יסמין ערבי מלא פרחים

יסמין ערבי מלא פרחים   JASMINUM SAMBACCVS. PLENIFLORU S

כתבה וצילמה:סימה קגן   

משפחת הזיתיים   OLEACEAE

המוצא: ברירה גננית שנעשתה (במצרים ובמזרח התיכון), מהיסמין הערבי שמוצאו בהודו –  אירן.

היסמין הערבי מלא-הפרחים על טיפוסיו השונים, זכה להרבה שמות גנניים: יסמין "פול מאסרי" (מצרי מלא);  יסמין "פילה";  יסמין "פולי";   יסמין "ורד".
יסמין "דיוק אוף טוסקאני" JASMINUM  SAMBAC  VAR. "GRAND DUKE OF TUSCANY"

במשך דורות התפתח בארצות המזרח, גידול של יסמינים ריחניים-לבנים, למטרת הפקת בשמים, לתיבול משקאות, וכמובן גם לנוי ולגינון. המצטיינים מביניהם הם היסמין הרפואי והיסמין הערבי.
מבין כ450 מיני יסמין ויותר מאלף זנים ובני-זנים, אשר נפוצים באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים, זהו היסמין הבולט ביותר בפרחיו הגדולים והריחניים.
היסמין הערבי הוא שיח נשיר - מותנה, שעשוי לגדול כמטפס - נשען. כלומר –  ענפיו הארוכים והבהירים עשויים להישען ולהיכרך כמו מטפס, על גבי עמודים וגזעים (בדומה לבוגנוויליות), והם מתעצים בהתבגרם.

הטיפוסים הגנניים "מלאי-הפרחים", של היסמין הערבי, אינם גדולים וגדלים יותר לאט.כמטפס הצמח יכול להגיע עד לגובה של 4 מטרים. אך בדרך כלל הוא שיח לא סבוך עם נטייה לגידול ענפים שרביטיים, שגובהו ורוחבו אינם עולים על שני מטרים. העלים אליפטיים מעוגלים. אורכם מגיע עד ל 8 ס"מ ורוחבם עד ל 6 ס"מ. הם בהירים, רכים ומעט מבריקים.

עיקר תפארתו של הצמח הם פרחיו הגדולים והריחניים. צבעם לבן והם מרובי עלי כותרת כפריחת ורד (ומכאן אחד משמותיו הגנניים). הפרח, בדרך כלל בודד בקצה ענף, עשוי להגיע לקוטר שמעל ל 4 ס"מ. חייו קצרים ונמשכים יומיים– שלושה ולעיתים לאחר יום מקבלים גוון ורוד. הפריחה נמשכת מהאביב עד הסתיו, בגלי פריחה מחזוריים בני שלושה שבועות בקירוב.

תנאי גידול.
הצמח רגיש לשינויי אקלים פתאומיים ולתנאים קיצוניים. נזכור שמוצאו ממקומות חמים. יש לגדל  אותו במקום מוגן מרוחות. איננו מתאים לאזורים שבהם שוררת קרה והחורף ממושך וקיצוני. מאידך הוא סובל בשרב ונפגע בקיץ בהתחממות בית השורשים שבקרקע. לכן מומלץ לגדל אותו במקום מוצל חלקית בצהריים, ולהוסיף סביבו חיפוי לקרקע. נדרש לו מצע עשיר ומנוקז היטב. בקרקע שאינה מנוקזת הוא עלול לסבול מחוסר אוורור וממליחות. מועדפת השקייה סדירה וגדושה בעיקר מיד עם דעיכת גל הפריחה. למקפידים על שיפור המראה מומלץ לעבור ולהסיר מהצמח פרחים יבשים, כי נשירתם הטבעית מתרחשת רק אחרי כמה שבועות.
גיזומים לעיצוב וחידוש צמיחת - ענפים, נעשים בסוף החורף. ניתן לגזום קלות גם בקיץ.

היסמין איננו רגיש במיוחד למחלות עלים, אך אהוב על אוכלי עלים למיניהם. כנגד זחלי פרפרים ועשים, כמו נגד כנימות ומוצצי עלים שונים, יש לרסס או להגמיע בקוטלי חרקים שאינם רעילים לבעלי דם-חם.

שימושים
מתאים לגידול באזורי הארץ השונים, שאינם ההר הגבוה  ומקומות מוכי - קרה בעמקים.
הצמח מתאים לגינה טרופית, למרפסת ולפאטיו במקום מוגן מקרינת שמש - צהריים ומרוחות.
ניתן בהדלייה על עמודים לגדל אותו לגובה. אם מגדלים אותו בעציץ, נדרש לו עציץ עמוק עם ניקוז טוב מחד, עם השקייה רבה מאידך.  
כאמור, פרחי היסמין הנקטפים טריים משמשים להפקת בשמים. בייבוש מהיר בצל, ניתן להשתמש בהם לתיבול משקאות. "תה יסמין" –  מקובל וידוע לכל.
מומלץ שימוש בפרח כמבשם אוויר טבעי. מספר מועט של פרחים שנקטפו לפני פתיחתם המלאה, אם
מוצבים בבית בכוסית גבוהה, יכול לבשם את חדרי הבית בריח חזק ונעים.

הריבוי 

נעשה באביב ובתחילת הקיץ מייחורים בלבד. אפשר לעשות ייחורי ראש בערפול, או ייחורים מעוצים בתנאי לחות גבוהה. הורמוני השרשה משפרים מאד את ההצלחה.

אם מזכירים יסמין ערבי כצמח מטפס, נזכור את:
היסמין הערבי "אור"   ""MAID OF ORLEANS JAS. SAMBAC VAR.  , שמטפס ביתר קלות משאר זני היסמין הערבי ולאחרונה נפוץ יותר בגינות. פרחיו הריקים פחות גדולים. 

להמשך קריאה על אשחר ארץ ישראלי