אלמנטים בנויים בגינה

כתבה: עפרה קורן צילום: נורית חרמון

הגן מעצם טבעו אינו מכיל צמחים בלבד. האלמנטים הבנויים הקבועים הם חלק מן הגן ומהווים, ביחד עם העצים, את עמוד השדרה שלו. חשיבות התכנון היא במיקום הזהיר שלהם, שכן, להבדיל מצמחיה עונתית ועשבונית - אין הם ניתנים להחלפה בקלות, ועלות השינוי גבוהה מאד. יש לפיכך למקמם באופן אופטימלי מלכתחילה, ולבחור בחומרים ובדגמים שלא יחלפו עם העונה והאופנה, אלא יישארו בשימוש שנים רבות.

מעברים שבילים ומדרגות

המעברים והשבילים בגן מהווים קישורים בשרשרת האלמנטים הבנויים והצמחים המהווים את הגינה. ניתן לבנותם ממגוון של חומרים העומדים בפני עצמם או בשילובים של מספר חומרים. הם יכולים להיות ישרים וסימטריים, המובילים ישירות מנקודה אחת לשנייה, או מתעקלים ומתפתלים שיובילו אתכם - בדרך לפינת הישיבה - לטיול סביב ובין ערוגות הפרחים, הכל לפי רצונכם.

בתכנון השבילים יש להביא בחשבון כמה מעברים כאלו צרים בגן מאין ולאן הם מבילים, מה יהיה רוחבם, באלו חומרים להשתמש לבניה וכיצד יתאימו למראה הכללי שברצונכם להעניק לגינה. כדאי גם לזכור שאחד המעברים החשובים הוא זה המוביל משער החצר אל הכניסה הקדמית של הבית. החומרים לבניית המעברים הם מגוונים ורבים. אחד הפופולריים שבהם הן אבני המדרכת המונחות בין הצמחיה או הדשא. בשימוש באבני מדרכות כאלו, יש לוודא שתהיינה בגודל של לפחות 40 x 40 ס"מ, ורצוי אף 60 x 60 ס"מ, ושיונחו בצפיפות המתאימה לפסיעות קטנות ונוחות ולא במרווחים גדולים מדי הטבעות בטון (כגון בומנייט ודומיו) גם הן מצויות בשימוש שנרחב, וכמובן גם הגרנוליט המוכר והידוע, והבטון המוחלק, שאותו ניתן לצבוע בפיגמנטים שונים ולקבל אפקטים גוונים אף לבנים, אותן ניתן לסדר במגוון צורות, מצויות בשימוש רב.

בשנים האחרונות נכנס גם העץ לגן והשימוש באדני רכבת ובמשטחי עץ "צפים" עשויים מקורות ולוחות נעשה נפוץ יותר ויותר.
את השבילים ניתן גם ליצור מחצץ, מחלוקי נחל, מטוף או משברי חרס מכובסים (שעברו תהליך "כיבוס על מנת להחליק את הקצוות החדים עד מאד שלהם). בעת שימוש בחומרי תפזורת כאלו יש ליצור לשביל הגדרה ברורה שתשמש כחוצן ותמנע מהחומר להתפזר לתוך הגן כולו. כדאי שרוחב השביל לא ירד מ- 90 או 100 ס"מ, כדי שיהיה נוח למעבר או הובלה של דברים.

כאשר הקרקע אינה מפולסת ויש צורך במדרגות, יש לוודא תמיד שתהיינה לפחות 2 מדרגות. מבחינה אגרגונומית, העין האנושית נוטה "להתעלם" ולא לראות מדרגה אחת בלבד. אם השיפוע הוא מתון, ניתן לבנות את המדרגות במרווחי מדרך גדולים - אבל עדיין רצוי שתהיינה לפחות שתי מדרגות.

משטחי אירוח וישיבה

שטח אירוח בחוץ הוא בבחינת נכס ההופך את הגינה לחלק אינטגרלי משטח המחיה של הבית. כדאי להגן עליו שלא יהיה חשוף לרוחות, ולהצל עליו בימי הקיץ החמים, כך שאפשר יהיה להשתמש בו גם בשעות בהן השמש קופחת.

