בקהוזיה לימונית-שיח בעל ריח לימון ארומטי

בקהוזיה לימונית Backhousia citriodora

שם עממי: Lemon Myrtle
משפחה: הדסיים Myrtaceae,
מוצא: קווינסלנד, אוסטרליה

כתבה וצילמה: סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

הסוג בקהוזיה נקרא על שמו של בן אדם, ולכן לא ניתן לשנות אותו. מדובר בבוטנאי אנגלי (ג'ימס בקהאוז) שחי במאה התשע עשרה והיה בעלים של משתלות באנגליה ביחד עם אחיו, תומס בקהאוז. במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה הוא נסע כמיסיונר לאוסטרליה ואחר כך גם לדרום אפריקה ושלח משם צמחים לאנגליה. סוג הצמח נקרא לכבודו וניתן בשנת 1853. הסוג כולל 10 מינים, כולם מוצאם במזרח אוסטרליה (ראה מפת התפוצה), לאורך חופי יערות הגשם בעלי האקלים הסוב-טרופי. 

בקהוזיה לימונית הוא שיח או עץ קטן ירוק-עד שייחודו ריח הלימון הארומטי שמדיפים העלים וקודקודי הצמיחה. גדל בגינון כשיח גדול, לגובה של עד 8 מטר ולרוחב עד 2 מטר, כאשר פיצול ענפי הצד מתחיל נמוך וסמוך לקרקע. לעתים, ענפי הצד הנוגעים בקרקע, משתרשים ואפשר לנתק אותם ולשתול כצמח נפרד. בבית גידולו הטבעי, הצמח גדל כעץ ונישא עד 30 מטר גובה.
העלים נגדיים, דמויי רומח, צרים וחדים בקצה, שפת העלה שלמה. אורך העלה 12-5 ס"מ ורוחבו 2.5-1.5 ס"מ וצבעו ירוק רענן.

הפריחה חלה בראשית הקיץ, בתפרחות המופיעות בקצות הענפים. לכל פרח 4 עלי כותרת בצבע קרם והרבה אבקנים כמו במשפחת ההדסיים. בעת הפריחה מתקבל מופע נאה המושך את העין. לאחר שעלי הכותרת נושרים, נשארים עלי הגביע, בצבע קרם, דומים לפריחה והם נותרים על השיח למספר שבועות נוספים, ומרחוק נראה כאילו הפריחה נמשכת.

כאמור, לעלווה ריח לימוני. העלים מכילים ציטרל המהווה 98-90 אחוז מהשמן המופק מעלים אלה Citral (Neral (α-citral) and Geranial (β-citral)). ריכוז כה גבוה של ציטרל הוא יוצא דופן. בצמחים "עשירים" בתכולת ציטרל, נוכחותו מגיעה ל-70-40 אחוז בלבד. בקהוזיה נחשב לצמח בעל התכולה הטבעית הגבוהה ביותר של ציטרל. ריח העלווה הוא רענן ונעים יותר מכל הצמחים "עתירי" ציטרל.

ציטרל הוכנס לשימוש לראשונה בשנת 1890, כאשר זוקק מעלים של בקהוזיה ע"י רופא גרמני, ששלח את השמן לגרמניה. בנוסף לתעשיית מיצוי העלים לשמן, העלים משמשים כתוסף לבישול עוף, דגים ומאכלי ים, פסטה, תוסף לחומץ, לשמן ולמיונז. מומלץ לחלוט מהעלים תה. אפשר להוסיף לעוגות גבינה ולהעשיר טעם גלידה. העלים ניתנים לשימוש הן כעלים טריים או כמיובשים. בתעשיית המזון הוא קיבל את התואר "Queen of the lemon herbs".
הצמח אוקלם בארץ בשנת 2011, מייחורים שהבאתי ממשתלה באוסטרליה והם המקור למין זה בארץ ולהמשך הריבוי. זהו צמח גן אטרקטיבי וצמח קולינרי חשוב.

תנאי גידול

מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה עד צל חלקי במרבית אזורי הארץ, החל מתנאים טרופיים ועד ממוזגים. עמיד לטמפרטורות נמוכות עד -8ºC אולם בשנותיו הראשונות חייבים להגן עליו בפני קרה. באזורי הארץ החמים כגון הערבה, מומלץ לשתול באזור מוצל. יגדל בקרקעות שונות, מגיב היטב לתוספת דישון וחייב השקיה סדירה. בהיותו צמח דורש השקיה, אני ממליצה לשתול בחצי צל, וכך לחסוך במים.
מתאים לשתילה כגדר חיה ובעת הגיזום יפיץ ריח לימוני נעים. מומלץ לנסות לשתול בקו שני לחוף ים. בעת השתילה מומלץ לטייב בקומפוסט בבור השתילה וכאמור להשקות באופן קבוע. בעת הדישון לשים לב להוסיף דשן בעל תכולת זרחן נמוכה כפי שמומלץ לצמחים אוסטרלים.
מתאים לשתילה במיכל גדול אותו ניתן להציב בסמוך למטבח או ברחבת הישיבה. השתיל במיכל מפתח צמרת נוף צפופה, העלווה והפריחה מדיפים ריח לימוני. הצמח במיכל מתפתח בקצב מהיר יחסית בהשקיה סדירה.

ריבוי

הריבוי וגטטיבי בלבד. משרישים ייחורים מעוצים למחצה בעזרת הורמון השרשה ותחת ערפל. המועד היחיד להשתרשות הוא בסתיו, ומשך ההשתרשות היא כשלושה חודשים. משתלות יכולות לקבל צמחי אם שהשרשתי, בתאום.

להמשך קריאה על תונבגיה זקופה לחצו כאן