היכרות עם הזנים השונים של הברוש

את הנוף הים תיכוני מרכיבים צמחים רבים, שאחד הבולטים שבהם הוא הברוש המצוי על שני זניו, ה'אופקי' וה'צריפי'. מאות שנים מעטרת דמותו הזקופה של הברוש את הגנים, נמצא אותו ליד מבנים עתיקים, מגזרים ובבתי עלמין.

מאת : דרור ניסן. צילום : ישראל דרורי

בתמונות רבות המאירות נוף ארץ ישראלי טיפוסי כמו בתמונות המשתלב עם קימורי הגבעות והרים, בולט בצבעו הירוק כהה על רקע השלף והעשביה היבשה. עצים רבים נשתלו כשדרה המוליכה לבית ולחצר, שדרה שמהלך הזמן כמעט ואינו מורגש בה.

שנים רבות שימש הברוש גם כשובר רוח בפרדסים ובמטעים והוא ניטע לאורך הדרכים ודמותו ליוותה את הנוסע העובר בכבישי הארץ.
מחלות כמו פטריות הסירדיום והדיפלודיה ומזיקים כגון חיפושיות קליפה הביאו להתייבשות של עצים רבים עדיין לא נמצא מרפא לבעיות אלו וברושים רבים מתייבשים וגוועים. תופעות אלו הביאו להתמעטות הביקוש לעץ, והוא הולך ונעלם מאינווטר השתלנים בארץ.
בסוג ברוש כעשרים מינים, הגדלים באמריקה הצפונית-מערבית, במקסיקו ובמזרח הים התיכון, הברושים הם בין הצמחים מאריכי השנים ביותר והם בעלי יכולת הסתגלות ועמידות בתנאים קשים.
קיימים בעולם מספר פרטים הגדלים באזורי מדבר גבוהים, אשר גילם מוערך באלפי שנים אחד מעצים אלו הוא המין C. DUPREZIANA הגדל במדבר סהרה. בהמשך, נפרט על המינים המתאימים לגינון בארץ. חלקם נפוצים ומוכרים, חלקם חדשים וחלקם ותיקים ומשום מה לא נעשה בהם שימוש נרחב.

ברוש מצוי 'צריפי' ברוש מצוי 'אופקי' C. sempervirens

מוצא: ארצות הים התיכון
כאמור, הברוש המצוי על שני זניו, ה'אופקי' וה'צריפי', הוא הברוש הנפוץ, המוכר לנו כל כך מנוף הארץ. שני הזנים מגיעים לגובה של 18 - 15 מ' בשל הריבוי המיני יתכן שוני בין הפרטים, בעיקר באים השינויים לידי ביטוי בברוש ה'צריפי'. מראה העץ שונה, בעיקר במרווח בין הענפים, צפיפות העלווה ועמדת הענפים כלפי הגזע.
הברוש המצוי מתאים לשמש מלאה ולמגוון קרקעות - למעט מלוחות. מבחינה אקלימית הוא מתאים למישור החוף, לשפלה, לעמקים, להרים הנמוכים ולהר הגבוה (במגבלה - עומס שלג רב מדי עלול לגרום לשבר ענפים).
אמנם נחשבים כעצים הזקוקים להשקיה מועטה אך הניסיון הגנני המצטבר מוכיח קשר בין תוספת השקיה בקיץ, לחוזקם ולהישרדותם של הברושים.
שני הזנים מתאימים להדגשה, לשדרות, לבתי עלמין לחורשות ולגנים גדולים.
מקריאת ספרות מקצועית עולה שבעיה של התייבשות הברושים מקיפה את כל אגן הים התיכון.
התופעה מוכרת במדינות נוספות, כאיטליה, יוון, כרתים וספרד וגם שם מנסים להתמודד עמה בדרכים שונת.
אחת מהן היא זיהוי המחלה בשלב המוקדם בו נפגע אמיר הצמיחה ומתחילה התייבשות המתפשטת כלפי מטה. טיפול בשלב זה עשוי לעצור את ההתייבשות. מסירים את האמיר המרכזי ובמידה והעץ מצליח להצמיח ענפים חדשים אשר ימלאו את החסר, מראהו המיוחד של הברוש לא יפגע. פעולת גיזום זו חשוב שתבוצע קרוב ככל האפשר לצמרתו של העץ.
פעולה זו כרוכה בהוצאה כספית ניכרת, אך לעתים השיקול הכספי אינו עומד בראש סדר העדיפות ויתכנו מקרים בהם שווה להשקיע כסף בגיזום ולהציל עץ אשר גילו מגיע לעשרות - ואולי אפילו למאות - שנים.

