בית כהנא שביל יונתן

בית כהנא , שביל יונתן – מרחב ציבורי פתוח ללא גדרות

אדריכלית נוף רות מעוז*

כאשר רוצים היום לצעוד מזרחה, משבע טחנות שבפארק הירקון לכיוון רחוב מודיעין ברמת גן (ששמו שונה לרחוב בן גוריון), ניתן לעשות זאת בבטחה לאורכו של נחל הירקון, ליהנות ממראהו היפה שניגלה מבעד לצמחיה, על עציו רמי הגזע והנוף, לשבת בפינות ישיבה מוצלות ונעימות, ואף ללמוד על ההיסטוריה של המקום המונגשת על גבי שלטים מעוצבים ומיוחדים. לילדים יש פינות משחק, לתושבי השכונה יש מדשאות נרחבות לאירועים משפחתיים ושכונתיים ולרוכבי האופניים יש שבילים מסודרים ונוחים.

כל הטוב הזה התממש רק לפני כ-4 שנים, כאשר התוכניות להקמת "שביל יונתן" (שהיו על שולחננו כבר משנת 1987...) יצאו לפועל, כמו גם שיקומו של גן כהנא (שהתחיל והסתיים תוך פחות משנתיים – כמו נס...). אורכו של "שביל יונתן" ממועדון המרגנית במערב, ועד רחוב מודיעין שבמזרח כ-2 ק"מ. בפינת הרחובות רוקח ואבא הילל, פוגש השביל את "גן כהנא", המשתרע על שטח של כ- 6 דונם.
גדת הנחל היתה, במשך שנים, מוזנחת, בלתי נגישה ומסוכנת. היא היוותה את "החצר האחורית" של העיר רמת גן. גן כהנא היה שטח סגור מוקף גדרות בגובה של 2 מ' עם שיחים סבוכים, והיה ידוע רק ליודעי חן שהכירו את המוזיאון הקטנטן לקרמיקה ששוכן במקום.
הטבע הקסום לאורכו של הנחל ושכיית החמדה הארכיטקטית שלצידו, היו חסומים מעין העוברים ושבים בשאונו של רחוב אבא הילל ולא ידעו על קיומו של עולם מקביל, רגוע, עם ציוץ ציפורים וחיות בר המתגוררות בו.

גן בית כהנא, צילום: יואב פלד

התכנון של שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים נמשך שנים רבות (במהלכן התחלפו 3 ראשי עיר ברמת גן ומספר דומה של מהנדסי עיר ועוד אחראים שונים בעירייה), גם לאחר שמשפחת גרוס החליטה לתרום לביצועו של השביל לזכר בנם יונתן גרוס, רוכב אופניים נלהב שחייו נקטעו בגיל צעיר.
כשמשרד התחבורה התחיל לממש את חזונו לביצוע "שביל אופנידן" בגוש דן, הם התלהבו מהרעיון שחלק מהשביל יעבור בתוך הטבע המופלא שעמד ל"התעורר" לטובת הציבור. במקביל להליך זה, התחיל תכנון השיפוץ של "מוזיאון ר"ג לאומנות ישראלית" (משרד אפרת – קובלסקי), והליך זה הוליד את הרעיון של "קריית המוזיאונים" - החייאת המוזיאונים הקיימים לאורך גדת הירקון."מוזיאונים" אלה הינם גלריות וסטודיויים קטנים של אמנים שפעלו בעיר בראשית ימיה. ראש העיר המיתולוגי, אברהם קרניצי, העניק להם מקום לבנות חללי עבודה בחיק הטבע, כדי לקבל השראה ליצירתם.

הסטודיו הראשון שהוחלט לטפל בו היה בית הצייר כהנא. עם קבלת החלטה זו התבקשנו לתכנן את המרחב שסביב המבנה ואז נולדה הזדמנות מופלאה, היסטורית (שלא באה בקלות והיתה כרוכה במאבקים רבים, אך לא כאן המקום לפרטם), שעליה חלמנו מהיום הראשון שתכנון השביל הגיע למשרדנו – להוריד את כל הגדרות מסביב לבית כהנא, לפתוח את השטח לציבור, לחבר אותו עם שביל יונתן ולייצר מפגש מיוחד במינו בין העיר והטבע. הורדת הגדרות יצרה גם הזדמנות טופוגרפית מיוחדת שאיפשרה חיבורים מענינים בין הטבע, השביל, הגן והעיר. הקפדנו לתכנן את כל האלמנטים במרחב גן כהנא כך שלא יהיה כל צורך בגדרות ובמחסומים.
פתיחת המקום לטבע ויצירת מרחבים קולטי קהל, "גילו" לתושבי הסביבה את מה ש"נחסך" מהם שנים רבות – מרחב ציבורי פתוח על גדת נחל, גן משחקים רחב ידיים ולא שיגרתי – חלומה של כל עיר.