 

ניתן לבנות אותו מאותו חומר ממנו בנויים השבילים והמעברים בגן, כדי לקבל מראה הרמוני, או לשלב בין חומרים בצורה מתואמת. משטח מעץ ("דק") למשל, ישתלב היטב עם מרבית החומרים.
העקרונות הפרקטיים שיש לקחת בחשבון בתכנון המשטח הם שהמשטח יהיה מוגדר היטב, על מנת למנוע נפילות, ושיהיה יציב וישר על מנת להציב עליו ריהוט ולאפשר תנועה נוחה ובטוחה.
המשטח צריך גם להיות מרווח מספיק לשימוש המתוכנן לו, ושתהיה לו גישה נוחה מכיוון הבית. אין הכרח שיהיה צמוד לבית, שכן לעתים רצוי ועדיף למקם אותו בפינה מוצלת או מגונת, גם היא רחוקה מהמבנה - ובלבד שהגישה אליו תהיה נוחה ובטוחה.
בעת בחירת חומרי החיפוי למשטחים יש לשקול את צרכי השימוש והדרישות, ואת הצדדיים הפרקטיים והאסתטיים: עמידות וחוזק החומר בו משתמשים, רמת הספיגה או האיטום שלו, עמידותו לשחיקה ולשבירה, היכולת שלו לשמר את המרקם והצבע המקוריים לאורך שנים וכד'.
לפני הנחת כל משטח כזה יש לוודא ביצוע של מצע יציב המתאים לחומר שבחרנו, שימנע את תזוזת הקרקע מתחת, כולל ניקוז מתאים. בעוד שלמשטח בנוי נדרש שטח מפולס היטב, הרי שמשטח מעץ, שהוא מטבעו "צף" - יכול להיבנות גם על קרקע מגובננת או משופעת קלות. גודל המשטח והשבילים המובילים לפינת החצר צריך להתחשב בגודל הפרופורציונלי של המגרש, הבית והגן, צרכי השימוש במשטח, צפיפות הריהוט והמתקנים הנדרשים לפעילות האנושית עליו.

בריכות דקורטיביות
מים מהווים את אחד האלמנטים הלוכדים ביותר את תשומת הלב בגן. צליל זרימת המים, או נפילתם או השקט של בריכה דמוית מראה לוכדים את דמיונו של המבקר.
בריכה בעלת מראה טבעי ניתן לבנות עם ריפוד בריכות (פוליאתילן עבה במיוחד) או עם חמר, אדמה כבדה ובלתי מחלחלת, היוצרים קרקעית אטומה. צורות פורמליות יותר ניתנות לבניה עם אריחי קרמיקה מסביב או שיש צורות מסורתיות לבניה הן שימוש באבן וטיח. צמחים לבריכה טבעית ניתן לשתול ישירות בקרקע, מלבד צמחים תוקפניים הנועדים להשתלטות - שאותם רצוי להשקיע עם מיכל לתוך הבריכה.
צמחים שבאופן טבעי גדלים במקומות לחים ם אידיאליים לשתילה על גדות הבריכה ומסביב לה, כך שיעלימו את הגדות המלאכותיות ויעניקו לה מראה טבעי.
אם ילדים מסתובבים בשטח, גובה המים אינו צריך לעלות על 45 ס"מ וגם אז, לפי חוקי הבטיחות, נחוצה גדר או מכשול אחר שתמנע את גישתם למים. אם יש דגים בבריכה - יש צורך בעומק רב יותר על מנת להגן עליהם מציפורים וטורפים יבשתיים (נמיות, חתולים וכד'). במקרים כאלה רצוי אף לשקול כיסוי הבריכה ברשת.

בריכות "טבעיות"
בריכות מתוכננות היטב יכולות להיראות כאילו היו קיימות בשטח מאז ומתמיד. תפקידן להעניק תחושה של נינוחות ושלווה, עניין ונקדת פוקוס למשיכת עין הצופה.
אלמנט היכול להשיג את כל אלו הוא מרכיב רב עוצמה וחשיבות בגן, ויש לנהוג בו בזהירות ותשומת לב יתרות.

בניית "מרכז מים" שנראה כאילו הוא קיים במקום מאז ומעולם - זהו אתגר לא קטן, ויש להביא בחשבון את הגורמים הבאים:
מיקום - מים תמיד נקווים באזור הנמוך ביותר בשטח. אם הבריכה ממוקמת במרכז או במעלה ומדרון או טרסה - היא לא תוכל להיראות טבעית אף פעם.

 חומרי בניין - יש לבחור חומרים כגון אלו הנמצאים בסביבה באופן טבעי, ולא חומרים מיובאים מאתרים מיוחדים (כגון להביא סלעי בזלת מרמת הגולן, ולהציבם בנגב).