אין ספק שדמותו התמירה של הברוש מהווה מרכיב נופי חשוב הן בגינון והן ביערנות, נקווה שימצא פתרון לבעיית המחלות והמזיקים הפוגעים בו. חסרונו באינוונטר הצמחי של הארץ יהווה מכה קשה עבור כולנו.

ברוש אריזוני C.arizonica

שם עממי: Blue cypress
מוצא: אריזונה
נופו של העץ פרמידלי, גובהו 15 מ' ורוחבו 6 - 4 מ', צבע הגזע חום-אפור, הסות (קליפת הגזע) אינה מתקפלת צבע העלים ירוק-כחלחל, הענפים אופקיים.
מתאים לשמש מלאה, למגוון קרקעות ותנאי אקלים, רגיש לקרקעות גירניות מאוד ולקרקעות מלוחות. קצב גידול בינוני, אורך חיים בינוני.
עצים בוגרים ומבוססים אינם זקוקים להשקיה, במיחד בקרקעות כבדות.
יתכן שתוספת של השקיה בקיץ תגרום לעץ לפתח עמידות טובה יותר נגד מחלות ומזיקים.
הברוש האריזוני רגיש למזיקים ומחלות, לעתים עצים הנראים בריאים לחלוטין מתמוטטים או נשברים וקורסים. לאחר בדיקה מתברר שתוכו של העץ היה רקוב לחלוטין.
רצוי בעצים מבוגרים לבצע מספר קדיחות בגזע כדי לבדוק האם פנימו של העץ רקוב. הקדיחה מתבצעת בעזרת מקדח בקוטר של 8 - 10 מ"מ בקדיחה אנו בודקים האם קיימת התנגדות של עצה בריאה.
העץ מתאים לשתילה בגנים או בפארקים גדולים, בחורשות או כחסימה.
בשל מראהו הפרמידלי רצוי להימנע מגיזום הענפים התחתונים. בכדי לשמור על צורתו היפה והמיוחדת. במידה ויש צורך בגיזום בכדי לאפשר תנועה של אנשים או מכסחת במדשאה יש לבצע גיזום מינימלי.

ברוש קרח Cglabra

מוצא: מרכז אריזונה
קרוב לברוש האריזוני, דומה לו במראהו ובדרישות הגידול. הסות בברוש הקרח מתקפל מדי שנה וצבעה חום-אדמדם. זהו אד הברושים עמידים יותר לסירידיום ולדיפלודיה.

ברוש פורטוגלי C. lusitanica

מוצא: מכסיקו ופורטוגל
הברוש הפורטוגלי יכול להוות תחליף מצלח לברוש המצוי, מין זה מזכיר במראהו החרוטי ובהשתפלות ענפיו בקצותיהם את עצי הארז.
גובה 16 - 12 מ', קוטר 8 - 6 מ', מתאים לשתילה באזור השפלה, ההר והעמקים בקרקעות בינוניות-כבדות, עמוקות ומנוקזות ובשמש מלאה צבע העלווה נע בין כסוף לירוק. תוחלת חיים ארוכה.
עצים צעירים יש להשקות השקיה סדירה לפי ההמלצות המקצועיות. לאחר מספר שנים והתבססות מוצלחת בגן, באדמות כבדות ובינוניות ובמידה וירדו כמויות הגשמים הממוצעות לאותו אזור, אין צורך בתוספת השקיה. על הגננים להיות ערניים ולזכור שמספרשנים עוקבות שלמיעוט משקעים מחייב תוספת השקיה בקיץ גם לעצים בוגרים.
במידה וניתן, רצוי לשתול את הברוש סמוך לאזורים מושקים, בשולי מדשאות או שיחיות, כך שיוכלו ליהנות מתוספת של מים בקיץ. מלמידה ומעקב של שנים ארוכות לגבי הברושים בארץ, אלו שגדלו סמוך למקור מים מגלים עמידות טובה יותר.
מתאים לשתילה בגנים גדולים, בפארקים, בשדרות וגם כעץ בודד, בעל מראה פיסולי.