לפני אחרי

מצב הגדה לפני העבודות, צילום רות מעוז

מצב הגדה לאחר העבודות, צילום רות מעוז

שביל יונתן תוכנן בחלופות רבות, רוחבו השתנה בהתאם לרוח הזמן ובעיקר בעקבות השימוש ההולך וגדל באופניים ובכלים דו-גלגליים אחרים. כש"אופנידן" נכנסו לתמונה, הם הציבו תנאים די נוקשים לחתך השביל. אנחנו ראינו בהם הזדמנות לשפר את השביל, במקומות הקשים ביותר, בהם גדת הנחל היתה צרה ובלתי עבירה. לאורך 250 מ', במקביל לשטחו של "מועדון ספיבק" שנבנה בסמיכות יתר לגדה, בנינו טיילת מרחפת מדק במבוק. המרחב הזה, המרחף בחלקו מעל הנחל, נבנה על גבי "ברגי קרקע" שאיפשרו לבנות משטח הליכה ורכיבה מבלי לבנות קלונסאות ומבלי להכניס גרם אחד של בטון לשטח וללא הפרעה להמשך החיים השוטפים בנחל עצמו ובגדותיו. מרחב זה חובק אל תוכו עצים גדולים בני למעלה מ-100 שנים המעניקים צל רב ומקנים אווירה מיוחדת לכל השוהים בו. במקום יש פינות ישיבה להרגעות והתבוננות במראות הנשקפים על הנחל ובאותה עת אפשר לקרוא מידע על חיות הבר המקומיות, על גבי שילוט שהוצב במקום.

אזור הדק מרחב משותף להולכי רגל ואופניים – צילום עופר חן

לאורך השביל ניטעו עצים רבים, המתאימים לגדות נחלים. בחלקו המזרחי ביותר של הפארק, במקום בו ניתן היה להפריד לחלוטין בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ניטע בוסתן עצי פרי שכבר נותנים פריים. צמחיית גדות שתולה לצדו של השביל ומדשאות נרחבות , בעיקר בנקודות המפגש עם העיר, מהוות מרחבי פעילות והתכנסויות. בזמן הקורונה ניצפו במקום כיתות בתי ספר שניצלו את המרחבים לפעילויות שוטפות תחת עצי הפיקוס הענקיים והוותיקים, שבקירבתם יצרנו אזורי ישיבה לא פורמליים שיכולים לשמש ככיתות חוץ.

עוד לפני שהמקום נחנך באופן רשמי הוא התמלא אנשים ופעילויות בכל שעות היממה. הצורך והצמא לפארקים שכאלה בתוך המרחב האורבני בא כאן לידי ביטוי במלוא מובן המלה.
בימים אלה אנו שוקדים על המשך הטיילת עד לעשר טחנות. בשלב הראשון מקדמים, בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב-יפו, הקמת שני גשרים: בצד המערבי בהמשך שדרות השושנים בר"ג, ובצד המזרחי בהמשך רחוב מודיעין בר"ג. החיבורים האלה יפתחו עוד מרחבים ואפשרויות לכל המשתמשים הרבים בשבילי נחל הירקון.

מרחב פתוח מזמין ושמח בגן אברהם צילום יואב פלד

*תכנון – ברוידא מעוז אד' נוף – רות מעוז, עליזה ברוידא, שלומית זילברמן, משה דאלי, ירדן מנלזון.

עם תודות למנהל הפרויקט- אברהם שוורץ, לקבלן – יורם פרדקין, קונסטרוקציה - יעקב לבני, תאורה – הילה מאיר, שילוט – "התעשייה", ומהעירייה- ס' מה"ע שאול לניאדו, אד' נוף שגית קורן, אגר' אבישי יששכרי