גדות - הגדה צריכה להיראות כמו הסביבה הקרובה - כביכול אין גבולות מלאכותיים שתוחמים אותה. היא צריכה להיראות כמו מקווה מים טבעי. אם אין סלעים בסביבה - אין סיבה לתחום את הבריכה בסלעים למשל.

 מסביב לגדות - האדמה, סוג הצמחים והעיצוב צריכים להמשיך את תנאי השטח הקיימים בגינה, שינויים פתאומיים בעיצוב ומבנה יראו מאולצים ומלאכותיים.

 הצורה - פשוטה ככל האפשר. עיקולים חדים או מספר רב של מפרצונים ובליטות - ייראו תמיד מלאכותיים. תמיד צורה אמורפית, ללא קווים ישרים ומזוותים.

 צמחים - יש לתכנן חברות צומח שונות - בתוך המים העמוקים, במים הרדודים, על הגדה, במרחק מה מהגדה. כל אזור צריך סוגי צמחים שונים על מנת שייראה טבעי.
צמחים מתפרשים עם עלווה הנפרשת על פני המים נותנים מראה טבעי - במרכז הבריכה.
צמחים עם עלווה דמויות עשב, ועלים וגבעולים דקים וארוכים לגובה - צומחת בצפיפות במים הרדודים יותר, ועוזרת להסתיר את שולי הבריכה מעין הצופה.
בריכה מסוג זה דורשת הרבה פחות טיפול והשגחה מבריכת פורמלית בה המים אמורים להיות צלולים ונקיים כל הזמן.

גדרות
הגדר, כמו השער, מעידה על אווירת הבית: גדר אוורירית או אטומה, אלמנטים של ברזל או שבכת עץ, או סתם גדר רשת מכוסה בשיח מטפס עתיר פריחה וניחוח - כל אלו יוצרים את האווירה הראשונית שאיתה נכנסים האורחים פנימה.
הדרישות הפרקטיות העיקריות מגדרות הן שתהיינה נוחות לאחזקה ותעמודנה זמן רב כל השאר תלוי בטעמו של המזמין.

הדוגמה תלויה גם בדרישותינו מן הגדר - האם היא אמורה רק להגדיר את הטריטוריה שלנו, או שעליה גם לשמור על פרטיות? אולי הגדר היא בכלל עניין בטיחותי - לשמירה על רכושנו? או רק להוות סייג על מנת שילדים קנטים וחיות מחמד לא ירוצו לכביש הקרוב? הגדר יכולה גם לשמש כבולם רעשים, שובר רוח ועוד, אולם לכל מטרה שהיא - הגדר מהווה צהרה ויזואלית משמעותית.
כדאי לחשוב כיצד להשיג מטרות אלו, שכן כל אחד מהצרכים הללו משפיע על צורת הגדר, גודלה ומבניה. לעתים גדר נמוכה דווקא מוצלחת יותר בשמירה על הבית, שכן השכנים יכולים לראות אם זרים מסתובבים בגינתכם.
לעיתים גם כדאי להתיעץ גם עם השכנים בנוגע לגדר. יכול להיות שלהם אותם רעיונות כשלכם, ותוכלו להוזיל עלויות עם תשתפו פעולה. קיימת כמובן גם הגדר החיה, אך היא שייכת לפרק אחר.

שערים
השער הוא הכניסה לגן ולבית, האלמנט הראשון אתו באים במגע האורחים הבאים לביתכם. חשוב ששער חניה ושער הכניסה יתאימו בסגנונם זה לזה, כמו גם בחומרים מהם הם בנויים והתאמתם הכללית לרוח הגן והבית. במקרים מסוימים החומר ממנו עשוי השער יהיה המשכה של הגדר ולעתים, כמו במקרה של גדר אבן למשל, השער בהכרח יהיה עשוי מחומר שונה.

