מרווה קנרית   Salvia canariensis

כתבה וצילמה: סימה קגן,מנהל המחקר החקלאי
משפחה: שפתניים

מוצא: האיים הקנריים, מערבית לאפריקה

שם גנני נפוץ : CANARY ISLANDS SAGE

על הסוג מרווה נמנים ברחבי העולם כ-900 מינים, בהם עשבוניים חד-שנתיים, בני-שיח רב-עונתיים ושיחים רב-שנתיים. מינים רבים משמשים בגינון. המרוות מתאפיינות בגבעולים בעלי ארבע צלעות. הפרחים ערוכים בדורים צפופים (בדרך כלל), היוצרים שיבולת בקצות הענפים.

מרווה קנרית הוא צמח רב שנתי ירוק-עד או נשיר קייצי מותנה. הובא לארץ לפני שנים רבות ונמצא בכמה גנים ותיקים. לפני כ-20 שנה הובאו על ידי סימה קגן כמה טיפוסים, שנכנסים יותר ויותר לשימוש. קיימים טיפוסים חלקים וכהים וטיפוסים לבידים בגוון כסוף-אפרפר. בארץ מקובל מאוד הזן מרווה קנרית 'מלבינה'  candidissima S. canar. var.  שהוא בעל מופע בהיר במיוחד.

שיחי המרווה עשויים להגיע לגובה ולרוחב של 2 מטרים. בסיסם מעוצה וענפיהם השעירים שרביטיים, נושאים בקצותיהם תפרחות בנות 11-15 דורים של כ-10 פרחים בכל דור. התפרחת, שצורתה כעין  שיבולת, מרשימה למדי. כיאה לבני משפחת השפתניים, גם בכותרת של פרחי המרווה הקנרית, בולט מאוד זוג עלים. צבע הפרחים ורוד- לילך מנוקד ועלי העטיף סגולים. הפרחים שגודלם כ-3 ס"מ, נפתחים במדורג ולאחר התייבשותם נותרים עלי העטיף הסגולים. הפריחה מתחילה בסוף האביב ונמשכת מספר חודשים. בתנאי השקיית עזר מופיעים גלי פריחה נוספים עד לסוף הקיץ. בדרך כלל הסרת תפרחות שיבשו, מביאה לחידוש פריחה. הפרחים מושכים צופיות, דבורים ופרפרים.

העלים משולשים כראש חץ, נגדיים, וצומחים בזוגות. אורכם עשוי להגיע עד ל-17 ס"מ ורוחבם בבסיס יכול להגיע ל-10 ס"מ.

תנאי גידול

הצמח עמיד בתנאי חום וקור, עד למינוס 5 מעלות. ניתן לגדלו בכל אזורי הארץ, כל עוד הקרקע מנוקזת ואיננה מלוחה. חסכוני בצריכת מים (מתקיים במשקעים שנתיים של לפחות 200 מ"מ), אולם השקיית עזר בקיץ מאריכה את הפריחה ומונעת את השלכת החלקית בעונת החום.

הצמח עמיד למדי בפני מזיקים.

השיח מתאים לגינות באחזקה נמוכה, בעלות אופי ים-תיכוני, וכן לשולי גנים גדולים, לצידי דרכים וכבישים, למסלעות גדולות, לגיוון צבעי עלווה במקבצי שיחים. בעזרת שתילה צפופה (במרווחים שאינם עולים על 1,2 מ'), עם גיזום חזק (לפני הסתיו) –  יכול לשמש כמשוכה. מומלץ בסוף הקיץ, כאמור, לגזום חזק לחידוש הנוף. כך ניתן לחדש את צורתו כצמח מוקד שיפרח בקיץ הבא.

הפרחים מתאימים לקטיף.

ריבוי
הריבוי בדרך כלל מזרעים הנאספים בסוף הקיץ. הזריעה מהסתיו עד לפני האביב. אפשר גם ריבוי מייחורים.  

 להמשך קריאה על שזיף ליאוני