריח עדין ואינו דומה לריח הכבד של צסטרום ליילי. הפרחים נפתחים לפנות ערב ומפיצים ריח במשך הלילה ועד שעות הבוקר המוקדמות ואז הם נושרים. מתאים לשתילה בתנאי שמש או צל חלקי, בכל אזורי הארץ למעט אזור ההר הגבוה. רגיש לקרה. עונת הפריחה מתרחשת בכל עונת הגידול של הצמח, כל הקיץ והסתיו.
3. בירנית מפושקת 'פרח מלא'
שם עממי: Tabernaemontana divaricata 'Flore Pleno’
משפחה: הרדופיים
שיח ירוק-עד או נשיר מותנה הגדל לגובה ולרוחב של עד 2 מטר. בתנאי שמש מלאה תתקבל פריחה מרובה, אולם העלים ייראו פחות טוב; בחצי צל, לעומת זאת, תהיה פחות פריחה, אולם העלים יהיו גדולים ויפים בצבע ירוק כהה. צמחים השתולים ליד קיר המגן עליהם מפני רוחות קרות, לא ישירו את העלים בחורף. הפריחה במכבדים, בכל מכבד כ- 20 פרחים. הפרח מלא ונראה כמו פרח של צמח גרדניה. צבעו לבן צחור והוא ריחני, מפיץ את ריחו בלילה בלבד. מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ למעט אזור ההר הגבוה. רגיש לקרה. עונת הפריחה מתרחשת בכל עונת גידול של הצמח, וכאשר הצמח שתול בפטיו מוגן, תתקבל פריחה כל השנה.
4. ברונפלסיה קטנת-פרחים Brunfelsia pauciflora
שם עממי: yesterday-today-and-tomorrow
משפחה: סולניים
שיח בינוני נשיר מותנה, גדל עד 3-2 מטר גובה ורוחב, בעל קצב צימוח בינוני. באביב מתכסה בפריחה שופעת וניתן לראות עליו פרחים בכל הצבעים והגוונים בו-זמנית. השם העממי מתייחס לעובדה שעל הצמח פרחים בשלושה צבעים. כותרת הפרח ביומה הראשון צבעה סגול ("yesterday") הופכת לצבע לוונדר ("today") ולבסוף לצבע לבן ("tomorrow").
קוטר הפרח 5 ס"מ, פרחים אלו ריחניים מאוד, בעלי ריח אופייני לברונפלסיה ובלילה, גם כשאין רואים את השיח, אפשר להריח ולזהות אותו לפי הריח. בהמשך הקיץ הפריחה ספורדית. מתאים לשתילה בצל חלקי. מומלץ לשתול בקרקע מנוקזת, מועשרת בקומפוסט, לדשן ולהשקות באופן קבוע בכל עונת הצמיחה. יגדל ברוב אזורי הארץ, במפנה צפוני או מזרחי. רגיש לקרה.
5. מרווה דבשית Salvia melissodora
שם עממי: Grape-scented sage
משפחה: שפתניים
שיח בינוני ירוק-עד או נשיר מותנה הגדל לגובה ולרוחב של 1.5 מטר. בעל צימוח זקוף. הפרחים שפתניים, אופייניים לצמחי מרווה, הם נישאים על שיבולי פריחה קצרים וצבעם סגול־לבנדר. הפרחים מדיפים ריח ענבים נעים (כשמו העממי), המזכיר ריח של המשקה "טרופית". גל הפריחה מתחיל בסוף החורף, בחודש פברואר ונמשך עד סוף האביב. גל פריחה נוסף מגיע בסתיו עד תחילת החורף. נחשב לאחד ממיני המרווה מאריכי הפריחה. הפריחה עשירה מאד בצוף־נקטר ומושכת דבורים, פרפרים וצופיות.
מקור שם המין melissodora בא משתי מילים ביוונית: Melissa שפרושה דבורת דבש ו־ odora שפירושה ריחני. ניתן להשתמש הן בעלים והן בפרחים להכנת תה. מתאים לשתילה בתנאי שמש או צל חלקי, בכל אזורי הארץ כולל אזור ההר הגבוה. עמיד לטמפרטורות של עד מינוס 7 מעלות צלסיוס.
*סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
לחצו כאן להמשך קריאה על גיזום שיחים