ברוש בכות Cupressus funebris

שם עממי: Chinese weeping cypress
שם קודם: Chamaecyparis
מוצא: סין
עץ ירוק עד, גובה 20 מ' רוחב 4 - 3 מ' העלווה בצע ירוק בהיר. בעלת ריח נעים ורענן כשממוללים אותה, בעל מראה בכותי יפה.
מתאים לשתילה בשמש מלאה, למגוון קרקעות מנוקזות, רגישות נמוכה למחלות ולמזיקים.
העדפה לקרקעות לחות והשקיה סדירה. רצויה תוספת השקיה של 200 מ"מ לשנה.
במידה וירדו גשמים בכמות ממוצעת בעונה, יכול לסבול תנאים של יובש לתקופה מוגבלת.
לשפלה, להרים נמוכים ולהר הגבוה.
מתאים לגנים בינוניים וגדולים, בעל מראה פיסולי, למיקוד ולהדגשה. תוחלת חיים ארוכה.

ברוש גדול-פירות C. macrocarpa

שם עממי: Monterey cypress
המוצא: קליפורניה
עצים יפים ומיוחדים אלו גדלים לאורך החוף בקליפורניה, שם צורתם מושפעת ממשטר הרוחות הנושבות מן הים והם מקבלים מראה מיוחד, סחוף רוחות. צורתם הפרמידלית נעלמת בבגרות והם גדלים לרוחב ומשנים את צורתם. במקומות אחרים העץ ישמור על צורתו הזקופה לאורך שנים רבות. עלוותו של העץ ירוקה כהה, האצטרובלים בצבע אפור או חום.
עץ זה אוקלם בארץ לפני שנים רבות, רוב הפרטים לא הצליחו לעמוד שנים ארוכות בתנאי הארץ ונתקפו במזיקים ובמחלות. קיימים פרטים אשר שרדו, חלקם נראים מצוין וחלקם סובלים מיובש ומהתייבשות ענפים.
מתאים לשמש מלאה, לאזור ההר, להרים נמוכים ולשפלה. יתכן ויצליח בחוף הים, אך במרחק של לפחות 500 מ' מקו המים ומאחורי מבנה אשר יספק הגנה לעץ.
לגנים גדולים לפארקים ולחורשות, מראה פיסולי.

ברוש גדול-פירות 'לימוני'

C. macrocarpa Goldcrest’
הברוש הזה נפוץ כמעט בכל גינה בארץ, אף שלאחרונה פחת השימוש בו לאחר שנתגלתה פגיעתו למחלות שונות.
העץ, בעל עלווה צהבהבה "לימונית", כבש בסערה את עולם הגינון לפני כעשרים שנה ומאז נשתל בעשרות אלפי יחידות ברחבי הארץ גובה העץ בבגרותו 8 - 6 מ', רוחבו 4 - 3 מ', מתאים לשתילה בשמש מלאה, לכל אזורי הארץ, למגוון קרקעות. מנוקזות ומאווררות. קצב גידול מהיר וצפיפות העלווה הפכו אותו לחביב הגינות הפרטיות, שם שימש כגדר חיה גזומה או חופשית.
העץ נהפך לשנוי במחלוקת לא בשל תכונותיו הגנניות, אלא בשל הפופולריות הרבה לה זכה ושימוש ללא הבחנה וטעם שנעשו בו.
מבחינה גננית הוא ראוי להתייחסות ככל צמח אחר. שיקולים של התאמה אקלימית ונופית ושתילה במקום הנכון ובמידה יעשו עמו חסד.
(מאמר מקיף ומקצועי של הברוש הלימוני וקורותיו הגנניות פורסם בכתבה של נורית חרמון ב"גן ונוף" בשנת 1996)

