אם אתם רוצים לטפח עץ שבזמן פריחתו ימשוך הרבה תשומת לב, יש לכם שבועיים לאסוף את זרעי העץ שנופלים לארץ, כי הזריעה מתבצעת במרץ. הזדרזו, כי העץ מוסיף נופך מיוחד לגן.
כתבה: סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
קולוילאה הוא עץ נשיר הגדל לגובה בינוני, בעל צמרת צרה וגזע זקוף בצבע נחושת, עלים גדולים ומנוצים ופריחה בולטת בצבע כתום-אדום, בסוף הקיץ.
הסוג כולל רק מין אחד והוא גדל בר במדגסקר בלבד (אנדמי). האי מדגסקר, השוכן דרום מזרחית ליבשת אפריקה, הוא בית היוצר להרבה מצמחי-הנוי הטרופיים היפים ביותר ונזכיר את הצאלון שמוצאו במדגסקר והרי הוא היהלום שבכתר.
העץ אוקלם לראשונה בארץ בשנת 1959 ונישתל בארבורטום באילנות. כיום לא ניתן למצוא אותו שם וכנראה שלא שרד את השנים הקשות שעברו על העצים בחלקות שלא קיבלו השקיה עד שקק"ל לקחה על עצמה את הטיפול בארבורטום. היום מומלץ לבקר שם ולראות את המגוון הגדול של מיני העצים הנטועים.
לפני כ-10 שנים, לארי מקיבוץ בית-השיטה, הביא שוב לארץ זרעים של מין זה מארצות-הברית, שם העץ גדל בגינון בפלורידה ופורטו-ריקו. לארי שתל מספר עצים בקיבוץ בית-השיטה, וחילק צמחים שנשתלו במקומות שונים: בחלקת ההדגמה במשתלת קק"ל בגילת, בקיבוץ שדה-אליהו ובגינון במושב סתריה. העצים הראו התאמה בגידול באזורים אלו, אולם בגלל רגישותו לקור אינו מתאים לשתילה לאזורי ההר הגבוה.
קולוילאה גדל לגובה של עד 15 מטר, והוא בעל צמרת נוף צרה. הגזע עבה, זקוף וגבוה, בצבע נחושתי, צבע הגזע בולט במיוחד בחורף לאחר שנרטב מהגשם, ואז מקבל גוון יותר אדמדם. העלים גדולים, אורכם עד 80 ס"מ, מנוצים פעמיים, העלעלים מוארכים וצבעם ירוק עמום. הפריחה מופיעה בקרבת קצות הענפים, בעיקר בחלקיו העליונים של העץ. הפרחים ערוכים באשכולות גדולים המשתלשלים כלפי מטה. אורך התפרחת 20-30 ס"מ, וכל אצטרובל פריחה כזה מכיל כ-200 פרחים. הפריחה מתחילה בחלק התחתון-הקרוב לעוקץ וממשיכה לכוון קצה האשכול. כל אצטרובל פורח במשך 6 שבועות. ניצני הפרח אדומים, ואילו עלי-הכותרת צבעם כתום-אדום והאבקנים, בולטים מהכותרת, צהובים. הפרחים מושכים את יונק-הדבש, ותנוחת אשכול הפריחה כלפי מטה, מהווה זווית נוחה לציפור לאסוף את הנקטר. גם לאחר שהפרחים נושרים מהעץ, הם יוצרים מרבד פרחוני למרגלותיו.
פריחה אכן מרשימה ובולטת, היא מתרחשת בסוף הקיץ כאשר כמעט ואין יותר פריחות בגן, ונמשכת כחודש עד חודשיים תלוי בגודל העץ ובשפע התפרחות. לאחר הפריחה נוצרים זרעים בתרמילי פרי מוארכים בדומה לפרות של אלביציה צהובה. לא כל העצים חונטים פרות, ולמעשה ללא הפרי נשמר מופע נקי של העץ.
העץ יגדל בשמש מלאה ברוב סוגי הקרקעות ובתנאי שיהיו מנוקזות. הוא רגיש לקור קיצוני ולקרה, אך לעומת זאת יתאים לאזורי הארץ החמים. אם נשווה את רגישותו לקור לעומת הצאלון, קולוילאה עמידה מעט יותר לקור. הוא זקוק להשקיה סדירה ולכמות מים בינונית, תוספת מים תאיץ את גידולו. בסוף הסתיו ,ועם ירידת טמפרטורות הלילה העץ משיר את עליו ונשאר כמו פסל מעוצב בגן עד אמצע האביב כאשר יתכסה שוב בעלווה.(בדומה לעצי הסיגלון).
קולוילאה משתלב בגן כעץ ראוה בודד שבזמן פריחה מושך תשומת לב. ללא הפריחה הופעתו אוורירית ודלילה במקצת. רבים מעדיפים לבחור בדרך כלל עץ שעלוותו סמיכה, אך לעיתים כאשר מעוניינים דווקא בעץ בעל מרקם עלווה דליל ואוורירי, אשר איננו חוסם את הנוף ומאפשר ליהנות הן מן האור והן מן הצל, ה קולוילאה תהיה בחירה טובה. צלליתו העדינה של עץ כזה מוסיפה נופך מיוחד לגן. הוא מתאים לשמש כעץ רחוב, בהיותו בעל נוף צר. מתאים לגינת הבית, לצד בנין או בפטיו בחצר. אני שתלתי מספר עצי קולוילאה בגינון בסתריה, לאורך שביל הכניסה של בית-העם.
ריבוי העץ נעשה בזרעים. אוספים את הזרעים הנופלים לארץ, כי אי אפשר להגיע לצמרת העץ. יש לזרוע אותם בחודש מרץ במגשי הנבטה בורמיקוליט. מומלץ לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע. הנביטה מתחילה תוך שלושה ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים, כאשר הם בעלי שלושה עלים, לעציצים עמוקים עם מצע גן. יש להמנע מעודף השקיה. חייבים להגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.
ניתן לרכוש עצים אלו במשתלת עץ הצפון.
להמשך קריאה על הנוף הגבוה של תל אביב.מי השורד האחרון?