החומרים הפופולריים ביותר כיום לבניית שערים הם מוטות ברזל ואלומיניום, אך גם עץ פלדה מגולוונת ופח אלומיניום לא נגרע מקומם. כשמשתמשים בעץ, יש לקחת בחשבון שהעץ "עובד" הוא מתפשט ומתכווץ עם שינויי הטמפרטורה והאקלים. כדאי אם כן, למקם אותו בתוך מסגרת מתכתית, כאשר המנעול נמצא בתוך המסגרת, כך ששינויי המצב של עץ לא יפגמו במערכת הנעילה.
הבחירה בחומרים נובעת מהרושם שיש ברצוננו להשאיר, הברזל משאיר רושם יותר
כאשר באים לגדר את הגן, כדאי קודם כל לבדוק מהם חוקי העזר של העירייה או המועצה בתחומיה אתם מתגוררים, בעיקר בכל הקשור בגובה הגדר. מגוון הגדרות הוא כמעט אינסופי, אם מבחינת הדוגמה ואם מבחינת החומרים: חומת אבן בנויה, ברזל, עץ, במבוק P.V.C בערות דוגמאות וצורת.
רומנטי ותחושה של "הידור מן הדור הישן", בעוד האלומיניום יותר מעודכן ועכשווי. גם סגנון העיצוב של השער תלוי באווירה שרוצים להקנות לכניסה: יש כאלו המחבבים שערים "אווריריים" יותר, דרכם ניתן לקבל הצצה פנימה לתוך החצר, בעוד אחרים מעדיפם שערים אטומים לחלוטין המונעים כל קשר עין עם פנים הגן. יש כאלו המחבבים שערים רבי פיתוחים בסגנונות עתיקים, וכאלו המעדיפים דווקא עיצובים מודרניים וכו'.
בעקרון - העיצובים השונים נעשים לפי טעמו של המזמין, והם כמעט אינסופיים - הכל לפי הטעם והתקציב.
כמעט בכל השערים ניתן להתקין אפשרות פתיחה חשמלית. באלו כדאי להתקין גם מנגון המאפשר ניתוק המערכת החשמלית והפעלה ידנית.
את התשתית החשמלית לשער כדאי להקים במקביל לבניית הבית, אם אפשר, כדי להימנע מהוצאות נוספות מאוחר יותר, וביחד עם זאת לעשות את כל ההכנות הנדרשות להתקנת ערכת אינטרקום, טלוויזיה במעגל סגור וכד'.

סוגי שערים

שערים מתרוממים

מיועדים לחניות בלבד. בדרך כלל מצויידים במנוע חשמלי הניתן להפעלה בעזרת שלט רחוק. הדלתות המתרוממות הן גדולות וכבדות מאד, ונודעת חשיבות ראשונה במעלה לבטיחות ההתקנה והתפעול השוטף, לכן יש לבחור בשירות תחזוקה אמין ומהימן.
ישנן דלתות העשויות מקשה אחת, וכאלו הבנויות ממספר יחידות - פאנלים. הסוג השני מתאים יותר למיפתחים רחבים או גדולים שכן שערים אלו הם קשיחים יותר, בעוד שער העשוי כיחידה אחת עלול "לקבל בטן" במשך הזמן אם הוא מחפה על מפתח רחב כמו חניה כפולה.
שערים ממקשה אחת דורשים בדרך כלל שטח פתיחה גדול יותר והם בולטים כלפי כחוץ במהלך הפתיחה, כך שיש לוודא שאין איש בסביבה העלול להיפגע בעת הפתיחה. שערי הפאנלים לעומת זאת מתרוממים בצורה אנכית, במקביל לתקרה הפנימית של חלל החניה עצמו.
יתרונם בשימוש באזורים בם מרחב התמרון מוגבל כמו ליד מדרכות צרות וכד'.

שערי כנף

נפתחים ככנף אחת או שתי כנפות, בדרך כלל פנימה - לתוך חצר מכיוון שכך, נדרש להם מרחב להיפתח לא הפרעה.

יש להקפיד שצירי השער יותאמו לכובד כנפות המותקנות עליהם. את המנוע ניתן להתקין או בפנים השער או בהתקנה תת-קרקעית. גם כאן יש להיעזר בבעלי מקצוע מיומנים ולוודא שהתשתיות החשמליות יותקנו כיאות. ההחלטה אם להשתמש בכנף אחת או בשתיים תלויה ברצון המזמין ובעיקר בגודל המיפתח.

שערים נגררים
שערים אלו, בעלי כנף אחת או שתיים, נפתחים לצדדים תוך תנועה על גבי מסילה. לצורך התקנת המסילות יש לפלס היטב את הקרקע ולייצבה, ולעגן את המסילות היטב באדמה. יש למקם את המסילות בפנים החצר ולא מחוצה לה.

גם כאן, החלטה אם יש צורך בנגרר אחד או בשניים נקבעת לפי גודל המיפתח. המנוע וההתקנה דורשים קו חשמל נפרד, שכדאי להתקינו במקביל לבניית הבית, אם אפשר, על מנת להימנע מהוצאות נוספות לאחר מכן.

 להמשך קריאה על גינה צבעונית להעיז עם הצבע