ברוש הימל

אי C. himalaica שם קודם: ברוש קשמירי
מוצא: הימלאיה
עץ גבוה ומרשים, העלווה ירוקה-אפרפרה, ריחנית מעט. הפרי אצטרובל קטן בצבע ירוק, גובה 20 - 15 מ', רוחב 8 - 6, לעץ מראה בכותי נאה. הגזע רחב, קליפת העץ חומה מחורצת בעלת פסים דקים.
מתאים לשתילה באזור השפלה, בהר הגבוה, בהרים נמוכים ובעמקים, לשמש מלאה.
בשנים הראשונות קצב הגידול מהיר יחסית ולאחר מספר שנים הוא מועט.
זקוק לקרקעות פוריות ומנוקזות, השתילה באביב או בסתיו.
דרושה השקיה סדירה גם לעצים בוגרים, במיוחד בקרקעות קלות או בינוניות. העץ רגיש לתנאי יובש, במיוחד בשנותיו הראשונות.
בארץ קיימים פרטים ותיקים במספר מקומות, חיוניים ללא סימני מחלות ומזיקים.

ברוש משונץ C. torulosa D. don

שם עממי: ברוש בוטן
מוצא: הימליה
עץ גבוה, עשוי להגיע לגובה של 25 - 20 מ', בארץ מוצאו יכול להגיע גם לגובה של 45 מ'. קליפת הגזע חומה, מתקפלת ברצועות צרות וארוכות העלים בצבע ירוק כהה, קצוות הענפים משתלשלים.
לשמש מלאה, לשפלה, להרים נמוכים, להר הגבוה ולעמקים, בקרקעות עמוקות ופוריות.
דורש תוספת השקיה בקיץ בכמות של 300 - 200 מ"ק לדונם.
מתאים לגנים ולפארקים, לשדרות ולייעור. מראהו הפיסולי מתאים לתיכחום חללים וליצירת מסגרת.
מין זה נשתל בארץ לראשונה לפני כשלושים וחמש שנה וניתן למצוא פרטים שלו במקומות שונים.
תודה למחלקה להנדסת הצומח גננות ונוף במשרד החקלאות על השימוש במאגר המידע

מה קורה לברוש

הברוש המצוי, אותו עץ ותיק ומרשים, מאבני היסוד של נוף הארץ - הולך ונדחק לצערי מנוף הגינון שלנו. עץ זה, שהיה כה מרכזי בייעור ובנוי, הפך אצל רבים למעורר רתיעה.
כשהכנסתי, כמעט בכוח, קבוצת ברושים לגינה פרטית נדו השכנים בראשם בחמלה למראה הבזבוז של שטח יקר בגן לטובת עצים שאין בהם לא פריחה ולא פרי לשם מה הם נחוצים? שאלו. אכן הברוש אינו נחשב כלל לעץ אופנתי, מאלה המוצעים על ידי המשתלות לגינות הפרטיות אבל גם בגינון הציבורי לא שפר חלקו. דיירים בשכונת פסגת-זאב בירושלים דרשו במפגיע מהעירייה להוציא עצי הברוש שנשתלו זה עתה בשטחים הציבוריים ליד ביתם, בטענה כי העצים גם אלרגניים, גם מסתירים את בתיהם, ויתרה מזאת: הם גם מזכירים להם בית קברות. מה נלין על הציבור הרחב הרי גם בקרב אנשי המקצוע מעמדו כבר אינו בטוח
סטודנטית שהציעה בפרויקט הגמר של לימודיה ציר נופי שלם שכולו ברושים, חששה מתגובת הקהל המקצועי שמא יראה זה בהחלטה הברורה והאמיצה שלה דווקא בחירה בעייתית ושגוייה.

הפוסלים שימוש בברוש המצוי מנימוקים שונים ומשונים נעזרים בשתי צרות אמיתיות:
הצרה האחת היא שרשרת המחלות התוקפות את נוף העץ וגורמות לתמותה של חלק מן הפרטים.
מתכננים חוששים לטעת עצים שקיומים אינו מובטח. אם יתכננו שדרת ברושים וחלקם ייפגעו - תיפגע שלמות התכנון שלהם. צרה זאת הביאה ניסיונות למצוא תחליף לברוש המצוי בדמות עצים דומים בני אותה משפחה. אך לברוש המצוי ה'צריפי' לא נמצא תחליף של ממש. הצרה השניה משמעותית יותר בעיני, והיא חוסר ההקפדה על נקיון הזנים בשתילת ברושים.
במקום ברושים צריפיים זקופים, נקיים בצורתם ואחידים במראם, כמו אלה המעוררים התפעלות בגני איטליה וספרד, אנו פוגשים סביבנו בליל לא אחיד של טיפוסים וצורות ביניים - מה שמפחית מאד מן הרושם שהם נועדו ליצור.
אך לאחרונה הוחמצה כך ההתחלה של שדרות רוטשילד בתל-אביב. נשתלה שם שדרה כפולה של ברושים, אבל אלה אינם אחידים אלא מהווים תערובת של צורות לא ברורות. קטע השדרה הזה כבר לא יראה אף פעם כמו שוודאי דימה אותו המתכנן . כאן חטאו כולם בחוסר הקפדה. המתכנן, המבצע והמשתלה המספקת. דווקא בעיה זאת היא הקלה יותר לפיתרון מבין השתיים. כל שנדרשים כאן הם יותר מודעות וערנות מצד המעורבים.
שני זנים חדשים, צרים במיוחד, 'טוטם' ו'סנטה-קתרינה', נועדו בין השאר לתקן את בעיית חוסר האחידות. למרות החידוש וחוסר הניסיון שבהם, הם כבר מסתמנים כהבטחה.
אל מול כל השוללים את הברוש, ראוי למנות כאן דווקא את יתרונותיו: ראשית, הרי הוא כאן מאז ומתמיד. על כמה מן העצים שבסביבתנו ניתן עוד לומר כי כבר אבותינו עשו בהם שימוש? שנית, דווקא המופע הלא-צבעוני והלא משתנה שלו מפגין עוצמה ויציבות.
ושלישית, והכי חשוב בעיני הברוש ה'צריפי' יוצר בצלליתו העמודית המדוייקת דגש, ואפילו סימן קריאה בסביבה! בצורתו הזאת הוא מזמן למתכננים שלל אפשרויות עיצוב: כעץ מוקד, כקבוצה מגובשת וכשדרה המסמנת קו עז בנוף. במיוחד הוא מוצלח כניגוד דרמטי לקווי נוף אופקיים, לבניינים מאורכים ולעצים שוני צמרת עצים מעוגלים או סוככיים או בכותיים.
דורות של מתכננים וגננים ידעו להשתמש ביתרונות אלו שלו בתבונה ובכישרון. הם פארו בברושים את נופי הארץ. אתרים בארץ בהם מופיעים ברושים מפוארים ישכנעו, אני מקווה, גם את אחרוני המסתייגים: ביניהם הברושים העתיקים ועוצרי הנשימה של הר הבית, השדרה ברחוב הראשי של המושבה בת שלמה, ומסת הברושים הנהדרים, העומדים זקופים כנרות תמיד, בעיקול הדרך לירושלים. כל אלה ופרטים מרשימים נוספים באתרים ותיקים ובחצרות מנזרים. אותי כבר מזמן הצליחו לשכנע.

אני על הברוש לא מוותר.

להמשך קריאה על ציקס מופשל